יוג'ין קנדל: "מספיק ש-20-10 אלף הייטקיסטים יעזבו, כדי שלא תתקיים בישראל תעשיית הייטק"
יוג'ין קנדל: "מספיק ש-20-10 אלף הייטקיסטים יעזבו, כדי שלא תתקיים בישראל תעשיית הייטק"
בכנס מטה מחאת ההייטק בכנסת אמר היזם שמעון אקהויז: "בנינו המון ערך בישראל שמנסים להרוג"; שאול מרידור, סמנכ"ל הכספים בלייטריקס וראש אגף התקציבים לשעבר: "הממשלה נתנה סטרואידים למשבר העולמי בישראל"
"מספיק ש-10-20 אלף אנשי הייטק יעזבו את ישראל כדי שלא תתקיים כאן יותר תעשיית הייטק״, כך התריע היום (א') פרופסור יוג'ין קנדל,יו"ר משותף של מכון המחקר SNPI, שמונה באחרונה גם ליו"ר הבורסה בתל אביב.
קנדל, מבכירי הכלכלנים בישראל שנחשב בעבר לאחד המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר שימש כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הוסיף: ״אני לומד את ההייטק כבר 14 שנה. אחת ממטרות המכון שאני עומד בראשו היא שכל אזרח בישראל יבין שיש להייטק ערך ממשי עבורו. התוצר לנפש הוא מדד לאיכות חיים. בגדול יש פה ענף אחד שהוא תחרותי בעולם. הוא מעסיק כ-11% מהעובדים. המינוס הוא שכולם רוצים את הענף הזה ובעשור האחרון יש תחרות הולכת וגוברת על תעשיית ההייטק", המשיך קנדל.
הדברים נאמרו בכנס מיוחד של מטה מחאת ההייטק שהתקיים בכנסת בהזמנת חברת הכנסת ושרת החדשנות לשעבר אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) וחברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה). בכנס התריעו בכירי תעשיית ההון סיכון ויזמים רבים מפני הסכנות הניצבות בפני הכלכלה הישראלית כולה ותעשיית ההייטק בפרט בצל האיומים הפנימיים והמשבר הגלובלי.
שאול מרידור, סמנכ"ל הכספים ביוניקורן לייטריקס וראש אגף התקציבים לשעבר ציין כי "הממשלה הנוכחית נתנה סטרואידים למשבר העולמי פה בישראל. כל המשקיעים אומרים 'הם התחרפנו אז נחכה', אבל 'לחכות' שלהם משמעותו 'לא חוזרים'. גם אם היום יכריזו של לא חוזרים לרפורמה זה לא מספיק. אנחנו צריכים לבצר את הכללים של שינויים מסוג כזה".
סיון שמרי דהן, שותפה מייסדת בקרן הון סיכון קומרה, המשיכה את דבריו והוסיפה כי "ישראל הייתה הראשונה לצאת מהקורונה, אבל תהיה האחרונה לצאת מהמשבר הגלובלי. המדינה נמצאת במצב מיוט. אין יוצא ואין נכנס, אין משקיעים, אין חברות חדשות, אין כמעט אקזיטים. זה כמו רגע השקט הזה שאחרי הפגזה". יפתח שולמן, ממייסדי היוניקורן רדיס הוסיף: "בתקופת הקורונה כולם קנו מכולם. היום אנחנו מתאמצים להסתיר את הזהות הישראלית שלנו כדי למכור בחו"ל וזה ממש עצוב".
שמעון אקהויז, אחד היזמים הוותיקים בישראל שיסד בין היתר את חברת הלייזרים הרפואיים לומניס, אמר: "אנחנו הדלתא של הכלכלה בישראל ולא רק באקזיטים או מס הכנסה. בנינו המון ערך במדינת ישראל ואת כל זה מנסים להרוג. בלי חופש אין יצירה ואי אפשר להגזים בזה״. הוא הוסיף כי ״אם תמשיכו את המו״מ (בבית הנשיא) עוד שבוע או חודשיים, אנחנו יודעים שיש שם שחקן שח מתוחכם ואנחנו לא מאמינים לו, ואתם צריכים לשמוע את זה מאיתנו״.
ח״כ אורית פרקש הכהן התייחסה לקיצוץ של 100 מיליון שקל המתוכנן בתקציב ההשקעות של רשות החדשנות: "אנשים לא מבינים כמה ההייטק הוא המפתח לצמצום פערים במדינת ישראל. כשקראתי שתקציב רשות החדשנות קוצץ, לא הבנתי למה. כל שקל שהמדינה שמה בתעשייה הזאת חוזר אליה פי 6 או 7". היא הוסיפה: ״אנחנו לרגע לא שוכחים שאנחנו נמצאים בהידברות בזכות המחאה. יש אחריות למצות את התהליך הזה והוא לא סופי. אני חושבת שרק משהו ארוך טווח יכול להחזיר ודאות להייטק. פלסטר לא ייתן מענה. הדיונים האלה לא יהיו אינסופיים ואנחנו בשלב ההכרעות״.
ח״כ אפרת רייטן אמרה: ״יציאת ההייטקיסטים לרחובות היוותה כוח מאוד גדול לנו ובכלל לעצירת החקיקה, אבל זה לא מספיק. אנחנו לא חושבים שהרפורמה מתה. אנחנו בלב ליבה של מלחמת תרבות אמיתית על זהותה של מדינת ישראל. ההתפכחות כואבת אבל עדיפה על עצימת עיניים. התפכחנו ואנחנו צריכים לגייס את כל כוחותינו לעצור את מה שקורה פה ולשמור על הקיים. אין לנו פריבילגיה לעזוב את הארץ וגם לא הילדים שלנו. התפקיד שלנו הוא לעשות הכל כדי שלא תהייה בריחת מוחות ולהשאיר את הדור הצעיר בארץ״.
ח״כ דוד ביטן (הליכוד) ויו״ר ועדת הכלכלה, שנכח בדיון ניסה להרגיע את הרוחות: "ההייטק זה חוד החנית של הכלכלה הישראלית ואסור לנו ליצור מציאות שבה ההייטק ייפגע, אבל תהיו סבלניים. בפוליטיקה דברים נעשים לאט, זה לא כמו העולם העסקי. אנחנו מקווים שהדברים לא ילכו לכיוונים לא רצויים. תתאזרו בסבלנות".
