דו"ח טכנולוגימומחים נגד תזכיר חוק הבוטים: אווילי ולא ניתן לאכיפה
דו"ח טכנולוגי
מומחים נגד תזכיר חוק הבוטים: אווילי ולא ניתן לאכיפה
משרד המשפטים ומשרד התקשורת החלו לקדם תזכיר חוק שנועד לבלום את התפשטות הפייק ניוז שמופץ על ידי בוטים ברשתות חברתיות. אבל אנשי המקצוע סבורים שהיישום יהיה בלתי אפשרי. האקטיביסט נעם רותם, "לך תוכיח שפוסט מסוים פורסם באופן אוטומטי. זה מעבר לבלתי אפשרי לאדם הסביר"
רגולציה היא הדבר החשוב ביותר בעולם. כשהיא טובה, היא משפרת ומצילה חיים, שומרת על שווקים תחרותיים, יוצרת אוכלוסייה בריאה יותר וסביבה נקייה יותר. כשהיא נעדרת, שחקנים רעים יכולים לחולל נזקים, גופים מסחריים יכולים לצבור כוח לא מידתי ולחבל בתחרות, וגופים שונים לזהם אותנו ואת כל שסביבנו. וכשהיא רעה, כולנו עלולים לשלם את המחיר.
תזכיר "חוק הבוטים", שהחלו לקדם אתמול במשותף משרד המשפטים ומשרד התקשורת, שייך לסוג האחרון של הרגולציה. אסדרה לא אפקטיבית, נטולת חשיבה, חוטאת למטרה, בלתי ניתנת ליישום או לאכיפה, שגם אם היה ניתן ליישם אותה כלשונה לא היתה מגשימה את מטרתה המוצהרת. בקיצור, עוד בדיחה אנטי-טכנולוגית מבית היוצר של ממשלת ישראל. "זו הצעת חוק לא בשלה ולא הגיונית. יושבות עכשיו שתי ועדות – אחת במשרד התקשורת, אחת במשרד המשפטים – שעוסקות בנושאים האלו וזה לא עבר אף אחת מהוועדות", אומר לדו"ח טכנולוגי גורם שמכיר את פעילות הוועדות. "אני לא רואה איך הצעת החוק הזו עוברת בנסיבות הקיימות".
המטרה המוצהרת של תזכיר החוק היא לבלום את התפשטות הפייק ניוז. "הגיע זמן לשים סוף לפייק ניוז שמופץ על ידי בוטים ברשתות החברתיות", הכריז שר התקשורת יועז הנדל. "תזכיר החוק שנפרסם פורץ דרך ברמה העולמית". שר המשפטים גדעון סער הוסיף: "הרשתות החברתיות הביאו עמן יתרונות רבים, אך במקביל הפכו לכר פורה להפצת פייק ניוז, רעל והסתה לאלימות בעילום שם. קצב התפתחות הטכנולוגיה מקדים את הרגולציה".
לפי תזכיר הצעת החוק, פרסום של מסר המוני ברשת חברתית שנעשה באמצעות "יישום המבצע את הפרסום באופן אוטומטי" יחויב בסימון בולט וברור. במקרה של אי סימון, רשאי בית המשפט לחייב את המפרסם בתשלום פיצויים בסכום של עד אלף שקל למסר. רשת חברתית גדולה (החוק משאיר את קביעת הגדרה זו לשר התקשורת) תחויב לכלול בתנאי השימוש שלה חובה על לסמן פוסטים של בוטים ותאפשר למשתמשים לדווח לה על פרסומי בוטים לא מסומנים. אם זיהתה פוסט שכזה, היא תחויב להודיע למפרסם ואם לא יסמן את הפרסום המפר בתוך 10 ימי עבודה – תסיר הרשת את הפוסט.
לאקטיביסט ולהאקר נעם רותם, שפעל בעבר לזיהוי וחשיפת פעילות בוטים במדיה חברתית, היתה תגובה חריפה להצעת החוק. "מי שניסח את זה הוא או אוויל משריש או מישהו שהכריחו אותו לכתוב משהו. זה פשוט מטופש", הוא אמר לדו"ח טכנולוגי. "לך תוכיח שפוסט מסוים פורסם עם יישום המבצע את הפרסום באופן אוטומטי. זה מעבר לבלתי אפשרי לאדם הסביר. אתה רואה פרסום, לא משנה איזה, איך אתה אומר 'זה עבר דרך ישום המבצע את הפרסום באופן אוטומטי'? איך אתה מוכיח את זה? ומה זה יישום כזה? מחשב? מגרפה? זה לא מוגדר בשום מקום. כל השאר חסר משמעות בגלל שכל החוק עומד על הבסיס הרעוע הזה שבלתי אפשרי לאכוף. ייטב למחוקק הנכבד אם יתייעץ עם אנשי מקצוע לפני שהוא מוציא הבלים כאלה תחת המקלדת שלו".
רותם ביקר גם את הסעיף שמורה לרשתות חברתיות להודיע למפעילי בוטים שעליהם לסמן פוסטים, ולהסיר פוסטים שלא סומנו כך: "איך מצופה מהרשתות לעשות את זה? עם איזה כלים? מה הרף הנדרש כאן? הן יכולות להגיד 'ואללה העפנו מבט ולא חשדנו', ולסגור עניין מול המחוקק. איזה דרכים המחוקק מאפשר או דורש מהן להטמיע? כאילו הוטל על סטודנט שנה א' למדעי התיש לכתוב את הצעת החוק הזו עם פחות מאפס הבנה בטכנולוגיה".
