הקברניטמיג נגד מיג: איך תעצור אוקראינה את חיל האוויר הרוסי?
הקברניט
מיג נגד מיג: איך תעצור אוקראינה את חיל האוויר הרוסי?
לשני הצדדים מטוסים שיצאו מאותם המפעלים, אך הפער הכמותי והאיכותי עצום. מה ההבדל בין סוחוי רוסי ואוקראיני, כיצד הם יופעלו בקרב, ואיזה נשק שבידי אוקראינה יוכל לשבש את הפלישה?
מיגים נגד מיגים: איך תעצור אוקראינה את חיל האוויר הרוסי?
(ניצן סדן)
שלום, כאן הקברניט; רוחות מלחמה מנשבות במזרח אירופה, רוחות מסוכנות ומוכרות היטב - המתח הטבעי בין רוסיה ואוקראינה מתקרב שוב לפיצוץ. אזור המריבה הנוכחי הוא חבל דונבאס שצמוד לרוסיה; מטוסי הקרב של פוטין מגהצים את הגבול במסגרת תרגיל שבקלות יכול להפוך למתקפה - ומפציצים נשלחו להתאמן גם בבלרוס, השכנה מצפון - וכך להקיף את אוקראינה משלושה כיוונים. איך תיראה מתקפה אווירית שכזו, אם תצא לפועל - ומה יוכלו לעשות נגדה האוקראינים?
המדינה נמצאת במצב איום ונורא: היא אינה חברה באף ברית צבאית שתבטיח עזרה ישירה בלחימה, ומולה ניצב אחד הצבאות הכי גדולים וחזקים בעולם; אם יצליח חיל האוויר הרוסי לרסק את התשתיות הצבאיות שלה - בסיסים, מפקדות, מערכי גילוי - בגל התקיפה הראשון, זו תהיה מלחמה קצרה מאוד. בסופה יתכן שדגלי רוסיה יתנוססו באוקראינה אף הרבה מעבר לדונבאס.
18 צפייה בגלריה
מפציצי טופולב 22M רוסיים בדרך למסלול ההמראה
(צילום: Alexander Beltyukov CC BY-SA 3.0)
ואולם, גם רוסיה במצב לא מזהיר: פוטין חייב להכניע את היריב במהירות כי אין לו כסף למלחמה ממושכת. כרגע הוקצו לגזרה מאה אלף חיילים רוסים, ויש אפשרות להעביר כחמישים אלף נוספים בעת הצורך; אבל גיוס מילואים יהיה נטל כלכלי כבד מדי עבור המשק הרוסי - שהוא עייף ופצוע מנזקי הקורונה, כמו גם מסנקציות שהוטלו על המדינה מצד ארה"ב.
בקרמלין יודעים שהמבצע יגרור סנקציות עולמיות חדשות, שצפויות לסדוק את התעשייה המקומית ולגרור אבטלה ומחסור. בנוסף, ככל שיעלה מניין ההרוגים, כך יעלה הסיכוי למעורבות צבאית זרה וככל שתתארך הלחימה, יעלה הצורך בגיוס מילואים יקר.
הדרך היחידה לצמצם נזקים היא ניצחון בזק: להכות מהאוויר מהר ובעוצמה בתשתיות קריטיות. רק כך ייווצר כאוס בחזית, המוטיבציה של מגיני אוקראינה תתפורר, ורוסיה תצא מנצחת. איזה סיכוי יש לאוקראינה לבלום את המכה?
האתגר הראשון שלה הוא הפער המספרי: חיל האוויר הרוסי גדול משלה פי עשרה, ומצב הכשירות של המטוסים טוב בהרבה.
האתגר השני הוא שקיפות אופרטיבית: חיל האוויר של אוקראינה משתמש בציוד רוסי שקיבל בימי בריה"מ, נלחם בשיטות שפיתחו רוסים, ובשטח שהרוסים מכירים היטב. כמו כן, אחרי שנים ארוכות של מבצעי סייבר מוצלחים, כנראה שלאוקראינים יש מעט מאוד סודות שרוסיה לא מכירה; יהיה להם מאוד קשה להפתיע ולשבש את צעדיה.
האתגר השלישי הוא הפער הטכנולוגי: רוסיה ואוקראינה אמנם מפעילות ציוד דומה, אבל הצבא הפולש מגיע עם גרסאות מתקדמות בהרבה. זה בולט במיוחד בתחום מטוסי הקרב, שייקחו חלק חשוב במערכה עבור שני הצדדים.
הרוסים ירצו להפעיל אותם כדי להשיג עליונות אווירית שתאפשר הפצצה רציפה ועוצמתית בעורף האוקראיני - ויריביהם ירצו להפעיל מטוסי קרב ליירוט התוקפים ולחיסול נכסים כמכ"מים מעופפים ומטוסי תדלוק. כמו כן, יידרשו להגן על מטוסי תקיפה ידידותיים שבלעדיהם יתקדמו הטנקים של רוסיה עד לאן שרק יתחשק לפוטין.
