בין סופר מריו לטראמפ, טוויטר מגיעה לתחתית חדשה
בין סופר מריו לטראמפ, טוויטר מגיעה לתחתית חדשה
הבעלים החדש של טוויטר ממשיך לשנות את מדיניות הרשת החברתית חדשות לבקרים. ולאחר שהכריז בשבוע שעבר על האפשרות לרכוש וי כחול תמורת 8 דולר, כעת הוא משהה את האפשרות בעקבות שימוש לרעה שעשו בה. במקביל דורש מאסק מהעובדים לעבוד 80 שעות בשבוע, בלי אפשרות לעבוד מהבית. בנוסף הוא שוקל להפוך את טוויטר למעין פלטפורמת בנק דיגיטלי
אתמול אחר הצהריים, כמה שעות אחרי שדמות הנינטנדו האהובה מריו, לבושה בבגדי מוג'אהדין, הודיעה שאם זה תלוי בה "ישראל תחדל להתקיים, אינשאללה", חסמה טוויטר את האפשרות לקבל וי כחול לחשבון תמורת 8 דולר בחודש. מריו, שההודעה בשמו נשלחה מחשבון טוויטר עם וי כחול של נינטנדו אירופה, היה אחת הסיבות לכך.
החשבון הזה, למרות הווי הכחול שעד לא מזמן סימן חשבון רשמי ומאומת, לא היה חשבון אמיתי של נינטנדו אירופה. וגם החשבון עם הווי הכחול של דונלד טראמפ שהודה: "חבר'ה, הפסדתי". וכך גם החשבון עם הווי הכחול של ענקית הפארמה אלי לילי שהכריז: "אנחנו נרגשים להכריז שאינסולין הוא בחינם עכשיו" (בארצות הברית מחירו של אינסולין גבוה בצורה חריגה ונמצא מחוץ להישג ידם של רבים).
אף אחד מהם, למרות הסימון האייקוני והמוכר, לא היה חשבון רשמי. כולם פייקים. הם, ועוד רבים אחרים, פשוט ניצלו את ההחלטה של בעלי ומנכ"ל טוויטר החדש אלון מאסק לאפשר לכל אחד לקבל וי כחול תמורת שמונה דולרים לחודש. היכולת, שהושקה לפני כשבוע, הושהתה כמעט מיד לאחר מכן בגלל חשש מהגברת תפוצת הפייק ניוז לפני בחירות אמצע הקדנציה, הופעלה שוב מיד לאחר מכן, והביאה לגל של חשבונות מתחזים שהשתמשו ביכולת לקבל "אימות" כדי להפיץ פייק ניוז ולבצע מעשי נוכלות שונים.
אף אחד לא יכול היה לחזות את זה. אף אחד, זאת אומרת, חוץ ממומחים, עיתונאים, עובדי טוויטר בעבר ובהווה, משתמשים מהשורה, אנשים רנדומלים ברחוב ובני שבטים במעמקי האמזונס בלי גישה לטוויטר או לאינטרנט. אז בעצם כולם, חוץ ממאסק.
וכשקרה מה שכולם אמרו שיקרה, מה שהיה ממש ברור שיקרה, חסמה טוויטר את האפשרות לאמת חשבונות תמורת תשלום. לעת עתה, לפחות.
זו רק הדוגמה הבולטת לטרללת העדכנית - יש שיגידו כאוס מוחלט, אחרים יטענו חבלה מכוונת מצדו של מאסק שנועדה להביא לקריסת החברה - שאופפת בימים אלו את טוויטר. דוגמה אחרת היא הסאגה סביב הווי האפור. אחרי שמישהו בטוויטר הבין שאם מוכרים וי כחול בתשלום הוא חסר משמעות בכל הנוגע לאימות חשבונות, הציגה החברה דרג אימות שני: וי אפור בליווי הכיתוב "רשמי".
