בריטניה מונעת מרוסיה גישה לטכנולוגיות השבבים של ARM
בריטניה מונעת מרוסיה גישה לטכנולוגיות השבבים של ARM
בעקבות הסנקציות על רוסיה, חברות השבבים הגדולות והחשובות במדינה: Baikal ו-MCST, ייחסמו מגישה לטכנולוגיות של ARM. מדובר במכה כואבת מכיוון שפיתוח ללא גישה לארכיטקטורה הזו דורשת השקעה מסיבית בהיקפים שמדינה כמו רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה- בעיקר לאור הסנקציות עליה
בריטניה הוסיפה 63 שמות וחברות רוסיות לרשימת החרם על רוסיה בסוף השבוע. השמות המובילים והמעניינים ביותר הם Baikal ו-MCST, שתי חברות השבבים הגדולות והחשובות ברוסיה. עם הוספתן לרשימה, הן ייחסמו מגישה לטכנולוגיות של ARM, ענקית השבבים הבריטית שמושבה בקיימברידג'. מדובר במכה כואבת. מעבדים מבוססי טכנולוגיית ARM נפוצים מאוד במדינות שלהן תעשיית שבבים מתפתחת. זאת מכיוון שמדובר בארכיטקטורה שמאפשרת לייצר ולאפיין שבבים בקלות יחסית ובעלות נמוכה. פיתוח ללא גישה לארכיטקטורה הזו דורשת השקעה מסיבית בהיקפים שמדינה כמו רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה - במיוחד בצל הסנקציות עליה.
ממשלת בריטניה הסבירה את החרם כצעד שנועד "לעודד את רוסיה להפסיק את צעדיה נגד אוקראינה". החברות נחשבות חיוניות לרוסיה - בעיקר לאור העובדה שהן היו אמורות להחליף את אינטל ו-AMD באספקת שבבים למשק הרוסי לאחר יציאת שתי החברות האמריקאיות. גם השבבים שכבר מיוצרים על ידי החברות לא יוכלו להמשיך ולהימכר ללקוחות. בכל מקרה, שבבים אלו רחוקים מלהיות מספקים מבחינת הדרישות העסקיות כיום וברוב המקרים נחשבים באיכות ועוצמה נמוכות יחסית.
חשוב לשים לב לכך שאחד הלקוחות העיקריים של שבבים אלה הם תעשיות הנשק הרוסיות. הגבלה של גישת רוסיה לשבבים נועדה גם, ובעיקר לפגוע בתעשיית הנשק שלה שכעת לא יכולה לייצר חלק ניכר מהכלים המבוססים על טכנולוגיה, כגון: טילים, כלי טיס, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה. אבל לא מדובר רק במערכות נשק. גם פסי ייצור, מערכות IT, מערכות שו''ב ובאופן כללי כל מה שדורש מערכות מחשוב כדי לפעול יסבלו מבעיות תפעול קשות. המדינה הרוסית תצטרך למצוא שיטה למחזר את השבבים הקיימים או לעקוף את הסנקציות בצורות יצירתיות אם היא רוצה לשרוד לאורך זמן.
עקיפת הסנקציות כנראה לא תהיה קשה במיוחד. רוסיה יכולה בקלות למצוא מקורות אספקה חליפיים בקרב מדינות "ידידותיות" או אפילו לרכוש בשוק הפרטי מוצרים יד שנייה. לא חסרים מחשבים ישנים שניתן למחזר ובהם שבבים בני שנתיים-שלוש לכל היותר. אמנם אלה לא יהיו החדשים ביותר שניתן למצוא - אבל הם יכולים להספיק לרוב המשימות השוטפות. מה שבטוח זה שהחרם הבריטי גם חוסם את רוסיה מלייצר את השבבים שלה ב-TSMC וסמסונג, שתי יצרניות השבבים העיקריות כיום בעולם.
רוסיה מחזיקה בקווי ייצור לשבבים - אך אלה מיושנים אפילו ביחס למוצרים של בייקל ו-MCST. מדובר על תהליכי ייצור בגודל של 90 ננומטר. כדי לסבר את האוזן, אלה שבבים ששימשו לפני 20 שנה לכרטיסים גרפיים. ברוסיה לא חיכו לסנקציות המערביות וכבר החליטו לפני כחודש וחצי על השקעה של כ-38 מיליארד דולר בהקמה של תעשיית שבבים מקומית. אבל מדובר בתהליך איטי שאפילו סין העשירה מתקשה להתניע. לפי הערכות של גורמים שפורסמו באתר Bleeping Computer הבריטי, ייקח לרוסיה במקרה הטוב יותר מ-5 שנים להגיע לתהליכי ייצור של 28 ננומטר - זאת כאשר מעבדים מתקדמים מיוצרים כיום בגדלים של בין 4 ננומטר ל-16 ננומטר. בעוד 5 שנים מצפים לגדלים קטנים בהרבה ובוודאי לא בסדרי הגודל של מה שרוסיה תוכל אולי לייצר.
