כלכליסט-טקרשות החדשנות: "יזמים ישראלים בתחום טכנולוגיות האקלים יבנו דור יוניקורנים חדש"
כלכליסט-טק
רשות החדשנות: "יזמים ישראלים בתחום טכנולוגיות האקלים יבנו דור יוניקורנים חדש"
הדו"ח שפרסמה היום הרשות, בשיתוף קהילת PLANETech, קובע כי 9% מהסטארט-אפים שקמו ב-2020 פעלו בתחום, וכי לישראל יש הובלה אבסולוטית בתחומי בשר מתורבת, מערכות השקייה, חקלאות מדייקת והתפלת מים
אחרי שכבשה את תחום הסייבר, האם תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בדרכה להפוך למובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות אקלים? דו"ח חדש שמפרסמים היום רשות החדשנות וקהילת PLANETech משרטט את האקוסיסטם הישראלי בתחום טכנולוגיות אקלים ומזהה מגמה מובהקת: עלייה בעניין ובהשקעות, שבעקבותיה 9% מכלל הסטארט-אפים החדשים שהוקמו בשנה שעברה פועלים בתחום.
"הדו"ח שחיברנו מציב את ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיות אקלים, ושם זרקור על תחומים שבהם קיים בישראל פוטנציאל ייחודי", אמר מנכ"ל PLANETech, אוריאל קלר, בהודעה לעיתונות. "יזמים ישראלים, אשר יפתחו פתרונות וטכנולוגיות בתחום האקלים, יבנו דור יוניוקורנים חדש בישראל, ויעזרו להתמודד עם האתגר הגדול ביותר לאנושות. החזון של PLANETech ושל שותפיה הוא להפוך את ישראל למרכז עולמי לטכנולוגיות אקלים, המסייע בצמצום פליטות גזי חממה בישראל ומחוץ לה".
העניין הגלובלי בטכנולוגיות אקלים נמצא במגמת התחזקות מובהקת, כאשר השקעות ההון סיכון העולמיות בתחום טיפסו מפחות מ-2 מיליארד דולר בשנה בחצי הראשונות של העשור הקודם ליותר מ-10 מיליארד בחצי השני. השנה, נכון לסוף יוני, כבר נרשמו השקעות בהיקף של יותר מ-14 מיליארד דולר – בדרך לשבירת שיא ההשקעות מ-2018, שעומד על כמעט 18 מיליארד דולר.
הדו"ח ממפה בישראל 619 חברות הפועלות בארבעה תחומים עיקריים - 366 מהן סטארט-אפים. 235 חברות מפתחות טכנולוגיה בתחום האנרגיה הנקייה, בהן 119 סטארט-אפים שגייסו כ-2 מיליארד דולר; בתחום החקלאות האקלימית החכמה פועלות 212 חברות, 130 מהן סטארט-אפים, שגייסו 950 מיליון דולר; 127 חברות, בהן 75 סטארט-אפים שגייסו 1.8 מיליארד דולר, פועלות בתחום תחבורה בת-קיימא; ובתחום החלבונים האלטרנטיביים פועלות 45 חברות, מהן 42 סטארט-אפים שגייסו 364 מיליון דולר.
560 גופים פרטיים השקיעו עד כה בחברות אקלים מקומיות, רק כשליש מהם ישראלים. בשנים 2020-2018 הסתכמו כלל ההשקעות ב-2.97 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2021 כבר הגיעו ההשקעות ל-40% מהיקף ההשקעות בשלוש השנים הקודמות. רשות החדשנות השקיעה בין 2018 ל-2020 סכום של 280 מיליון דולר בכ-350 חברות בתחום האקלים.
הדו"ח גם מציג השוואה בין ישראל למדינות אחרות, המבוססת על ניתוח ביג-דאטה, שבוצע בסיוע הפלטפורמה של SparkBeyond, בניסיון לאתר את התחומים שבהם ישראל מובילה לעומת מדינות ה-G20. לפי ניתוח זה, יש לישראל הובלה אבסולוטית בתחומי הבשר המתורבת, מערכות השקייה, חקלאות מדייקת והתפלת מים. ניתוח של היקף ההשקעה ביחס לתל"ג מצביע על הובלה יחסית של ישראל גם בתחומי החלבונים האלטרנטיביים, תחבורה חכמה, אנרגיית שמש ומיפוי מזג אוויר ואקלים.
2 צפייה בגלריה
זיהום אוויר. "לישראל יכולת לתרום משמעותית להפחתת פליטות גזי החממה", נכתב בדו"ח
(צילום: שאטרסטוק)
סקר שערכו מחברי הדו"ח בקרב כ-200 חברות בתחום, העלה את הקושי הגדול ביותר - שאותו ציינו 72% מהחברות - והוא בגישה להון. קשיים נוספים הם מעבר לשלב הסקייל-אפ, מציאת אתר הרצה וחסמים בירוקרטיים. כדי להתמודד עם קשיים אלה, ממליץ הדו"ח ליצור "ארגז חול" מקומי, באמצעות הפיכת תשתיות בישראל לאתר ניסיונות טכנולוגי מלווה בהקלות רגולטוריות; לסייע ולתמוך בחברות מקומיות בגישה לתוכניות מימון בינלאומיות; להגדיר קריטריוני ESG להשקעות ממשלתיות; לקדם תקנות המקלות על כניסה של חברות אקלים לשוק; ולגייס את תעשיית ההייטק המקומית בכללה לטיפול במשבר האקלים ובמאמצים הלאומיים להפחתת פליטות.
"לישראל יש יכולת לתרום באופן משמעותי להפחתת פליטות גזי החממה", נכתב בדו"ח. "כבר היום מפותחות בישראל טכנולוגיות התורמות להפחתת שיעורי הפליטות ברחבי העולם. שיעורי ההפחתה בידי טכנולוגיות ישראליות עשויים להיות גבוהים יותר מכמות הפליטות המיוצרת בישראל עצמה. עם זאת, ישראל טרם מיצתה את הפוטנציאל הטמון בה ליצירת טכנולוגיות אקלים חדשניות ותרגומן לכדי תעשייה משגשגת בתחום. מימוש מלא של הפוטנציאל הטכנולוגי הישראלי יגוון את תעשיית ההייטק המקומית וימצב את ישראל כמרכז עולמי מוביל של טכנולוגיות אקלים - עם כל היתרונות הכלכליים הטמונים בכך".
