דוח טכנולוגי מצוקת הדיור בעמק הסיליקון: עשירי האזור חרדים לרמת החיים שלהם
דוח טכנולוגי
מצוקת הדיור בעמק הסיליקון: עשירי האזור חרדים לרמת החיים שלהם
בעיירה את'רטון, המאכלסת כמה מבין המיליארדרים היותר כבדים של תעשיית ההייטק בסן פרנסיסקו והסביבה, מתנגדים לתוכנית שתאפשר גם לאנשים טיפה פחות עשירים מהם (אבל עדיין מולטי-מיליונרים) לגור בה - ופועלים לטרפודה. בינתיים הם מצליחים בכך, אבל הפאניקה בעיצומה
תעשיית ההייטק, על כל התועלות והתרומות שלה לפיתוח הכלכלה והתוצר, היא גם אחד הגורמים המובהקים להגדלת אי השוויון והרחבת הפערים. אלו שהם בעלי הכישורים והמזל להתברג לתעשייה יזכו למשכורות גבוהות משמעותית מהממוצע ולתנאים מפנקים שיאפשרו להם לטפס מעלה בסולם החברתי. לא מעט מהם אף יהפכו למיליונרים הודות לאקזיט מוצלח שביצעה החברה שבה הם עבדו במקרה. אחרים, לא רק שיישארו מאחור אלא עלולים להתדרדר עוד למטה, שכן העלייה ברמת החיים של מעמד ההייטק גוררת עמה התייקרות מוצרים ושירותים עבור כלל האוכלוסייה.
אין כנראה מקום שבו זה בולט יותר מאשר בעמק הסיליקון - ובפרט בשוק הדיור באזור. מתעשרי ההייטק משתמשים בהון שלהם כדי לרכוש נדל"ן באזורים מבוקשים וגורמים לעליית מחירי דירות ושכירות באופן שדוחק החוצה דיירים ותיקים ומאלץ אותם לעבור לגור במקומות מרוחקים יותר ויותר. סן פרנסיסקו היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך. היסטורית, זו עיר מגוונת עם אוכלוסיית מהגרים עשירה שהכילה בהצלחה תושבים ממעמדות חברתיים שונים, אבל בעשורים האחרונים, על רקע פריחת ההייטק, הקרבה שלה למטות של חברות ענק והביקוש לדיור מצד עובדי התעשייה, זינקו מחירי הדיור בעיר (ב-2015, מחירי השכירות בסן פרנסיסקו היו הגבוהים בארה"ב) עד כדי כך שחלקים ניכרים ממנה נמצאים עתה מחוץ להישג ידן של אוכלוסיות שהתגוררו בהם זה זמן רב.
כיום, רבים מעובדי המעגל השני של תעשיית ההייטק בסן פרנסיסקו – נותני שירותים ישירים כמו עובדי ניקיון או עקיפים כמו מלצרים במסעדות וקופאים בחנויות – לא יכולים להרשות לעצמם להתגרור בקרבת מקום ונאלצים מדי יום לנסוע זמן רב מביתם למקום עבודתם ובחזרה. תופעות דומות התרחשו בערים ועיירות נוספות בעמק הסיליקון.
על פני השטח, תאגידי הטכנולוגיה תמכו או קידמו מדיניות שנועדה להקל את הלחץ. למשל, חוק של מדינת קליפורניה, המחייב ערים, מדי שמונה שנים, להוכיח לרגולטורים שהן מקדמות פרויקטי דיור חדשים בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה שלהן. במקביל, הם תרמו לארגונים שפועלים לקיזוז ההשפעה החיצונית השלילית של תעשיית ההייטק על הכלכלה המקומית ואף שיגרו בכירים לכהן בדירקטוריונים של עמותות שמתמודדות עם משבר הדיור באזור.