והבה נשווה בין הכוחות: מטוס הקרב הכי חזק של אוקראינה הוא הסוחוי 27 מדגם S - הדור שני של המטוס, שנכנס לשירות ב-1985. לאוקראינים יש כ-30 מטוסים כאלה, שמצוידים בחיישן אינפרא אדום מובנה המסוגל לאתר מטרות גם בסביבה עשירה בלוחמה אלקטרונית.
זהו מטוס זריז ורב עוצמה, שפותח במקור כמענה ל-F15 וה-F14 האמריקאיים. לצידם, מופעלים גם כ-60 מטוסי מיג 29 שעברו שדרוגים מקומיים.
בפועל, צי המטוסים הזה הוזנח שנים ארוכות, ונכנס למקצה שיפוצים רק אחרי התגברות התוקפנות הרוסית ב-2014 וסיפוח חצי האי קרים; שמונה שנים שופרו השיטות ושודרג הציוד, נבנו מערכים טכניים לתמיכה בפעילות תחת אש, והטייסים התאמנו כדי להיות הכי טובים שאפשר, להוציא את המקסימום ממה שיש להם.
אבל לפעמים המקסימום פשוט אינו מספיק; הרוסים מביאים לקרב את הדור החמישי של הסוחוי 27, שנקרא סוחוי 35S ונכנס לשירות ב-2014. שני המטוסים כמעט זהים מבחוץ; ל-35 זנב מעט גבוה יותר, חיישן האינפרא אדום נמצא מימין לקוקפיט ולא ישר לפניו, וגם החרטום קצת שונה.
אך מדובר במטוס אחר לגמרי: המכ"מ שלו מתקדם וחזק בהרבה, והקוקפיט דיגיטלי ומספק לטייס יותר מידע; הסוחוי 27 תוכנן בעידן בו היירוט עדיין נשען ברובו על מידע שמגיע מהקרקע, בעוד הסוחוי 35 מסוגל לעבוד עצמאית אם הבקרה הקרקעית הושתקה בלוחמה אלקטרונית או חטפה טיל.
בנוסף, שרידות המטוס שופרה והוא מצויד במערכות הגנה חכמות - ועם טילים חדשים ואמינים יותר, הוא קטלני מכל קודמיו. הטריק הכי חזק שלו הוא ניהוג וקטורי: הטיית מפלטי המנוע בצורה שמאפשרת תמרון זריז ביותר. זה שימושי גם בעת חמיקה מטילים במתאר הגנתי, וגם לצורך הגעה למצבי ירי יצירתיים במתאר התקפי. ולרוסיה יש מאה מטוסים כאלה, זמינים ומבצעיים.
18 צפייה בגלריה
סוחוי 35 ממריא. שימו לב למארזים שבקצות הכנפיים, ומכילים מערכות הטעייה והגנה אלקטרונית
(צילום: TASS)
גם חיל האוויר הרוסי נשען על המיג 29 כסוס עבודה עיקרי, ומפעיל 260 כאלה - אך גם כאן ישנו שיפור מורגש בחיישנים בהשוואה למיגים של אוקראינה. כמו כן, למיגים של פוטין יש כוונת קסדה המאפשרת לנעול ולשגר טילים בהתאם למבטו של הטייס - מבלי להפנות את המטוס למטרה.
ולרוסיה יש עוד הרבה כלים קטלניים בקטלוג: למשל, יותר ממאה מטוסי סוחוי 30SM עתירי-תמרון ובעלי יכולת אוויר-אוויר מעולה שמתעלים אף הם על האויב, וכ-100 מטוסי מיג 31 - מלך המיגים ומטוס היירוט החזק והמהיר ביותר בעולם. הכוח הזה יכול למעוך את מערך הקרב האוקראיני תוך ימים בודדים.
ויכול להיות שאפילו פחות מכך: המערך הרוסי לתקיפה ארוכת טווח נשען על מפציצי הטופולב 22M שהזכרתי והטופולב 160 - המפציץ הכי גדול ומהיר שיש. והכוח הזה ימריא עמוס טילי שיוט, ויופעל קודם כל כדי לנפץ על הקרקע את מערך הקרב האוקראיני בשעות הלחימה הראשונות.
נקודת ההשפעה הקריטית ביותר תהיה תחילת התנועה הרוסית לאזור דונבאס: אוקראינה שטוחה ברובה באזורי החזית, אין בה עמקים גדולים או אפילו יערות צפופים במיוחד - מה שמאוד מקל על תנועת כוחות וגילוי שלהם. ובשלב זה, יהיו הטנקים והנגמ"שים הפולשים חשופים לאש מטוסי תקיפה.
