הקברניטחיל האוויר מחסל עשרות מפקדות בעזה. איך זה מקרב אותנו למיטוט חמאס?
הקברניט
חיל האוויר מחסל עשרות מפקדות בעזה. איך זה מקרב אותנו למיטוט חמאס?
כמעט בכל יום מדווח דובר צה"ל על תקיפת מפקדות בעזה וסביבותיה, ועתה גם בחאן יונס - אבל מה זה אומר? איך נראית מפקדה של ארגון הטרור, וכיצד באמת משפיעה התקיפה על האויב?
שלום, כאן הקברניט; מאז פרצה מלחמת עזה, בכל יום שומעים בחדשות שחיל האוויר תקף מפקדות של חמאס - קודם בבית להיא, אחר כך בעזה ועכשיו בחאן יונס ודרום הרצועה. זה נשמע כבר כמעט סתמי: עוד יום, עוד תקיפות, עוד מפקדות הלכו. מה זה אומר בכלל?
היום תראו איך נראית מפקדה מבצעית של ארגון טרור, מה התפקיד האמיתי שלה במגננה מול צה"ל, ומדוע כל כך חשוב למצוא ולחסל את כולן.
השמדה אווירית של מפקדות היא תורה מורכבת, שמשתנה ומתפתחת כל הזמן. זה לא מספיק שיודעים היכן היא נמצאת, איזה מפקד יושב בפנים, ובאים עם פצצה: חשוב לבחור את התזמון המתאים ביותר לתקיפה, כזה שיקלע בדיוק לנקודה בה הנזק שייגרם יתפשט הרבה מחוץ למפקדה עצמה.
נתחיל בקצת היסטוריה: תקיפת המפקדות האווירית הראשונה ארעה בתחילת מלחמת העולם השנייה; חילות אוויר רצו לחסל מפקדות בעזזרת מטוסים עוד במלחמת העולם הקודמת, אך דיוק ההפצצה לא היה מתאים וטרם פותחו שיטות מתאימות.
הראשונות שהושמדו כך היו בפולין, במהלך פלישת הנאצים בספטמבר 1939. מפציצי צלילה שטוקה עטו על המטרות וחיסלו מבני מפקדה; במקרים רבים שהו המפקדים הבכירים בקומות העליונות כחלק מיוקרת תפקידם - והיו הראשונים להיפגע.
הניסיון הוכיח שתקיפה אווירית היא הדרך הטובה ביותר להכות מפקדה, ולא רק בגלל היכולת להגיע אליה גם בעורף ובעומק; אלמנט ההפתעה העצים את ההשפעה: כל גזרה בה מפקדה בבת אחת מפסיקה להעביר פקודות ולענות בקשר תיפגע קשה - קודם כל מוראלית; ההרגשה שמי שמאחוריך כבר נפל יכולה לשתק מפחד.
ומעבר לפסיכולוגיה, בלי מפקדה גזרתית שתרכז דיווחים על התנהלות הקרב אי אפשר יהיה לתכנן את הצעדים הבאים. לא פלא שמאז הפלישה לפולין כל תוכנית תקיפת יעדים בכל מלחמה כללה ניטרול מפקדות ומרכזי שליטה גזרתיים - שעד מהרה הושמו בבונקרים כדי לשפר את שרידותם.
גם בימינו, עם כל האמצעים הטכנולוגיים, עדיין מורגש ערפל הקרב; חלק מתוכניתו של האויב היתה מכה מוקדמת ככל האפשר במפקדת אוגדת עזה, בניסיון לעוור את צה"ל בפרוץ המלחמה. ואף שלוחמים אמיצים לקחו את העניינים לידיים והדפו את הרוצחים, עדיין לקח לצבא זמן לגבש תמונת מצב ולהגיב מערכתית.
איך נראות המפקדות אצל חמאס? הן יכולות להיות משרדים מדוגמים בבניינים, חדרי שליטה במחסנים, מרתפים וחניונים, או חללים בתוך מנהרות באדמת עזה.
המפקדות הללו יכולות להיות ארעיות ומאולתרות בשטח, או תשתיות מסודרות שנבנו במשך שנים, ומכילות רשתות מחשוב וקירור, ציוד תקשורת ואנטנות, חיבור למצלמות מעקב ואפילו תשתיות לשיגור רקטות וטילים נגד טנקים.
חמאס הוא אמנם ארגון טרור ולא צבא, אבל התשתית הפיקודית שלו עדיין עובדת בשיטה צבאית - ולכן כל מפקדה היא נכס שמסוכן לו לאבד ובעיקר עכשיו. אתם מבינים, חמאס נתון בקרב הגנה, ולמפקדות יש תפקיד קריטי בקרב כזה.
בהגנה, כל מפקדה בגזרה מותקפת היא מרכז שמנהל ידע - למשל, היכן תוקף היריב, איזה נק נגרם, ומה זה אומר על היכולת של הגזרה להמשיך במלחמה.
המפקדה מנהלת גם משאבים - למשל חיילים, מים, תחמושת וציוד ייעודי שאפשר להעביר מנקודה לנקודה כדי להשפיע על הלחימה. וכמובן, במפקדה יושבים האנשים שמקבלים את תמונת המצב בשטח, ומחליטים מה הולך לאן.
כל זה נראה קצת מיותר כשאתה ארגון טרור בעזה והמגננה היא מפני מאות מטוסי קרב שמטילים אלפי פצצות חכמות; מה הסיכוי שלו להגיב? לשפר את ההגנה?
הרי הסנסורים של חמאס לא מאפשרים לגלות מטוסים מתקרבים או להבין מה צה"ל עומד לעשות, ואין למחבלים אף נשק שיכול להשפיע על העניין.
