TechTalkחוק מספר 1: סטארט-אפיסטים, שימו עין על ההיבט המשפטי
TechTalk
חוק מספר 1: סטארט-אפיסטים, שימו עין על ההיבט המשפטי
תיעוד מרושל של מסמכים, חשיבה לטווח קצר מדי, הסכם מייסדים לוקה בחסר, התהלות שגויה מול עובדים, הגנה לא מספקת על הקניין הרוחני ועוד. עו"ד דניאל בכר מציג: 10 טעויות משפטיות של חברות טכנולוגיה בתחילת הדרך, שעולות ביוקר
היזמים הישראלים, כידוע, הם מהטובים בעולם. לא במקרה צצו כאן יותר מ-50 יוניקורנים בשנתיים. ישראל מודרגת בטופ העולמי של מספר הסטארט-אפים ביחס לגודל האוכלוסייה, כשההצלחה של חברות הייטק מקומיות מציתה את הדמיון עבור יזמים צעירים רבים ודוחפת גם אותם להקים מיזמים חדשניים. ואולם, עם כל תחושת הגאווה שיש לנו במיזמים ישראליים, מומלץ לעצור שנייה ולשים לב לטעויות בסיסיות ונפוצות של יזמים בתחילת דרכם, שעלולות לפגוע גם במיזמים. הנה עשר טעויות כאלה.
1. אי עריכת הסכם מייסדים או עריכת הסכם לא מפורט מספיק - מערכת היחסים הטובה בין המייסדים לא נשמרת לעד. סטארט-אפים נאלצים להתמודד עם מכשולים ועם אתגרים לא צפויים, שעלולים לטלטל את הספינה ולפגוע ביחסים בין היזמים ובסטארט-אפ. תהיה זו טעות קריטית לא לערוך הסכם מייסדים טוב ומפורט בתחילת הדרך של המיזם, שיעגן את הזכויות ואת החובות של כל אחד היזמים, לרבות קביעת הרוב הנדרש לקבלת החלטות בחברה, המנגנון לחלוקת המניות והנכסים במקרה של עזיבה של אחד המייסדים, והדרך ליישוב סכסוכים, לחלוקת התפקידים ולביטול הסכם המייסדים.
2. תיעוד מסמכים והסכמים בצורה מרושלת - הריצה המהירה של תהליכי פיתוח ועסקים מביאה לכך שסטארט-אפים רבים לא מתעדים ושומרים בצורה טובה מספיק הסכמי עבודה, הסכמים עם ספקים, אישורים שונים, החלטות בורד ועוד. החשיבות של מסמכים אלה באה לידי ביטוי כשחברה עומדת בפני עסקת רכישה או מיזוג: במסגרת בדיקת הנאותות המשפטית המשקיע ירצה לקבל לידיו את כל ההסכמים, המסמכים והאישורים המשפטיים של החברה, לצורך בחינת כדאיות העסקה ורמת החשיפה המשפטית והסיכונים שעמם הוא מתמודד. תיעוד מסמכים מרושל עלול להרתיע משקיעים פוטנציאליים.
3. אי התאגדות כחברה בע"מ בתחילת הדרך - סטארט-אפים רבים מתלבטים האם, איך ומתי לאגד את המיזם. התאגדות כחברה טומנת בחובה תשלום אגרות ובירוקרטיה, שלפעמים מיזמים מעדיפים להימנע מהן. "בשביל מה אנחנו צריכים את הבלגן הזה?,, הם אומרים לעצמם. ואולם, זו יכולה להיות טעות קריטית - הן משום שחברה שהיא "אישיות נפרדת מבעליה" ולא קיימת לבעלי המניות אחריות אישית לחובתיה, והן נוכח הטבות המס השונות שניתנות לחברות במסגרת חוק האנג'לים, החוק לעידוד השקעות הון, מס החברות הנמוך ועוד.
4. חשיבה לטווח קצר מדי - סטארט-אפים חייבים להכין תוכניות ולכלכל את צעדיהם עם מחשבה קדימה, כמה שאפשר. אמרה זו נכונה בייחוד לשלבים הראשונים של המיזם, בהם מתגבשות תוכניות עסקיות, החברה רושמת את הקניין הרוחני שלה ושוקלת את מבנה ההתאגדות המתאים לה. כבר בשלבים הראשונים כדאי לבדוק האם כדאי לחברה להתאגד בחו"ל, מתוך מחשבה על התרחבות לשוק הבינלאומי, למשל? האם, כיצד ובאיזו צורה מומלץ לרשום את הקניין הרוחני של החברה? מהי הצורה המיטבית לניסוח התקנון של החברה, שיגן על בעלי המניות בחברה גם בעתיד?.
