סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
עובדי Own Company שנמכרה ב־2 מיליארד דולר. המותג "ישראל" הפך לרעיל
צוות Own Company. האקזיטים נמשכים: החברה נקנתה בעסקת ענק של 2 מיליארד דולר על ידי סיילספורס (צילום: Buxa Photography)

סיכום שנת המלחמה בהייטק: הגיוסים נותרו יציבים, אך רבע מהחברות העבירו פעילויות לחו"ל

סיכום הפעילות בתעשיית ההייטק הישראלית של SNC: מאז אוקטובר 2023 גיוסי ההון והאקזיטים כמעט לא נפגעו, אך כדי לפזר את הסיכון חברות הייטק מוציאות חלק מהפעילות מישראל. חברות שעדיין לא עשו זאת מתכננות לבצע בשנה הבאה 

"אפשר לרוץ ספרינט עם משקל עודף, אבל לא מרתון, וההייטק הישראלי מתחרה כל יום בגמר אולימפי", כך מסכם אבי חסון, לשעבר ראש רשות החדשנות וכיום מנכ"ל ארגון SNC (ובשמו המלא Startup Nation Central) את השנה הכמעט מלאה של תפקוד מגזר ההייטק הישראלי במלחמה. "החברות הישראליות סוחבות על הגב עכשיו 100 קילו עודפים לעומת הקולגות בארה"ב ולמרות זאת משיגות תוצאות טובות, אבל התמשכות המלחמה, גיוסי המילואים, ביטולי הטיסות וגם היעדר תפקוד הממשלה מייצרים סנטימנט שלילי לגבי העתיד".
הארגון מפרסם סיכום פעילות מאז אוקטובר 2023 שמצד אחד מפתיע לטובה במספרים בכל הקשור לגיוסי הון ואקזיטים, אך מצד שני חושף חשש עמוק מפני העתיד בקרב מנהלי החברות וגם בקרב המשקיעים שפעילים בישראל. לפי הסקר שמתלווה לסיכום, את החששות האלה מתכוונים רובם לפתור בהעברת חלק מפעילות החברות החוצה מישראל או הרחבת הפעילות במדינות אחרות. זו הסכנה המרכזית לענף כיום שממבט ראשון אולי מפגין עמידות וחסינות, אך מתחת לפני השטח מעביר את מרכז הכובד החוצה מישראל.
"המשקיעים ממשיכים להשקיע כאן, אבל חלק מהביטחון שלהם מבוסס על מחויבות המיזמים לחברות שלהם, להבטחת הפעילות העסקית והצמיחה. וזו הבעיה והאיום על ישראל: לשני הצדדים ברור כי אם צריך, היזמים יעבירו מכאן את מרכז הכובד. כבר היום רוב הסטארט־אפים החדשים נרשמים כחברות אמריקאיות", אומר חסון.
ביטולי הטיסות לישראל וממנה הם בין הגורמים המשמעותיים לפגיעה בתפקוד ענף ההייטק, כאשר SNC עצמו, שנהג לארח משלחות רבות משתתפים בכירים מכל העולם, נאלץ לשנות את אופי הפעילות. "הבאנו לפני מספר שבועות משלחת של מנהלי אבטחת סייבר בארגונים (CISO) כתיירים, וזאת לאחר שהחברות שמעסיקות אותם סירבו לבטח את הנסיעה. במקרים אחרים, אנחנו נוסעים לחו"ל להציג את החברות כי המשקיעים הפוטנציאליים חוששים לבוא", מתאר חסון את המצב העגום אליו נקלעה ישראל שמנודה גם בזירה הבינלאומית וגם מנותקת פיזית עקב צניחה במספר חברות התעופה שמגיעות לכאן.
את החששות האלה ניתן לראות בקלות בסקר בקרב מנהלי החברות והוא מדגיש את העובדה כי לממשלה אסור להתבשם מן המספרים שלכאורה משדרים יציבות והתאמה למה שקורה בעולם. המלחמה אילצה 24% מהחברות לבצע רילוקיישן של לפחות חלק מהפעילות שלהם. שליש מהחברות שוקלות להעביר חלק מהפעילות החוצה מישראל בשנה הבאה. רק 31% מהחברות חשות בטחון ביכולתן לגייס הון בשנה הבאה וזאת לאחר ש-49% מהחברות שנסקרו דיווחו על כך שחוו ביטולי השקעות בהיקפים ושיעורים שונים.