בפועל, המצב קצת אחר. תכירו את את'רטון, קליפורניה. עם אוכלוסייה של 7,188 תושבים, העיירה נחשבת לאחד היישובים היוקרתיים ביותר לא רק בעמק הסיליקון אלא בארה"ב בכלל. ב-2019 היא דורגה כעיירה עם ההכנסה הגבוהה ביותר לנפש בקבוצת היישובים בני 2,500 עד 9,999 תושבים ואזור המיקוד שלה מדורג לעתים תכופות כיקר בארה"ב. כמה יקרה את'רטון? לפי כללי התכנון של העיירה, בכל אקר (כ-4,047 מ"ר) מותר לבנות רק בית חד-משפחתי אחד (ב-2020, המחיר הממוצע לבית שם עמד על 7.9 מיליון דולר), ואין בעיירה כלל מדרכות. כי גם ככה כולם כל כך עשירים, שאף אחד לא הולך ברגל לשום מקום.
היוקרה של את'רטון והמיקום שלה בקרבה למוקדי הכוח של עמק הסיליקון – פחות מרבע שעה נסיעה מהמטות של גוגל ומטא ומקפוס אוניברסיטת סטנפורד; בשביל להגיע למטה של אפל תצטרכו לצאת למסע של 25 דקות – הפכו אותה למוקד משיכה עבור כמה מהדמויות הבכירות בתעשיית ההייטק, ביניהן המשקיעים האגדיים מארק אנדרסן ובן הורוביץ מאנדרסן-הורוביץ וביל גורלי מבנצ'מרק, סמנכ"לית התפעול של מטא לשעבר שריל סנדברג, הלוביסט הראשי של מטא ניק קלג, בכיר אפל לשעבר רון ג'ונסון, מייסד ווטסאפ יאן קום, מנכ"ל ויו"ר גוגל לשעבר אריק שמידט, והנוכלת המורשעת אליזבת' הולמס מת'ראנוס. כמו כן חביבה העיירה על ספורטאים בולטים כמו סטפן קרי וטאי קוב, וגם על לינדסי באקינגהם מפליטווד מק. ילדת הפלא שירלי טמפל גרה שם בעבר. בקיצור, מקום טוב לגור בו.
אבל גם יישוב יקר ואקסלוסיבי צריך, לכאורה, לציית לחוקי מדינת קליפורניה ולכן, בהתאם לדרישה לקדם פרויקטי דיור לפי קצב גידול האוכלוסייה הציעה מועצת העיירה להוסיף 348 יחידות דיור במודל של בניינים רב-משפחתיים בני כמה קומות (לא מגדלי ענק, אלא בניינים צנועים מהסוג שמכונה בארה"ב Townhouse). לפי התוכנית, ייבנו תשעה בניינים סך הכל, רובם יכללו רק חמש או שש יחידות דיור, והגדול שבהם 40 יחידות. התגובה של התושבים העשירים היתה נחרצת - דוגמה קלאסית לנימבי (NIMBY – Not in my backyard).
לפי דיווח של הניו יורק טיימס, רייצ'ל ווטסטון, סמנכ"לית התקשורת של נטפליקס, כתבה למועצת העיר ולראש העיר שהיא "מודאגת מאוד" מעומסי תנועה, כריתת עצים, זיהום אור וקול, ומשאבי בית ספר. אנתוני נוטו, מנכ"ל הבנק המקוון SoFi ולשעבר סמנכ"ל התפעול של טוויטר, התריע שכבר היום מקרי השוד והגניבה בעיירה כל כך חמורים שמשפחות רבות, כולל שלו, נאלצות להעסיק אבטחה פרטית.
ברוס דאנלווי, שותף מייסד של בנצ'מרק, התריע מהסרה מרובה של עצים ומיצירת "עיירה שהיא כבר לא פרברית בטבעה אלא אורבנית" והוסיף: "זו לא הסיבה שתושבים עברו לכאן". חלק הציעו פתרונות "יצירתיים" לעמידה בדרישות המדינה - למשל, ספירת בתי הבריכה כיחידות דיור נפרדות. מתנגדים נוספים כללו את מנכ"ל EA אנדרו ווילסון, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס ניקש ארורה, יוצא אפל רון ג'וסון ויוצא גוגל עומיד כורדיסטאני.
