שוברת קודיםתמורת מספיק כסף, ענקיות הטכנולוגיה ימכרו את הסודות הכמוסים ביותר שלנו
שוברת קודים
תמורת מספיק כסף, ענקיות הטכנולוגיה ימכרו את הסודות הכמוסים ביותר שלנו
ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב אולי יסייעו לעובדות שלהן שמעוניינות בהפלה. אך בהגנה על כלל הציבור אין מה לסמוך עליהן: כדי לבצר את כוחן, הן ימהרו לשתף ולמכור לשלטונות מידע שהן אוגרות עלינו באגרסיביות
ימים אחרי שנודע כי בית המשפט העליון האמריקאי ביטל את הזכות החוקתית להפלות, התחילו חברות טכנולוגיה - גדולות כקטנות - להציג את תמיכתן הפרוגרסיבית במאבק הצודק לזכותן של נשים על גופן. התמיכה הגיעה בעיקר בצורה של הבטחה לשלם לעובדות את הוצאות הנסיעה הנדרשות כדי שיוכלו לבצע הפלה, אם יידרשו או יחליטו על כך. החברות פרסמו את הודעתן ברשתות החברתיות, בזמן שהלוגו שלהן התהדר בצבעי הקשת, התחפושת השנתית שהן עוטות על עצמן לקראת אירועי חודש הגאווה שמצוין ברחבי העולם.
מיותר לציין שרובן ככולן של העובדות בחברות אלו משתכרות די והותר כדי לממן לעצמן את הנסיעה, בעוד העובדות בתשלום נמוך של אותן חברות (עובדות הקבלן) לרוב אינן זכאיות לאותן הטבות, ולא יכולות לממן בכוחות עצמן את הוצאות ההפלה.
אבל זו אינה הנקודה. כוחן של חברות אלו לא בהגנה על העובדות יקרות הערך שלהן, אלא בהגנה שהן יכולות או רוצות לספק לציבור הרחב. בימים שלאחר פרסום הפסיקה של בית המשפט העליון פנו גם מגזין "Vice" וגם מגזין הטכנולוגיה של MIT לחברות הדומיננטיות בשוק לאיסוף נתונים - לרבות גוגל, אמזון, פייסבוק, AT&T ואחרות - ושאלו האם ישתפו עם גורמי אכיפת החוק נתונים הקשורים לנושאים כמו חיפוש אחרי מרפאות לבריאות האישה, נתונים על מחזור האישה או הדרכים הקיימות והבטוחות להפסקת היריון. קולן, כמובן, נדם.
זו הזדמנות טובה להיזכר לא רק עד כמה המידע שלנו חשוף לשימוש לרעה על ידי תאגידים למטרות רווח כמו גם פוליטיקאים, ממשלות והמשטרה, אלא שנכון להיום גם אין אף אחד שמנסה להגן עלינו מפני המידע שנאסף עלינו.
1. המידע ייאסף בכל מקרה
אחרי ביקורת ציבורית היתה זו גוגל הראשונה לגזור את האתנן הציבורי מהמצב והודיעה שהיא "תמחק" נתונים כאלו. כמובן שהיא מוחקת אחרי שהיא אוספת. עוד היא הזכירה כי היא לא חייבת לאסוף נתוני מיקום על משתמשים - פשוט כבו אותם, היא הציעה (וגם הזכירה שזו למעשה ברירת המחדל! איזו נשמה טובה). אבל אם בכל זאת נתונים ייאספו, היא מבטיחה לבנות אמצעי טכנולוגי מתוחכם שיאתר עבורה מידע רגיש כדי למחוק אותו, פעולה שגם היא כשלעצמה מתועדת. האם לא יהיה זה פשוט יותר, וגם הירואי יותר, לא לאסוף את המידע הזה מלכתחילה? אבל מוזר ככל שזה יישמע - ההבטחה הזו של גוגל השיגה לה את הכותרות המחמיאות בתקשורת. אם כי בדיקה היסטורית, לא מעמיקה במיוחד, מספקת הערכה שמאמצי גוגל לא שווים יותר מדי.
במרץ האחרון בית משפט פדרלי קבע בפסק דין צ'טרי כי צו מיוחד ששימש לזיהוי מכשירים סלולריים באזור של שוד בנק, כולל זה של הנאשם, מפר באופן ברור זכויות חוקתיות. הכלי שאותו הפעילה המשטרה מכונה צו חיפוש אזורי או geofence. במקרה זה המשטרה הוציאה צו לגוגל כדי לחפש מידע על כל מכשיר באזור ובזמן השוד. השטח הגיאוגרפי עמד על כ־17.5 דונם ובו מוסדות הומים כמו כנסייה, מסעדה, מלון, בתי מגורים, בית אבות ושני רחובות סואנים.
החיפוש הראשוני של גוגל זיהה 19 מכשירים, גוגל הקצתה מזהים אנונימיים לכל מכשיר וסיפקה את מיקומם למשטרה. בעקבות תהליך בן שלושה שלבים שתכננה גוגל, שכלל אנונימיזציה של נתונים, המשטרה הרחיבה את פרק זמן החיפוש כדי לקבל מידע נוסף ולבסוף השיגה מידע מפורט ומזהה מנויים עבור שלושה מכשירים. אחד מאלה היה שייך לנאשם.
