"בתחומים כמו פארמה וכימיה, במקרים רבים קניין רוחני הוא השווי היחיד של החברה - ולכן חשוב מאוד לייצר הגנה פטנטית"
"בתחומים כמו פארמה וכימיה, במקרים רבים קניין רוחני הוא השווי היחיד של החברה - ולכן חשוב מאוד לייצר הגנה פטנטית"
הגנה באמצעות קניין רוחני היא חלק קריטי בהצלחת החברה היזמית כמעט בכל ענף במשק. ד"ר רויטל גרין, ראש מחלקת הכימיה והפארמה של ארליך, מספרת על האפשרות לשחזר את הנוסחה של המוצרים שהחברות מפתחות, ועל החשיבות המכרעת של הגנה אשר יכולה למנוע כניסה של מתחרים פוטנציאליים לשוק עם מוצר דומה
בכל הנוגע לתרופות, חשיבות הפטנטים ידועה ומוכרת - המונופול שניתן עם קבלת הפטנט מאפשר לחברה היזמית לגייס כספים לפיתוח התרופה ויוצר היתכנות כלכלית לפיתוח, ייצור ושיווק התרופה. כאשר החדשנות נוגעת לתחום כמו כימיה (סוללות, פולימרים, חומרים ועוד), חשוב להבין את המשמעות המכרעת של קניין רוחני עבור החברות המפתחות.
שוחחנו עם ד"ר רויטל גרין, ראש מחלקת הכימיה והפארמה של ארליך, בעלת תואר שני בכימיה וביוטכנולוגיה ותואר דוקטור בכימיה אורגנית, על הייחודיות של תחומי הפעילות שלה בהקשר של קניין רוחני, על הנקודות החשובות שהיזמים צריכים לקחת בחשבון בדרך להגנה ראויה, ועל התועלת של הגנה באמצעות פטנט.
"בתחום הפארמה הנושא ברור - חברת תרופות לא יכולה להתקיים בלי פטנטים, מהרבה סיבות, אשר הבסיסית ביותר מבניהן היא שבשביל לפתח תרופה צריך הרבה כסף, ובלי פטנט באופק אי אפשר לפנות לגורמים המעניקים את המימון לכך. מכיוון שהתהליך מיום אמצאת התרופה ועד יציאתה לשוק אורך לפחות 10 שנים, וברוב המיקרים 15 שנים ואף יותר, הקניין הרוחני הוא בעצם הנכס היחיד שיש לחברת תרופות בתחילת דרכה ".
בתחומים אחרים בהם פעילה ד"ר גרין, כמו מכשור, סוללות והדפסת תלת ממד, "פיתוח של מוצרים כמו סוללה או דיו למדפסת והתהליך להשקתם המסחרית הוא יחסית מהיר. אם מוצרים אלו לא יהיו מוגנים בפטנט, לחברה לא יהיה מונופול והדרך לכניסת מוצר מתחרה לשוק תהיה".
"בלי הגנה היתרון של המוצר נעלם - ניתן לעשות Reverse Engineering ולייצר מוצר זהה"
ד"ר גרין נותנת בתור דוגמה את עולם הדפסות התלת-ממד, התופס תאוצה בשנים האחרונות וכולל חידושים רבים. "מה שהחברות בתחום עושות זה לפתח שני דברים במקביל – מצד אחד מדפסת, ומצד שני את החומר, הדיו". לדבריה, "בהשוואה לתרופות, יזם בתחום זה המפתח פורמולצית דיו, יכול לקבל אישור רגולטורי בתהליך מהיר יחסית, והפורמולציה יוצאת לשוק תוך שנים בודדות. מי שקונה את המוצר, יכול לעשות Reverse Engineering, כלומר לשחזר את הרכב הפורמולה, בקלות יחסית. המשמעות היא שבלי הגנה פטנטית, יתרון השיווק האקסקלוסיבי של המוצר ע"י היזם נעלם".
בתחום ההדפסות, ההכנסה העיקרית של החברות היא ממכירת הדיו, ושאר מוצרים מתכלים, ופחות מהמדפסת עצמה. "גם השחזור לאחור של חומרים הוא בדרך כלל פשוט יותר מזה של מערכות מורכבות ולכן, בעוד שחברות אלה פועלות לקבלת פטנטים גם על המיכשור וגם על החומרים המתכלים, המונופול שמעניק פטנט על החומרים בסמוך ליציאתם לשוק הוא חשוב ביותר".
המטרה של ליווי מקצועי - מציאת הקו שבין מניעת תחרות ליצירת מרחב פעילות עבור החברה עצמה
ד"ר גרין אומרת כי "התפקיד שלנו, בתור עורכי פטנטים, הוא לכתוב בקשה הכוללת את כל האלמנטים כדי לקבל פטנט, ולהבטיח כי הפטנט המתקבל מהבקשה ימנע כמה שיותר ממתחרים פוטנציאליים את הכניסה לשוק עם מוצר דומה".