אנדרסן חשש שיותר מבית מגורים אחד לאקר "יפחית משמעותית את ערך הבית שלנו ואת איכות החיים של עצמנו ושל שכנינו, ויגדיל משעותית את זיהום הרעש ואת התנועה". ההתנגדות של אנדרסן בולטת במיוחד, שכן בעבר הוא דווקא הביע תמיכה בפרויקטי נדל"ן למגורים באזור עמק הסיליקון. לפני שנתיים, במאמר שכותרתו "זה הזמן לבנות", הוא השתלח במחירי הדיור המזנקים בסן פרנסיסקו והוסיף: "אנחנו צריכים גורדי שחקים נוצצים וסביבות מגורים מרהיבות בכל הערים הטובות ביותר שלנו. היכן הם?" התשובה, כנראה - העיקר שלא באת'רטון.
רבות מהחברות שתושבי את'רטון עובדים או עבדו בהן תרמו סכומים משמעותיים להתמודדות עם משבר הדיור באזור פעילותן. מטא (שאנדרסן חבר בדירקטוריון שלה) תרמה מיליארד דולר וכך גם גוגל. אפל תרמה 2.5 מיליארד. נטפליקס חילקה מענקים לעמותת Enterprise Community Partners. ארורה אף ישב בדירקטוריון של עמותת Tipping Point, שנלחמת בעוני באזור עמק הסיליקון.
התנגדות התושבים נשאה פרי. ביולי ביטלה מועצת העיר את התוכנית ובתחילת אוגוסט הציגה הצעה חלופית, במסגרתה התושבים יעודדו להשכיר יחידות מגורים שבשטח האחוזה שלהם ויוכלו לחלק את השטח לתת-יחידות, וכן, אולי, לבנות מגורים למורים בשטח בית הספר. כי מה אומר יותר שוויון מאשר להכריח את העובדים שלך לגור במקום העבודה שלהם. ההצעה, אגב, תיארה את את'רטון כעיירה "ענייה במזומנים".
כל ההתנגדות הזו, כל הרעש הזה, כל הפחדים המזויפים ושקשוקי החרבות, נגד מה? אפילו לא נגד פרויקט שיפתור ולו באופן סמלי את מצוקת הדיור באזור. להערכת העירייה, המחיר ההתחלתי של יחידת דיור בפרויקט המוצע היה עומד על 4 מיליון דולר. כלומר, התושבים המגה-אולטרה-עשירים של את'רטון עשו כל שביכולתם כדי למנוע מסתם אולטרה-עשירים (שיכול להיות שהם אפילו לא מיליארדרים!) לגור אתם באותו יישוב.
מצוקת הדיור בעמק הסיליקון ובאזורים אורבניים משגשגים אחרים היא אמיתית ואנשים סובלים ממנה באופן משמעותי. כדי להתמודד איתה צריך לא רק להשקיע סכומי כסף ניכרים ולתמוך בעמותות וארגונים, אלא גם להסכים לכמה ויתורים אישיים מוחשיים. אלה יכולים לכלול דיור מוזל שיפתח פתח לאוכלוסיות הטרוגניות יותר, אולי גם פגיעה כלשהי באיכות החיים כמו יותר רעש ותנועה. אם זה נעשה בצורה חכמה, זה לא חייב להיות פגיעה אדירה וחריפה, לא משהו שיהפוך יישוב כמו את'רטוון לברונקס בשנות ה-70, אבל כן תהיה פגיעה מסוימת. וגם לאחריה איכות החיים באת'רטון תהיה מהטובות בעולם.
אבל העשירים של את'רטון לא מוכנים אפילו לתוכנית שתאלץ אותם לגור לצד אנשים קצת פחות עשירים מהם. הם רוצים לפתור את מצוקת הדיור, כל עוד הפתרון הזה לא משפיע עליהם. זו ציפייה בלתי אפשרית, שמובילה למסקנה מתבקשת: מה שהם באמת רוצים זה שיעזבו אותם בשקט. שיפסיקו להציק להם עם כל הנזקים וההשפעות החיצוניות השליליות שהתעשייה שלהם מייצרת. אז הם תורמים, כותבים, יושבים בדירקטוריונים וכאילו אומרים 'הנה, אנחנו עושים, אנחנו פועלים. רק אל תשימו לב שבפועל, בחיים שלנו, אנחנו לא רוצים ששום דבר ישתנה'.
