פרשנותההתעסקות המלאכותית של נתניהו ב-AI
פרשנות
ההתעסקות המלאכותית של נתניהו ב-AI
נתניהו מהגג על חשיבות הבינה המלאכותית בכל הזדמנות. אלא שישראל תחת הנהגתו אפילו לא מדגדגת השקעות של מדינות אחרות ב־AI, אינה מעודדת יזמות, ובעיקר אינה מסדירה רגולציה שתאפשר פיתוח אך תמנע את "הכפפת הקיום האנושי למכונות"
בשבועות האחרונים, בזמן שמדינת ישראל במשבר חברתי, כלכלי וביטחוני עמוק, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מציג מעורבות גדלה תקשורתית בנושא טכנולוגי אחד – בינה מלאכותית. אף שהתחום קיים כבר מעל 50 שנה וידע כמה גלי פיתוחים ועניין מדעיים וכלכליים, את ההייפ הנוכחי נתניהו לא מפספס. הדחיפה של נתניהו, לפחות במילים, היא לדאוג כי ישראל תהיה "מעצמת בינה מלאכותית" ומובילה במרוץ העולמי. את הצהרותיו נוהגים למדוד במעשים ובמימון, זאת למרות ששאלה אחרת חשובה לא פחות עומדת על הפרק – מה זה אומר עבור ישראל ותושביה לדחוף להוביל בתחום?
על פניו עיסוק נתניהו נראה בהול ורצוף. בחודשים האחרונים בלבד יצר לא מעט כותרות לעצמו בנושא: במאי נפגש עם כמה יזמי הייטק בפגישה שדובררה ככזו שנועדה "לדון בבינה מלאכותית". אחר כך, כמעט בכל מפגש מקומי עם נציגי ממשלות זרות, צייץ נתניהו כי דיבר עם הנציגים השונים על נושאי בינה מלאכותית לרבות חברי פרלמנט שבדיה, ראש ממשלת יוון, וסנאטורית אמריקאית אחת.
כשהגיע לישראל סם אלטמן - מנכ"ל OpenAI יוצרת ChatGPT והדמות הכי חשובה כיום בתחום - ראש הממשלה לא הצליח לסדר לעצמו פגישה אישית איתו, אבל דאג להשיג שיחת טלפון מתוקשרת, שלפי הודעת משרדו עסקה ב"ההזדמנויות והאתגרים שעומדים בפני העולם וישראל ביחס לבינה המלאכותית". אחר כך דיבר בטלפון גם עם איש העסקים אילון מאסק, ולפני שבוע טס לסן פרנסיסקו כדי לקיים עם מאסק שיחה משודרת על בינה מלאכותית. באותו סוף שבוע, בנאומו הרשמי באו"ם, נתניהו ניצל את ההזדמנות כדי לדבר שוב על הבינה המלאכותית ועל הסכנה הראשונה שהיא מציבה, שאותה כינה (יש שיאמרו במידה רבה של ציניות) "שיבוש הדמוקרטיה". "לטוב ולרע", קבע בנאום, "פיתוחי הבינה המלאכותית יהיו בהובלת קומץ אומות, ומדינתי ישראל כבר ביניהן... אני בטוח שבינה מלאכותית שפותחה על ידי ישראל תעזור שוב לכל האנושות".
העיסוק העצום של נתניהו בבינה מלאכותית זכה לשלל התייחסויות, בעיקר בשל היעדר ההלימה בין המילים הפומפוזיות לפעילות המדינה בתחום. בישראל אין תשתית קיימת להכשרת חוקרים בתחום, שלא לומר חממה שבה חוקרים ויזמים צעירים יכולים לזכות לניסיון ראשוני יקר ערך, ואילו היחס של המדינה לא נראה כניסיון לצמצם פערים. עוד ב־2018 המליצה ועדה ממשלתית להשקיע עד 2 מיליארד שקל בשנה, ובסך הכל 10 מיליארד שקל, לטיפוח התחום. מאז הוקצו (בממשלת בנט־לפיד) מיליארד שקל בלבד, ושרת המדע אז אורית פרקש־הכהן השיקה תכנית לאומית לקידום בינה מלאכותית, שמטרתה טיפוח פרויקטים ופיתוח הון מחקרי אנושי.
אלו טיפות בים בהשוואה לנעשה בעולם. בשנה החולפת תחום הבינה המלאכותית נהנה מעניין עסקי עצום, משקיעים הזרימו מיליארדי דולרים בהשקעות בודדות בחברות בתחום ומדינות הקימו כבר לפני יותר מחמש שנים תוכניות עם הון עתק לקידום התחום. OpenAI למשל זכתה להשקעת ענק של 10 מיליארד דולר ממיקרוסופט בינואר, ואילו היריבה הצעירה אנתרופי נהנתה מ־4 מיליארד דולר מאמזון רק בחודש החולף. גרמניה השיקה ב־2018 תוכנית חומש במטרה ליצור "בינה מלאכותית תוצרת גרמניה" בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר, צרפת הקימה תוכנית דומה בהיקף דומה.