2 צפייה בגלריה
כנס חוסן ישראל אבי חסון מנכל Startup Nation Central
כנס חוסן ישראל אבי חסון מנכל Startup Nation Central
מנכ"ל SNC אבי חסון. "רוב הסטארט־אפים החדשים נרשמים כחברות אמריקאיות"
(צילום: יריב כץ)
באופן לא מפתיע, מצבן של חברות הטכנולוגיה שמשרדיהן ממוקמים בצפון חמור הרבה יותר, כשקרוב ל־40% מהן ששוקלות לבצע רילוקיישן אל מחוץ לישראל בשל המלחמה, ו־69% שמביעות חשש לגבי יכולתן לגייס מימון מספיק בשנה הקרובה. למרות ההבנה של כל ישראלי כי הייטק הוא הקטר ומנוע הצמיחה של ישראל, לשחקנים בתחום ברור כי אין טעם לצפות לדבר מכיוון הממשלה. מעל 80% מהחברות ו־74% מהמשקיעים מביעים ספק ביכולת הממשלה לספק תמיכה לענף.
ולמרות הפסימיות להמשך, המספרים של התקופה הקשה בתולדות ישראל החל מהשבת השחורה של ה־7 באוקטובר ועד סוף אוגוסט מפתיעים לטובה. סך הגיוסים עמדו על 7.8 מיליארד דולר, בדומה ל־8.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה. גודל הסבב הממוצע עמד על 21 מיליון דולר, שיא מאז 2021 וגודל הסבב החציוני היה 8.5 מיליון דולר, שיא של כל הזמנים. הנתונים, חיוביים ככל שיהיו, מדגישים את ההטיה שנובעת מהעדפת המשקיעים להשקיע בחברות גדולות ובוגרות יותר, שגם פחות מזוהות כישראליות וחשופות פחות לסיכון הישראלי בזכות הפעילות הבינלאומית שלהן, לעומת החברות הצעירות והקטנות יותר.
באקזיטים נשמרה יציבות: 11.6 מיליארד דולר, יחד עם העסקה למכירת Own Company לסיילספורס ב־2 מיליארד דולר שעוד לא נכללה בדו"ח. בתקופה המקבילה הסתכמו האקזיטים, כלומר מכירות של חברות והנפקות שלהן ב־10.6 מיליארד דולר. "הפקטור הישראלי" לא בא לידי ביטוי והמספרים האלה תואמים את המגמות בארה"ב. גם בישראל וגם בארה"ב נרשמו ירידות דומות בגיוסי הון אחרי אוקטובר 2023. רמות המימון בישראלי צנחו בתחילה ל־66% בפברואר 2024 כאשר 100% באוקטובר 2023, בעוד שבארה"ב נצפתה ירידה מתונה יותר ל־87%.
בשתי המדינות נרשמה התאוששות עד מאי, אז עלתה ישראל לשיעור מימון של 152% מרמת המימון באוקטובר 2023, ואילו ארה"ב עלתה לשיעור דומה של 158%. גם שם סטארט־אפים שלא נמנים על ענף הסייבר עדיין חווים קושי בגיוסי הון ושוק ההנפקות בוול סטריט לא נפתח מחדש בניגוד לציפיות שנבעו מרצף עליות ארוך במדדים המרכזיים בבורסות האמריקאיות.
החברות והמשקיעים שומרים גם על אופטימיות יחסית בכל הנוגע לפעילות העסקית: 54% מהחברות שנשאלו בטוחות ביכולתן לצמוח בשנה הבאה ו־37% מהמשקיעים צופים עלייה בפעילות של מיזוגים ורכישות. רק 20% צופים ירידה בעסקאות מיזוגים ורכישות. ב־SNC מדגישים כי בתשובות לשאלות אלה יש שונות גדולה בין חברות שפועלות בתחומי הסייבר והתוכנות הארגוניות לבין חברות בתחומים אחרים ששם קשה יותר לגייס כסף ולצמוח.
הסקר נערך במהלך אוגוסט בקרב 230 חברות בשלבי התקדמות עסקיים שונים ו־49 גופי השקעה. בסקר השתתפו 60 חברות מהצפון, שמתוכן רק 45% ממשיכות בתפקוד עסקי מלא ו־41% נאלצו להעביר את פעילותן לאיזור אחר בישראל או מחוץ לגבולות המדינה. בקרב חברות אלה, רק 10% מהמנהלים סבורים כי הממשלה תוביל מהלכים כלשהם לשיקום הפעילות הכלכלית באיזור.