וי זה הוענק בהתאם לשיקול דעתה של החברה לחשבונות נבחרים של ארגונים, גופי ממשל ותקשורת ודמויות ציבוריות בולטות. לא ניתן היה לקנות אותו או לבקש אותו, והאינטרסים לחלוקתו היו עמומים. מה שהיה הווי הכחול רק לפני שבוע וקצת. טוויטר למעשה יצרה גרסה חדשה של מערכת האימות הישנה שמאסק ביקש להרוס, כי הבינה שהווי הכחול הוא אולי סמל סטטוס, אבל גם כלי משמעותי שעוזר למשתמשים לזהות מקורות מידע אמינים ובדוקים. ואז, ביום רביעי, חשבונות שקיבלו וי אפור איבדו אותו ומאסק הודיע ש"הרג" אותו. אל תדאגו, הוא לא נשאר מת להרבה זמן, ואתמול הווי האפור עשה קאמבק. לכמה זמן? אף אחד לא יודע, כנראה שגם לא מאסק.
בינתיים מאסק עושה מאמצים כדי לגרום למחצית העובדים ששרדו את גל הפיטורים לעזוב את החברה מיוזמתם. לפי דיווח של בלומברג, בדברים שנשא בפני העובדים הוא אמר להם שהוא מצפה מהם לעבוד 80 שעות בשבוע. זה יותר מ־11 שעות ביום אם עובדים שבעה ימים בשבוע, 16 שעות אם רוצים לנוח יומיים בסופ"ש. מדובר בהסלמה אחרי שכמה ימים קודם לכן אמר שהוא מצפה מהם לשבוע עבודה של 40 שעות. עם זאת, אפשר להתנחם בכך שמדובר בדרישה פחות מחמירה שחלק מהמנהלים הציגו לעובדים, לפי דיווח של CNBC: לעבוד 84 שעות בשבוע, או 12 שעות ביום.
במקביל, מאסק ביטל לחלוטין את האפשרות לעבוד מהבית והבהיר שמבחינת החברה עובדים שלא יגיעו למשרד התפטרו מתפקידם. ואלו שכבר הגיעו למשרד, אמר, יכולים לצפות להרבה פחות הטבות. כלומר, תבלו את כל החיים שלכם במשרד בתנאי עבדות, ותגידו תודה שאנחנו בכלל מרשים לכם לעבוד.
זה אולי יפחיד עובדים מוחלשים במחסנים של אמזון. אבל בטוויטר עובדים אנשי הייטק – מפתחים, מהנדסים, מתכנתים, מנהלי מוצר ועוד – שלמרות המצב הקשה יחסית בשוק יש עדיין ביקוש רב לכישוריהם בחברות אחרות. סביר שמרביתם, אם לא כולם, כבר שלחו קורות חיים ומחפשים את דרכם החוצה מהחברה.
מאסק גם לא עושה יותר מדי כדי להרגיע את העובדים לגבי היציבות של טוויטר כמעסיק עתידי. באותה שיחת 80 השעות הוא אמר, לפי בלומברג, ש"פשיטת רגל באה בחשבון". אז תעבדו 80 שעות, בלי הטבות, בשביל חברה שאולי לא תהיה פה בעוד חודש. מי לא ירצה לעבוד בתנאים האלו?
פשיטת רגל היא לא תרחיש בלתי סביר. מאז כניסתו של מאסק לתפקיד החברה סובלת מנטישה של מפרסמים, כשרק בסוף השבוע הודיעה סוכנות הפרסום Omnicom, אחת מהגדולות בעולם שעם לקוחותיה נמנים מקדונלדס, אפל ופפסי, שתמליץ להשהות את הפרסום בטוויטר. זאת לאור "המשך החששות לבטיחות המותגים" בפלטפורמה ו"פוטנציאל להשלכות רציניות" למותגים שמפרסמים שם. טוויטר, בשונה ממטא וגוגל, נסמכת הרבה יותר על מפרסמים גדולים מאשר על עסקים קטנים, ונטישה שלהם יכולה להוות מכה רצינית לחברה.