לאוקראינה אין הרבה מהם: 17 מטוסי סוחוי 25, ו-12 סוחוי 24 מהירים, אליהם יצטרפו כנראה מטוסי קרב מיג 29. אם יצליחו לשרוד את מכת האש הראשונית של רוסיה, יוכלו לשבש ולעכב את המתקפה - ולסייע קצת לכוחות על הקרקע. אבל הסיכוי קלוש למדי; טייסי אוקראינה, אמיצים ככל שיהיו, לא יוכלו לעצור את מכבש האש הרוסי.
למעשה, כנראה שלא מטוסי קרב יכריעו את הקרב הזה; אם יהיה מישהו שישבש את המתקפה הרוסית הראשונה עד לרמה של שינוי תוכניות - יהיה זה מערך הנ"מ של המדינה.
בימי ברית המועצות טיפחה רוסיה את אוקראינה בתור רצועת הגנה - תווך בדרך ממזרח אירופה אל שטחה. ככזו, מילאה אותה במערכות הנ"מ הכי מתקדמות של שנות השמונים, ביניהן סוללות S300 לטווח ארוך.
זה בכלל לא משנה שמאז עברו שנים ומערכות ההטעיה שופרו; כשיורים עליך הרבה טילים מהרבה כיוונים, אחד יפגע. מטוס ה-F16 הישראלי שהופל בחילופי האש בגבול הצפון בפברואר 2018 נפגע מטיל S200, מדגם שנכנס לשירות עוד ב-1970.
וה-S300 היא מערכת נ"מ מסוכנת מאוד; לאוקראינה יש עבורה טילים שמסוגלים ליירט מטרות מהירות ומתמרנות מטווח של 120 ק"מ, ומהירותם מגיעה לכ-3,600 קמ"ש. המערכת מתקשה לנעול מטרות שטסות נמוך, מתחת ל-500 מ'. אבל גם למנמיכים לא תהיה ישועה; להם מחכים רכבי TOR, מערכת טילים מתקדמת לטווח קצר.
יתרה מזאת - לנ"מ האוקראיני יש יכולת יירוט טילי שיוט, ויתכן שיצליח להגביל משמעותית את אפקטיביות גלי התקיפה הראשונים של רוסיה גם אם יפספס את המפציצים עצמם. סוללות ה-S300 פרוסות סביב הערים הגדולות במדינה, ובשלושה מתחמים בחזית המזרחית כשהמשגרים מכסים את כל דונבאס בחפיפה מלאה.
משגרי נ"מ ניידים הם מהמטרות הכי מסובכות שיש - הן מדובר בטרף שצד אותך בעצמו: סוללה יכולה להתחיל לשדר כדי למשוך את כוח התקיפה, אולי אפילו לפתוח באש כדי שלא יחשבו שמדובר במשדר הטעייה.
כשיגיעו התוקפים, יידלקו סוללות ויכלאו אותם במארב נ"מ; השמיים ייצבעו בשובלי עשן לבנים, ירוצפו בפיצוצים שחורים, וגשם בוער של חתיכות סוחוי ירד לאדמה.
רוסיה יודעת זאת היטב ומתאמנת בציד נ"מ זמן רב, אך הניסיון המבצעי שלה בתחום הוא מוגבל; בעימות שלה עם גאורגיה ב-2008 איבדה כעשרה מטוסים לאש מהקרקע, ביניהם מפציץ טופולב 22M - כלי מהיר ועמוס אמצעי הטעיה והגנה.
איום מסוכן לא פחות הוא טילי קרקע אוויר זעירים, מה שנקרא טיל כתף; לאוקראינה לא מעט כאלה, שמסכנים מסוקי סער ויכולים לשבש פשיטות קומנדו, חילוצי פצועים ומטוסי תקיפה מנמיכי טוס. עם ה-S300 כשכבת הגנה זירתית, ה-TOR שמכסה נקודות רגישות ומדלג במהירות בין אזורי פעולה והמון טילי כתף בכל מקום יהיה קשה לרוסיה לנצל את יתרונותיה.
אם הנ"מ האוקראיני ידלג מספיק מהר מעמדה לעמדה, יפעיל מכ"מים בצורה זהירה ומאתגרת, יוכל להאט את המתקפה הרוסית בצורה מורגשת ובעיקר - לייקר ולסבך אותה.
ואולם, לרוסיה יש הרבה יותר כוח, עדיפות טכנולוגית ואם יחליט פוטין שזה שווה את נהרות הדם, היזע והדמעות - יכבוש את חבל דונבאס. למגננה האוקראינית יש תפקיד אחר: להבהיר לרוסיה שלא ישתלם לה לכבוש עוד שטחים באותה ההזדמנות, ושאת התרחבות נאט"ו במזרח אירופה עדיף לעצור בצורה פחות מסוכנת. כולי תקווה שהמנצח בסיפור יהיה ההיגיון הבריא, והעימות יוכרע על שולחן הדיונים ולא בשדה הקרב. טיסה נעימה!