בית המשפט פסק שלא רק מסירת המידע אינה חוקתית, אלא שהצעדים שגוגל עשתה כדי לכאורה לשמור על אנונימיות של אנשים חפים מפשע לא היו שווים דבר. וכי בידיים ממשלתיות הנתונים האלו סיפרו הרבה יותר ממה שהיה ראוי.
צו חיפוש אזורי (Gofence): צו שלא דורש זיהוי חשוד ספציפי אלא מחייב את חברות הטכנולוגיה לזהות עבור רשויות האכיפה כל מכשיר דיגיטלי בגבול גיאוגרפי מסוים בזמן נתון
מכאן אפשר להסיק שגוגל, ענקית הטכנולוגיה המתוחכמת והיעילה, לא מצליחה להגן כראוי על משתמשים כשהיא מנסה. אבל לא כאן נגמר האסון. לאורך השנים מחקרים מצאו כי גם כשאיסוף הנתונים מכובה ומשתמשים בוחרים שהחברה לא תאסוף עליהם נתוני מיקום, היא עדיין עושה זאת באמצעים אחרים.
מתחקיר של AP וצוות חוקרים מפרינסטון נמצא כי שירותי גוגל רבים במכשירי אנדרואיד ואייפון מאחסנים את נתוני המיקום של המשתמשים, אף שבהגדרות הפרטיות במכשירים לא אישרו לה לעשות זאת. ענקית החיפוש עושה זאת באמצעים עקיפים, כמו למשל איסוף נתוני מיקום כשאפליקציות מזג האוויר מבצעות עדכונים שוטפים, שמירת תמונת־מצב במקרה שהמשתמש פתח אפליקציית מפות ואפילו בעת שאילתה במנוע החיפוש שאין לה שום קשר או צורך במיקום.
אם גוגל, החברה החכמה, היעילה ובעלת האמצעים, לא מצליחה לספק הגנה למשתמשים שלה כשהיא מנסה, וגם דואגת לאסוף עליהם נתונים גם אם בחרו שלא להשתמש בשירותיה, מה יגידו אזובי הקיר? ובכן, הם לא יגידו דבר. חברות שפיתחו אפליקציות למעקב אחרי המחזור הנשי כבר הודיעו כי ישתפו עם רשויות החוק מידע של המשתמשות שלהן, אם יידרשו לכך. הן אפילו לא מנסות.
2. חברה חזקה ממדינה
חברות טכנולוגיה עושות מה שהן רוצות עם המידע שלנו. זאת אומרת, בגבולות החוק כמובן, שהוא מאפשר, גמיש ומתירני להחריד. כשהן מעוניינות להצטייר כפרוגרסיביות, הן יודיעו כי יגנו על הפרטיות שלנו (אותה הן בעצמן שחקו עד דק) באמצעים מוגבלים ולא משכנעים כמו להבטיח למחוק מידע שנאסף, במקום פשוט לא לאסוף אותו. כשהן ניצבות בפני לחץ של ממשלות מקומיות באזורים שהן רוצות להמשיך לפעול בהן, הן לעתים יצנזרו מידע ברוח אותו שליט אזורי. כמו, למשל, כשאמזון הודיעה לאחרונה כי תגביל תוצאות חיפוש עבור מוצרים שקשורים לקהילת הלהטב"ק באתר האינטרנט שלה באיחוד האמירויות.
כשמציעים לחברות מספיק כסף, הן ימכרו את המידע לרשויות האיומות ביותר, כפי שנחשף ממש בשבוע שעבר שפלטפורמת המסחר בקריפטו הגדולה בארה"ב, קוינבייס, מוכרת מידע על המשתמשים שלה לרשות ההגירה ICE - כולל "נתוני מעקב גיאוגרפי היסטוריים". יהיו עמדותיהן הציבוריות המשתנות אשר יהיו בנוגע לזכויות אדם, הן ימשיכו לתמוך ולממן קמפיינים פוליטיים של נבחרים מכל הקשת הפוליטית שמחזיקים בכל דעה, כל עוד זה יסייע להן.
בשנים האחרונות הגישה האגרסיבית שלהן לאיסוף מידע, שבבסיסה הרעיון כי זו ממש זכותן לקצור כל מידע, חיזק אותן פיננסית, והפך אותן לשחקניות מהותיות בכלכלה העולמית ולשחקניות פוליטיות חזקות במיוחד, לעתים יותר ממדינות. אבל הגישה הזו גם הפכה אותן למשאב יוצא דופן עבור ממשלות, שיודעות בדיוק כמו חברות הטכנולוגיה עד כמה מידע הוא אמצעי פיקוח ושליטה יעיל.
לצערנו, לא הממשלות ולא החברות, ראויות לאמון שלנו שהן ישתמשו באמצעים אלו ברגישות הנדרשת. אל תאמינו להן, לא משנה מה הן מבטיחות לא לעשות עם המידע. מה שהן צריכות לעשות, זה פשוט להחזיק מלכתחילה בפחות ממנו.