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר שתזכיר החוק הוא בגדר בדיחה לא מצחיקה. "ומי שכתב אותו יודע שהוא", הוסיף. "חוק שיחייב אנשים לסמן בוטים? הרי מי שלא יסמן את הבוט שלו הוא לא אדם מזוהה. זו כל הבעיה. ואז מה תעשה? תתבע אדם שאתה לא יודע? תלך לרשת החברתית לקבל סעד? ברור לכולנו שזה לא יקרה. ברור שמה שיש כאן זו עוד הצהרה כדי להראות כאילו 'עושים משהו' במקום לטפל בשורש הבעיה".
בהתייחסו לסעיפים ספציפיים בתזכיר אמר קלינגר: "מתי יש אפשרות לפיצוי? כשלא מסמנים. אבל ממי? מהמפרסם. לא מהרשת החברתית. ברור לכולם שאף אחד לא יתבע את המפרסם האלמוני. אם מפעילת הרשת מפרה את החוק אין שום סנקציה כנגדה ואין פיצוי. אני מצטער להשמע פוליטי, אבל זה לגמרי נסיון של קבוצה מאוד מסוימת שנכוותה מההתנהלות של נתניהו ולא מצליחה להתנער ממנו".
לד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה היו השגות לגבי עצם העקרונות והמטרות שמאחורי תזכיר הצעת החוק, ובראשונה ההתהדרות בכך שמדובר במהלך תקדימי ברמה עולמית. "אני לא חושבת שמדינת ישראל צריכה לקבוע מדדים של אסדרת רשתות חברתיות. צריך לחכות ולראות מה עושים במקומות כמו האיחוד האירופי, לבחון מה עובד ומה לא", היא אמרה.
שוורץ אלטשולר גם סבורה שעצם ההתמקדות באסדרת בוטים היא טעות. "הפייק ניוז ברשתות החברתיות מגיע לא רק מבוטים", הסבירה. "הוא מגיע מאנשים שמנהלים הרבה חשבונות ומחשבונות מזויפים, הוא מגיע מרשתות השפעה. זה ממש לא רק שם, אז למה דווקא את זה מחליטים שצריך לאסדר? אם מדובר על מסרים שהם פרסומיים, דבר כזה יכול להחשב תוכן שיווקי ואפשר לטפל בו דרך חוק הגנת הצרכן. אם זה עמדות ורעיונות, שיטרחו ויתקנו קודם את חוק תעמולת הבחירות. כי לא צריך לסמן רק בוטים, צריך לסמן כל תעמולת בחירות בדיגיטל. אז מה נתפסו עכשיו רק לבוטים? זה באמת לא הגיוני".
אולי מהותי מכך, עצם החיוב בסימון מיותר: "אם מדובר בבוט, לפי כללי הקהילה של הרשתות הגדולות צריך להסיר אותו. אז מה הקטע של לסמן אותו? ואם הן לא יאכפו ויחוייבו בקנסות, אני רוצה לראות את הדבר הזה עובר עוד בכנסת הנוכחית. אני לא רואה איך ענקיות הדיגיטל נותנות לדבר הזה לקרות. אם רוצים לייצר הליך של הודעה והסרה, האם בוטים זה הדבר הראשון שצריך לטפל בו? אולי קודם נעשה את זה על הסתה לאלימות פיסית? אני מרגישה שההצעה הזו מאוד בעייתית מכל כיוון שמסתכלים עליו, ואני באמת לא מאמינה שהיא תעבור".
ד"ר דמיטרי אפשטיין מבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל ומהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית (גילוי נאות: הכותב הוא תלמיד מחקר בפדרמן והיה סטודנט של אפשטיין), סבור שאמנם העיסוק בסוגיית הבוטים מהווה התפתחות חיובית, אבל שהתזכיר בנוסחו הנוכחי הוא בו בעת רחב מדי ומצומצם מדי. "התזכיר רחב מדי כי הוא לא מבדיל בין השימושים השונים בבוטים", הסביר. "כמו שגם דברי ההסבר לחוק מציינים, לא כל הבוטים הם בהכרח שליליים. בגרסה הנוכחית התזכיר עלול להגביל צורות ביטוי חדשניות בבוטים באומנות, במחקר ועוד. חקיקה דומה בקליפורניה התמקדה בשימושים מסחריים ופוליטיים בבוטים בלבד, ואלו באמת התחומים בהם יש חשש לשימוש לרעה בטכנולוגיה זו.
"בו בזמן התזכיר מצומצם מדי, כי הוא מתייחס לסוג אחד בלבד של הפצה המונית של מסרים. אחת התופעות שאנחנו עדים להן כבר תקופה ארוכה, במיוחד בהקשר הפוליטי, היא גיוס של משתמשים אנושיים שמפעילים חשבונות פיקטיביים. רוסיה היא המקרה המפורסם של שימוש ממוסד בשיטה זו. גם המיקוד ברשתות חברתיות, לדעתי הוא מגביל, כי גם ההגדרה של רשת חברתית וגם הצורה בה תכנים מופצים היום באינטרנט, משתנות והגבולות לא ברורים. הרשתות החברתיות הגדולות הן צומת שליטה חשובה לזרימת המידע באינטרנט, אך לא היחידה".
אפשטיין הסתייג גם מכך שהתזכיר נכתב לכאורה בלי להתייעץ עם בעלי עניין: "אני תוהה מה היה תהליך ההתייעצות עם השחקניות האחרות בעולם האינטרנט במהלך גיבוש ההצעה. ככל שמדובר במדיניות אינטרנט, לא ניתן להוביל מהלכים כאלה בצורה חד-צדדית בשל המורכבות הטכנולוגית והתלות ההדדית בין השחקניות בעולם האינטרנט. תזכיר חוק כזה צריך להתגבש בהתייעצות גם עם השחקניות המסחריות וגם בשיתוף ארגונים של החברה האזרחית, כמו איגוד האינטרנט, והאקדמיה".
