סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מייסדי סמפריס מימין גיא טברובסקי  , מיקי ברזמן , מתן ליברמן Semperis
מייסדי חברת הסייבר סמפריס, גיא טברובסקי, מיקי ברזמן ומתן ליברמן. החברה הפכה ביוני ליוניקורן (צילום: Semperis)

דו"ח: זינוק של 31% בגיוסים של חברות הסטארט-אפ בינואר-יוני, הסייבר כיכב

לפי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל, החברות בישראל גייסו 5.1 מיליארד דולר, ושיעור הצמיחה היה גבוה מזה שנרשם בארה"ב ובאירופה - למרות המלחמה; מנכ"ל הארגון מזהיר עם זאת מתלות יתר בסייבר: "בעולם מתקדמים לתחומי ה-AI, הפודטק והאקלים"

במחצית הראשונה של 2024 נרשם זינוק של 31% בגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ בישראל, בעקבות סבבי הענק של חברות סייבר - וכל זה עוד לפני עסקת וויז-גוגל הנרקמת לפי שווי של 23 מיליארד דולר. הדו"ח החצי שנתי של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) מצייר תמונה אופטימית למדי, שהשורה התחתונה שלה היא שענף הסייבר ניצח את הסיכון הישראלי, ואף הגדיל את פעילות הגיוסים בארץ בקצב גבוה יותר מאשר בעולם.
למרות המלחמה והרוחות האנטישמיות בעולם במחצית הראשונה של 2024, המשקיעים לא ברחו מישראל. לעומת הצמיחה של 31% בגיוסי הון בישראל, בארה"ב נרשמה עלייה צנועה יותר של 28% בעוד שבאירופה ובאסיה נרשמו ירידות של 6% ו-18%, בהתאמה. הזינוק המשמעותי של ישראל ברבעון השני היה בולט ברמה גלובלית, בניגוד למגמות מתונות יותר במקומות אחרים.
גיוסי ההון של חברות ההייטק בישראל הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-5.1 מיליארד דולר ב-322 סבבים. וב-SNC מעריכים כי המספר הסופי עשוי להיות אף גבוה יותר להגיע ל-6.7 מיליארד דולר. לפי הנתונים, ברבעון השני נרשמו גיוסים של 3.3 מיליארד דולר, לעומת 1.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. 14 סבבי ענק של יותר מ-100 מיליון דולר תרמו 2.8 מיליארד דולר (56%) מסך הגיוסים, מה שמסתיר מעט את החולשה בגיוסים בשלבים המוקדמים ושלבי הביניים.
מה שעוד מחפה על החולשה הוא ענף הסייבר שריכז חצי מהגיוסים במחצית וכיכב במיוחד בסבבי הענק. בלט במיוחד סבב הגיוס שובר השיאים של וויז, בהיקף מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, שכעת כבר נדמה כנמוך לעומת מה שגוגל מוכנה לשלם בעבורה. בנוסף, עסקאות המיזוגים והרכישות בתחום הסייבר הסתכמו ב-1.5 מיליארד דולר בתשע עסקאות, המהוות 35% מהאקזיטים במחצית הראשונה של 2024.
החודשים האחרונים מבליטים את התלות הגוברת והולכת של ישראל בענף הסייבר וזאת מול ארה"ב ששם משקלו דווקא ירד ל-13% מסך פעילות ההשקעות בהייטק. לדברי אבי חסון, מנכ"ל SNC, לא מדובר בהכרח במגמה חיובית, שכן העולם כבר התקדם הלאה, בעיקר לתחומי ה-AI, הפודטק והאקלים, ואילו ישראל "נתקעה" בסייבר. "תלות יתר בסייבר בטווח הארוך עלולה לבוא על חשבון מגמות והזדמנויות משמעותיות אחרות לאקוסיסטם", הוא מוסיף בשיחה עם כלכליסט.
ב-SNC מציינים כי פעילות המשקיעים הזרים לא ירדה ומדגישים את פתיחת הנציגויות החדשות של הקרנות המובילות בארה"ב סקויה וגריילוק. לפי הדוח, במהלך המחצית בוצעו השקעות על ידי 217 משקיעים פעילים, 54% מתוכם היו ישראליים. עם זאת משקיעים גלובליים השתתפו בסבבים שהיוו 93% מכלל המימון, שיא של שבע שנים. זינוק מעניין נרשם גם במיזוגים ורכישות שהיקפן הגיע ל-4.1 מיליארד דולר שהתפרסו על מספר עסקאות מצומצם. מדובר בעלייה של 70% מול המחצית השניה של 2023 ושיא מאז 2018 (למעט המחצית השניה של 2021). שתי חברות ישראליות נמכרו בעסקאות של יותר ממיליארד דולר: WalkMe שנרכשה על ידי SAP, ו-Resident Home שנרכשה על ידי Ashley Home.
ב-SNC מספקים ניתוח מעניין של פעילות הגיוסים מול התנהגות מניות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק וזאת כגורם מנבא לפעילות ההשקעות בשנה הקרובה. בארגון בנו את מדד פיינדר נאסד"ק (FINDER) ומשווים אותו למדד נאסד"ק EW (ראשי תיבות של Equal Weight) וזאת כדי לנטרל את השפעת "שבע המופלאות", כלומר ענקיות הביג-טק שנסחרות ברובן מעל שווי של טריליון דולר והובילו את העליות.
השוואה בין מדד המניות הישראליות למדד נאסד"ק מנוטרל המשקל מראה כי עם הצגת ההפיכה המשטרית בינואר 2023 החל להיווצר פער שלילי שהעמיק בעקבות פריצתה של מלחמת חרבות ברזל. עם זאת לקראת מרץ 2024 הפערים התכווצו והמניות הישראליות חזרו לתפקד בדומה למדד נאסד"ק. ואולם לאחר הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי S&P באפריל האחרון הפער נפתח מחדש. היום הפער הזה אמנם קטן יותר ממה שהיה בסוף 2023, אך הוא בולט מול תחילת 2024, שבה לא היו הבדלים בין ביצועי מניות הטכנולוגיה הישראליות ליתר המניות בנאסד"ק.
"גיוסי הענק, מגה-סבבים, והפעילות בתחום אבטחת הסייבר הצליחו להאפיל על הסיכון האזורי בישראל. אפשר היה לצפות כי ל'פקטור הישראלי' תהיה השפעה חזקה יותר על פעילות ההייטק הישראלית, אבל הנתונים מראים אחרת", מסכם חסון את מצבה של הסטארט אפ ניישן. "בעוד שחלק מהמשקיעים מהססים, אחרים מגדילים את ההשקעות שלהם לאור הערכות שווי אטרקטיביות וטכנולוגיה ייחודית. סטארטאפים 'כוכבים' במגזרים פופולריים ממשיכים להשיג מימון, בעוד שחברות בשלבים מוקדמים בתחומים טרנדיים פחות מתמודדות עם אתגרי מימון משמעותיים. מה שחשוב בעת הזו הוא להחזיר את הוודאות לכלכלה הישראלית עם העסקה להחזרת החטופים ונורמליזציה איזורית", מוסיף חסון.
סטארט-אפ ניישן סנטרל מסייע לארגונים מהעולם המחפשים פתרונות באמצעות חדשנות ישראלית.