ולא רק כסף, גם רגולציה. בריטניה פועלת למצב את עצמה כמתווך הרגולטורי העולמי וכבר הכריזה על כנס בינלאומי בתחום; האיחוד האירופי נמצא בשלבים מתקדמים של חקיקה ראשונה בעולם בתחום הבינה המלאכותית; בארצות הברית החדשנות של החברות מאותגרת על ידי שורת תביעות משפטיות שמגדירות את אופי הפעילות ודוחפות לקביעת גבולות של מותר ואסור; ואפילו בסין שוחררה שורה של כללים בנושא, שעיקרם שליטת הממשל בתוצרי החברות ומגבלות על שיתוף נתונים.
ובישראל? זווית הראיה שחשף נתניהו בחודשים האחרונים אינה הולמת את האופן שבו מדינת ישראל נוהגת לעודד יזמות. "יש לך את החברות האלה של טריליון דולר שנוצרות בין לילה", אמר בשיחה עם מאסק, "הן מרכזות עושר וכוח עצומים עם מספר קטן יותר ויותר של אנשים", והוסיף כי "זה ייצור מרחק גדול יותר ויותר בין אלו שיש להם לאלו שאין להם, וזה עוד דבר שגורם לאי יציבות אדירה בעולם שלנו. ואני לא יודע אם יש לך מושג איך אתה מתגבר על זה". חששות נוספים שהעלה באותה שיחה נגעו לחשש מפני מחיקת עבודות ואולי החשוב מכך – הכפפת הקיום האנושי למכונות.
אבל לא רק שממשלות ישראל ברשות נתניהו הן מחוללות פערים חברתיים עצומים, אלא שהן גם לא עושות דבר כדי למנוע את הכפפת הקיום האנושי למכונות או אלו שמפעילים אותן.
בינה מלאכותית היא טכנולוגיה מסוכנת, לא כי היא יוצרת איום קיומי לאנושות, אלא משום שהיא הפכה להיות הבסיס האינהרנטי למודל העסקי והממשלתי של מעקב. בינה מלאכותית מחייבת פיקוח מטבעה. המערכות הללו הן במהותן מנגנוני מעקב שמשווקים לגורמים אשר נמצאים בעמדות כוח ביחס לאנשים רגילים - בין אם אלו מעסיקים, ממשלות או גורמי אכיפה. כלי הבינה המלאכותית מאפשרים להם לקבוע קביעות ולחזות תחזיות המשפיעות ישירות על הגישה למשאבים ולהזדמנויות. מודלים של בינה מלאכותית צורכים בלהט מערכי נתונים מסיביים, ומשאירים אנשים עם אפשרות מוגבלת להחזיר לעצמם שליטה במידע האישי שלהם.
בישראל מערכות אלו כבר מוטמעות אל תוך החיים עצמם, פעמים רבות בלי חקיקה ראויה - או חקיקה בכלל - שתגביל את השפעתן, נוכחותן והכוח שהן מייצרות לניהול הציבור על ידי הממשלה וגורמי האכיפה. מדינת ישראל פיזרה מצלמות זיהוי פנים מצוידות בבינה מלאכותית, שטוענות (בשוגג) כי הן יכולות לזהות רגשות, נטייה פלילית ואפילו נטייה מינית; מערכות בינה מלאכותית אחרות משולבות בעבודה הממשלתית בשורת משרדים כדי לייעל תהליכי קבלת החלטות, במיוחד לנוכח התייבשות תקציבים לתוכניות רווחה וכלכלה; מערכות אחרות נפרסות לשימוש הצבא והמשטרה במטרה לבצע מעקב המוני בשטחים, במעברי הגבול ובשדות התעופה.
הפריסה האגרסיבית הזו מתרחשת שהמדינה והעומד בראשה לא עשו בשנים האחרונות ולו את המאמץ הקטן ביותר לפעול ולהגן על פרטיות האזרחים. תקנות הגנת הפרטיות הקיימות מיושנות, נכתבו בשנות השמונים לפני מהפכת המידע, המצאת הסמארטפון או הרשתות החברתיות, והן מותירות את אזרחי ישראל ותושביה חשופים לחלוטין לאיסוף, ניתוח ושימוש בלתי מוגבל כמעט בנתוניהם האישיים. לא רק זאת, ההיסטוריה הקצרה חשפה שהפיתוחים שהתעשייה הטכנולוגית המקומית פיתחה לא רק "עשו טוב לאנושות", כפי שנתניהו ציין בנאומו באו"ם. שוק הסייבר הישראלי היה משבש של דמוקרטיות ברחבי העולם ויצר נזק חברתי, ציבורי ואנושי גדול. בין היתר זה כלל מכירת כלי סייבר התקפי כמו אלו מתוצרת NSO למנהיגים סמכותניים, שעשו בהם שימוש כדי לרדוף אחרי עיתונאים, ארגוני זכויות אדם ויריבים פוליטיים.
אם מדינת ישראל לא יצאה נגד חברות סייבר התקפי גם כשגברו ההוכחות כי מדינות, מנהיגים ואחרים השתמשו בכלים שלהן כדי להפר זכויות אדם; ואם מדינת ישראל למעשה תומכת בהמשך הפעילות הזו, שבסופו של יום גם כוונה פנימה אל אזרחיה; היא תתקשה להתמודד עם כלי מעקב של בינה מלאכותית ולמנוע מצב שבו הם יופנו בסופו של דבר גם כלפינו האזרחים וייקחו חלק בתהליך קבלת החלטות לגבינו. כך שאם נתניהו רוצה להישמע רציני בנוגע לדיבורי ה־AI שלו, ההתחלה חייבת להיות בהסדרת התשתית החוקית והרגולטורית לכך.