אבל אל חשש, כי למאסק יש גם רעיון איך למנוע מטוויטר להגיע לפשיטת רגל: להפוך אותה למעין בנק דיגיטלי. בשיחת 80 השעות מאסק אמר שהוא שואף לכך שטוויטר תעבוד כמו גוף פיננסי, ותאפשר להעביר תשלומים דיגיטליים באותה קלות שבה ניתן לשלוח הודעות אישיות. בחזון זה יוצרים יוכלו לקבל תשלומים ומשתמשים לצבור ריבית על חשבונות תשלומים שלהם בטוויטר. כמו כן שואף מאסק לאפשר למשתמשים לקשר כרטיסי דביט לחשבונות הטוויטר שלהם, ואף להנפיק צ'קים של חשבונות טוויטר.
"זה בהחלט הכיוון שאנחנו הולכים אליו, לאפשר לאנשים לשלוח כסף לכל מקום בעולם בזמן אמיתי", אמר מאסק. אחד העובדים בשיחה הגיב: "זה נשמע כמו בנק. אתה חושב שגם ניתן הלוואות?" מאסק השיב: "אם אתה רוצה לספק שירות מקיף לאנשים, אתה צריך את כל הרכיבים החשובים".
הדבר הטוב ביותר שאפשר להגיד על הרעיון להפוך את טוויטר לגוף פיננסי הוא שזה לא הרעיון המשוגע ביותר שהיה למאסק בימים האחרונים. אבל זה הכל יחסי. כי בנק, אם לא שמתם לב, אמור להיות גוף יציב, שמרני ורצוי קצת משעמם. כזה שאתה יכול להיות בטוח שאם תשים בו את הכסף היום, הוא לא ישנה לחלוטין את מודל הפעילות שלו מחר ויכריז, למשל, שכל הדולרים שהפקדת הם עכשיו ביטקוין. באופן שבו טוויטר מתנהלת עכשיו, ספק אם משתמשים יסכימו להפקיד בידה את המוך שהצטבר במגירת המייבש שלהם, לא כל שכן את הכסף שלהם. זאת בהנחה, המאוד לא סבירה, שיהיה רגולטור מסטול מספיק שייתן לטוויטר את האישורים הדרושים לפעול כבנק.
ובזמן שכל זה קורה, הבכירים המעטים ששרדו את הימים הראשונים של מאסק מבינים שזה לא עסק ומצטרפים לאקסודוס הפורשים. הבולט שבהם הוא יואל רות, ראש תחום הבטיחות והאמינות בטוויטר, שנחשב לעובד הבכיר ביותר מהסדר הישן שנהנה מאמונו של מאסק. אליו הצטרפה ראש תחום המכירות בחברה, רובין ווילר. שניהם פרשו יומיים בלבד אחרי שהשתתפו עם מאסק בספייס בן שעה, לכאורה אקט של הבעת אמון הדדית. טוויטר איבדה ביום אחד את העובד שאחראי לוודא שהפלטפורמה נקייה מפייק ניוז, הסתה, טרולים ושאר מרעין בישין ואת העובדת שאמונה על הבאת מפרסמים לפלטפורמה. כלומר, האנשים שאחראים על כך שהכסף ייכנס והזוהמה תישאר בחוץ.
המצב של טוויטר לא היה להיט כבר הרבה זמן, אבל היא לפחות תפקדה, פחות או יותר. היתה סביבה נעימה לעתים להחלפת דעות, הצליחה לרשום הכנסות, לא קרסה תחת המשקל של עצמה. היה הרבה מה לשפר, אבל כמו שמאסק הדגים הרבה יותר מה להרוס. בתוך כשלושה שבועות בלבד מאסק הפך את טוויטר מעגלה שסוחבת בקושי לפח אשפה בוער, וממשיך להוסיף חומר בעירה כמו במטרה לראות מתי הכל יתפוצץ סופית.
בין אם מאסק באמת לא יודע מה הוא עושה, או שמדובר במשחק של עשירים לראות בתוך כמה זמן אפשר לגרום לקריסה המוחלטת של פלטפורמה חברתית פופולרית, ברור שטוויטר שהכרנו כבר לא קיימת. לא ברור מה יהיה במקומה, או אם יהיה משהו במקומה, אבל החדשות הטובות הן שלא נצטרך לחכות הרבה זמן. בקצב שבו מאסק מחבל בטוויטר, נראה זה רק עניין של חודשים ספורים, אולי אפיל רק שבועות, עד שנגלה.