אבל דווקא הנחיתות הזאת עושה את המפקדות לעוד יותר חיוניות: ההפצצות של חיל האוויר הן מדויקות ומחושבות - לא תוקפים דיונות וכל פצצה פוגעת בהכרח במשהו שהאויב באמת צריך. ולכן קריטי לו לקבל תמונת מצב מיידית: מה נפגע, היכן, ודרך איפה לשלוח כוחות שיחפשו ניצולים או ציוד ששרד.
זה תהליך שחמאס לא יכול לעצור, אפילו לא לדקה: תוכנית המגננה שלו נשענת על תמונה עדכנית של מה שיש ואין לו. בלעדיה, לא יוכל להתאים את הכוחות והאמצעים למציאות שיוצרת המתקפה של צה"ל בצפון ודרום הרצועה. כל השטיקים והטריקים והמלכודות שאולי הכין לנו? הכל ילך לפח.
סוגיית המפקדים היא עוד עניין רגיש ומסובך: כל מפקד שנהרג או נפצע במתקפה הוא חתיכת אסון לחמאס. אתם מבינים, בארגון הטרור ישנו מידור מאוד קיצוני - ולא רק בדרגות הגבוהות. בחמאס דואגים שכל מפקד ידע רק מה שחיוני למשימה שלו, כדי שלא יצבור יותר מדי ידע וכוח.
ככה אין סיכוי שיאיים על המפקדים שמעליו, או ינסה לערוק לארגון אחר. ברצועת עזה יש כמה וכמה ארגונים, ויש מעבר של עובדים ביניהם. כן, המילה הנכונה היא "עובדים"; הרבה פעילים הם שכירי חרב, וכל עוד המעסיק שלהם הוא מאותו זרם איסלמי - ירגישו בנוח לעבור בין מעסיקים.
אז בעצם, כל מפקד מנסה לשמור בקנאות על הידע שבידיו; הרי אנשים מעליו לא מספרים לו יותר מדי. פערי שיתוף המידע האלה יוצרים ואקום כשמפקדים נעלמים; הסגנים שלהם לא ידעו יותר מדי, הבכירים יניחו הנחות שלא מחוברות למציאות, ותמונת המצב תהיה עקומה.
התוצאה היא גזרה עם המון סימני שאלה. למשל, ציר שאמור להיות מוגן בצלפים ומטענים - איך אפשר לדעת שהמפקד לא העביר אותם למקום אחר? האם שינה את הרכב הכוחות? נתיבי הגעה לעמדות האש - איך יודעים שלא השתנו, ועתה שתי חוליות מחבלים יגיעו ללא תיאום לאותו מקום ויתכן ירי דו צדדי?
ואת כל זה הבכירים בחמאס יגלו רק בזמן אמת - כשינסו להפעיל חלק חשוב בתוכנית, ויתברר שהוא לא רלוונטי. התוצאה היא כאוס, שמתעצם מרגע לרגע.
אז הבנו מה כל כך רגיש וחשוב במפקדות חמאס ולמה חשוב לחסל אותן. איך אנחנו עושים את זה? מודיעין מעולה מאפשר למצוא אותן ואז לבחור את החימוש הכי מתאים, את השיטה ואת התזמון הכי נכון למתקפה. מטוסי הקרב עולים לאוויר והפצצות עושות את העבודה.
תזמון התקיפות מאוד חשוב: אם המפקדה הגזרתית נפגעה מוקדם מדי, יוכל האויב להפעיל מפקדות חלופיות או לנתב תקשורת אל מפקדות קרובות. אם היא נפגעה מאוחר מדי, יתכן שכוחותינו כבר יגיעו לאזור העבודה שלה וייחשפו למארבים מאורגנים היטב שנשלטים ממנה.
אך אם ייבחר התזמון המדויק, יתקע האויב בנקודה בה יהיה מאוחר מכדי לעבור למפקדה חלופית שמשפיעה בשטח.
ואז, תוטל הגזרה כולה להלם: מחבלים נתקעים בעמדות בלי לדעת מה לעשות ומתי, וכל הערכת מצב שניסו לייצר הבכירים בארגון תלך מיד לעזאזל.
מתקיפה לתקיפה מתעצם ומתפרץ הבלאגן במחילות של ארגון הטרור, ומשתפרת העמדה של צה"ל במלחמה הזאת; לאויב יש ופחות פחות תשתיות פיקוד שמנהלות את ההגנה ויכולות להוציא מארבים, להניח מלכודות, ולהקשות על כוחותינו. התוצאה היא חוליות צליפה ונ"ט פחות מתואמות, יותר מחבלים הרוגים ופחות פגיעה בחיילים.
ולכן תקיפת המפקדות חיונית, ולא תסתיים גם אחרי שחיילי צה"ל יטהרו את המנהרות, הבונקרים והעמדות של ארגון הטרור. כל עוד ישנה לחימה מאורגנת, ישנה מפקדה שמארגנת אותה - וחיל האוויר ימשיך לחפש, למצוא ולנטרל אותן.
בסופו של דבר, יפסיקו המחבלים לעבוד כמסגרת מאורגנת ויחזרו להיות כנופיה מבוהלת עם רובים: יורים מה שיש על מי שרואים, ומושמדים על המקום.
בשורה התחתונה, יש היגיון מאחורי תקיפת המפקדות - זוהי פעילות חיונית ואנו יכולים לשמוח על כל אחת שהושמדה. מאחורי כל הצלחה כזו עומדות שעות של מלאכת מחשבת שעושים בשקט גורמי איסוף, חוקרי מודיעין, חוקרי ביצועים וצוותי טיסה - ואפשר לסמוך עליהם. שימרו על עצמכם, היו עירניים - וננצח.