אם חוזרים לדוגמה של הדפסת תלת-ממד, ד"ר גרין מסבירה כי "אנחנו רוצים לקבל הגנה על דיו מסוים כך שאם מישהו מחליף חומר אחד בחומר אחר, המוצר עדיין ייפול בתוך גבולות ההגנה של הפטנט".
בדוגמה מתחום הפארמה, ד"ר גרין מספרת כי "אחד מהלקוחות שלנו עשה סריקה כלשהי של חומרים ומצא קישור של חומר לתא בגוף, אשר יכול להיות יעיל בטיפולים. כתבנו עבורו בקשה על החומרים עצמם מבחינה כימית, אבל גם על כל חומר שיכול להיקשר לאותו מקום שגילינו. באופן שכזה, אם מישהו היה מוצא משהו אחר דומה, ההגנה עדיין תקפה".
מצד שני, אומרת ד"ר גרין, חברות צריכות להיזהר מפטנטים שעלולים ליצור מחסומים לפעילות העתידית שלהן. "בחברות שמפתחות מוצרים בקצב של עשרות בשנה, תמיד יש חפיפה בין המוצרים, בסיס דומה, אז המטרה היא שהפטנט הנוכחי לא ימנע ממך את הגשת הפטנט על המוצר הבא".
תהליך הליווי שקבוצת ארליך מספקת, "כולל ייעוץ, גיבוש אסטרטגיה והכוונה, באמצעות עבודה מול מומחים בקניין הרוחני בתחום הפעילות הספציפי של הלקוח", אומרת ד"ר גרין.
הגנה רב-ממדית: הזכות לתבוע מפרים, לצד הרתעה של המתחרים מפיתוח מוצר דומה
ד"ר גרין אומרת כי "הפטנט בתחומי הפעילות שלי נועד לאפשר ללקוחות לתבוע מפרים, ככל שאפשר למצוא". האלמנט הנוסף הוא הרתעה של מתחרים. "ככל שהבקשה לפטנט רחבה יותר, מתחרה פוטנציאלי המפתח מוצר או טכנולוגיה דומה עשוי להירתע מהמשך הפיתוח. פירסומה של בקשה כזו יכול גם להרתיע משקיעים פוטנציאלים של אותו מתחרה, כך שבסך הכל פירסום כזה יכול לצמצם תחרות פוטנציאלית".
עבור סטארטאפ, קניין רוחני הוא השווי היחיד שהוא יכול למכור
כאשר היא נשאלת על מידת ההצלחה שהיא רואה אצל הלקוחות, ד"ר גרין אומרת כי "מדובר על תהליך ארוך טווח, שאת הפירות שלו החברה קוטפת לעתים שנים רבות אחרי הליווי שלנו. כאשר קניין רוחני נותן לחברה ערך ועוזר לה לגייס את כספים הרבים הדרושים להמשך פיתוח, זו הצלחה עבורי".
בכל הנוגע לחשיבות הקניין הרוחני, ד"ר גרין מדגישה כי "חברות סטארטאפ ישראליות מנסות להיות חברות ביניים ולא ענקיות בתחומן. חברות רבות בישראל לוקחות את הטכנולוגיה, לרוב מהאקדמיה, והמטרה שלהן היא להביא את הטכנולוגיה לשלב הבא – באמצעות מכירה. החברות הגדולות קונות טכנולוגיה ראשונית וקניין רוחני, כי זה מה שיש לסטארטאפים למכור. המטרה שלי היא לייצר לאותה חברת סטארטאפ קניין רוחני, כי זה השווי היחידי שלה בשלב זה".
אל תתנו לחברות מחו"ל למצוא פרצות בפטנט שלכם
לסיום, ד"ר גרין מספרת כי "פנה אלינו בעבר לקוח עם טכנולוגיה שעבדה יפה והיגשנו עבורו בקשה לפטנט. חברה אירופאית קנתה רישיון לשימוש בטכנולוגיה, ופיתחה טכנולוגיות אשר, למרות שהיו מבוססות על אותו עיקרון טכנולוגי, לא "נפלו" בתחום הבקשה שהוגשה, מה שאיפשר לה להגיש בקשות לפטנט מטעמה בלבד. כך, למפתחים המקוריים של הטכנולוגיה לא היה חלק בקניין הרוחני של החברה האירופאית. לכן, התפקיד של קבוצת ארליך ודומותיה, הוא "להביא למינימום פרצות בהגנה. לסגור אותה באופן הרמטי שככל הניתן. בעולם שבו אפשר לשחזר את המוצר שלכם בקלות - צריך ליצור הגנה מוקדם ככל האפשר".
