נימבוס למתקדמים: פרויקט פורץ דרך אך המדינה התבלבלה בחשבון הבסיסי
נימבוס למתקדמים: פרויקט פורץ דרך אך המדינה התבלבלה בחשבון הבסיסי
ממשלת ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך מודרניזציה, שנחשב ללא פחות ממהפכה טכנולוגית, הלוא הוא פרויקט "נימבוס". הפרויקט הממשלתי השאפתני הזה, שמטרתו לרכז את כל מערכות המשרדים השונים מכל משרדי הממשלה השונים אל פלטפורמת ענן אחידה ומאובטחת.
בבסיסו, נימבוס מגלם את המהות של ממשל פרוגרסיבי - מינוף טכנולוגיה לייעול תפעול, לקצץ בעלויות ולשפר את אבטחת המידע. הרעיון של חסכון במספר רב של חדרי המחשב, תשתיות, חומרה, מערכות הפעלה ומסדי נתונים הוא מעולה. המעבר של מידע מגופים ממשלתיים שונים אל מקום אחוד בענן מביא איתו הבטחה עצומה בשינוי האופן המידה יכולה לשרת את האזרח כאופן יעיל יותר.
אפשר לייחס לנימבוס הישג משמעותי ראשון והוא שכל חברות ה" Hyper scalar" כבר הקימו דאטה סנטר בישראל, בין אם AWS פלטפורמת הענן של אמזון ופלטפורמת הענן של גוגל אשר זכו במכרז הממשלתי והחלו לתת את שירותיהם למדינה ובין אם חברות שלא זכו במכרז אך הקימו דאטה סנטרס עבור הלקוחות בישראל כמו אורקל ו-Azure של מיקרוסופט.
נימבוס מציג טענה משכנעת בקטגוריית אבטחת המידע, בעידן הדיגיטלי של היום בו איומי סייבר מתנשאים, הגנה על נתוני האזרחים אינה ניתנת לפשרות. המעבר לענן מרכזי מאובטח מהווה שיפור באבטחת המידע הקיימת, כאשר כל חדר מחשב בכל משרד היווה נקודת פגיעות פוטנציאלית. על ידי ריכוז התשתיות בפלטפורמת ענן אחת ומאובטחת במיוחד, נימבוס מקימה מחסום אדיר נגד איומי סייבר ומפחיתה משמעותית את הסבירות להפרות וגישה לא מורשית.
כמובן, כמו כל מאמץ טרנספורמטיבי, נימבוס אינו חף מהאתגרים. במיוחד בעמידה ברגולציה ובנושא הרמוניזציה, או בעברית, איחוד הנתונים. הגישה הנוכחית של הפרויקט מבקשת להעביר את הנתונים והמערכות אל הענן המרכזי תוך שמירה על ההפרדה בין מערכות המשרדים והנתונים של המשרדים השונים. כך שהנתונים ימשיכו להיום משוכפלים עם ממשקים רבים. הרי אם המממשלה היתה גוף פרטי לא יעלה על הדעת שמחלקת השיווק תחזיק מערכות מידע נפרדות למחלקת כ"א.
אולם בממשלת ישראל נכנסים שיקולים רבים לתהליך קבלת ההחלטות, לא כולם ענייניים ונכון לעכשיו, נתונים ממשלתיים מפוזרים על פני מסדי נתונים רבים, למעשה המדינה העבירה את מסדי הנתונים של המשרדים השונים אל הענן, אך נמנעה לבצע פרט אחד חשוב והוא איחוד המידע מגופים ממשלתיים שונים למאגר אחד מרכזי בענן (רשומת זהב). במילים אחרות, בהיעדר הרמוניזציה לא ניתן יהיה לממש את מלוא הפוטנציאל של הפרויקט.
מה נותר לעשות?
איחוד הנתונים של המשרדים השונים אל תוך רשומת זהב אחודה יביא איתו הבטחה עצומה בשינוי האופן שבו החברה שלנו מקיימת אינטראקציה עם המוסדות הציבוריים שלה. על ידי ריכוז הנתונים הללו, הפרויקט יבטיח לאפשר העברה ואחזור חלקים של נתונים, ביטול מכשולים בירוקרטיים והאצת תהליכי קבלת החלטות. תארו לעצמכם תרחיש שבו רישומי המס של אזרח, רישום הרכב וההיסטוריה הפלילית נגישים בקלות לרשויות הרלוונטיות בכמה קליקים בלבד. יעילות כזו לא רק משפרת את הפעולות הממשלתיות אלא גם משפרת את חווית האזרחים עם שירותים ציבוריים.
יתרון נוסף של המהלך יהיה חיסכון למשלם המיסים, עם ריכוז וניהול הנתונים, הצורך בתחזוקת מסדי נתונים מרובים במשרדים שונים פוחת משמעותית. הדבר מתורגם להפחתת עלויות משמעותית עבור הממשלה, חיסכון שניתן להשקיע מחדש בשירותים ציבוריים חיוניים או להקצות אותם לצרכים דחופים אחרים של החברה. הערכה גסה מראה שניתן לחסוך כ חצי מיליארד שקל בכוח אדם ועוד מאות אלפי $ בצריכת התשתיות מחשוב.
לסיכום, אין ספק שנעשו צעדים משמעותיים במסגרת הפרויקט המבורך אך האתגרים עדיין נמשכים ואנחנו רחוקים מהתוצאה הסופית, באם הממשלה תשכיל לייצר הרמוניזציה במסדי הנתוני של המשרדים השונים, אנחנו עשויים לחוות מהפכה באופן שבו אנו כאזרחים מנהלים אינטראקציות עם המוסדות ציבוריים.
ינאי מילשטיין הוא מנהל הפעילות של אינפורמטיקה בישראל