5. ניהול מו"מ עם משקיע פוטנציאלי בצורה לא אסרטיבית מספיק - אז הגיע הרגע לו ייחלתם וקיבלתם לידכם Term Sheet, בו העקרונות לפיהם המשקיע מוכן להשקיע במיזם שלכם. עם כל ההתרגשות והאושר, אתם חייבים להיות קרי רוח ולהתנהל ברגע זה בשיקול דעת. אסור לכם לנהל את המו"מ על הסכם ההשקעה שיגיע לאחר מכן באופן שיפגע בזכויות העתידות שלכם. מומלץ להיעזר באנשי מקצוע, שיסבירו על ההשלכות העתידיות של כל סעיף בהסכם ההשקעה, על מה אפשר להסכים ואילו סעיפים הם דגל אדום ולא מקובלים.
6. אי שימוש ב"טמפלטים" קבועים ומסודרים לעריכת הסכמים - אחד הדברים החשובים ביותר עבור חברת סטארט-אפ הוא לעשות שימוש בטמפלטים (תבניות) קבועים שנוסחו מראש ובקפידה, הכוללים את כל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות לאותו הסכם, שמונעות מהסטראט-אפ חשיפה משפטית מיותרת. מומלץ לנסח "טמפלט" אחיד עבור כל הסכמי העבודה עם עובדים זוטרים ועובדים בכירים, הסכמים מסחריים עם ספקים ועוד. כמובן שבהתקשרות מול גורמים רבים, לפעמים נעשים התאמות ושינויים בהסכם, במסגרת המשא ומתן, אבל עדיין, טמפלט קבוע יכול לחסוך זמן, לייעל את ההתקשרות ולמנוע טעויות מיותרות שעלולות לעלות לחברה בכסף ובמשאבים רבים.
7. התנהלות שגויה מול עובדים - סטארט-אפים רבים לא לוקחים ברצינות מספקת את ההתנהלות המשפטית שלהם מול עובדים. הם עורכים עמם חוזים בעל פה, לא מנסחים את הסכמי ההעסקה שלהם בצורה ראויה, לא מחתימים אותם על כתב ויתור על זכויות בקניין הרוחני לטובת החברה, ולא כוללים סעיפי שמירה על סודיות ואי תחרות. סכסוכים מול עובדים זו סוגיה רגישה ונפיצה שעלולה לעלות ביוקר גם שנים לאחר סיום העסקתו של העובד. יש להתנהל בזהירות מול עובדים, ולוודא שמצד אחד מתנהלים לפי החוק ומצד שני שומרים על הקניין הרוחני ומגבילים כמה שאפשר את האפשרות של עובדים קיימים להתחרות בכם בעתיד.
8. הגנה לא מספקת על הקניין הרוחני - הגנה על הקניין הרוחני, לרבות הפטנטים, סימני המסחר זכויות היוצרים ועוד חייבת להיעשות בשלבים המוקדמים ביותר בחייו של המיזם - בין השאר על ידי רישום, אך לא רק. סטארט-אפים צריכים לנסח אסטרטגיה ברורה להגנה על הקניין הרוחני שלהם, שכוללת תיעוד מדויק של דרכי היווצרות הרעיון שגובש, החתמת עובדים על סעיפי ויתור על הקניין הרוחני שהתגבש במהלך עבודתם לטובת החברה, ניסוח הסכמי סודיות מפורטים עם עובדים, עם ספקים, עם לקוחות ועם כל מי שעלול להיחשף לרעיון של המיזם. בנוסף, כדאי מאוד לבצע רישום של הקניין הרוחני במדינות מרכזיות, בהן תרצו להרחיב את פעילותכם.
9. אי ניסוח מדיניות שימוש ופרטיות באתר - למיזמים צעירים קיימת נטייה לא לנסח מדיניות מסודרת, המגדירה את אופן השימוש באתר. מדובר בטעות, שכן מדיניות כזאת מעניקה הגנה על התוכן ועל הקניין הרוחני שנמצא בו ומגבילה את האחריות של המיזם מפני תביעות או שימוש בחומרים שבאתר. חשוב לנסח מדיניות פרטיות שקופה, שתואמת את הרגולציה ואת החקיקה האחרונה בתחום, שהוחמרו בשנים האחרונות, בין השאר בעקבות תקנות בינלאומיות כמו ה-GDPR של האיחוד האירופי, שהנהיגו סטנדרטים נוקשים על שימוש בפרטיהם האישיים של משתמשים.
10. דילוג על ייעוץ משפטי - סטארט-אפים רבים מתמודדים בתחילת דרכם עם הרבה הוצאות ומעט מאוד, אם בכלל, הכנסות. בתוך כל ים ההוצאות, יש נטייה ליזמים לוותר על ייעוץ משפטי בגלל שהוא עלול להיות לעיתים יקר וכביכול עדיין לא הכרחי עבורם. ואולם, ייעוץ משפטי חשוב והכרחי עוד בתחילת המיזם על מנת לבנות יסודות נכונים ויציבים לסטארט-אפ והוא חשוב בדיוק כמו ניסוח של תוכנית עסקית. הגדרת קניין רוחני ונושאים נוספים מסייעת להפוך את הפטנטים למוגנים ומקלה בעתיד על כל עסקת השקעה, מכירה, הנפקה או מיזוג.
עו"ד דניאל בכר הוא שותף מנהל בפירמת עורכי הדין GBK ומומחה בליטיגציה מסחרית ובליווי סטארטאפים
