שוברת קודיםפתח את ידי היהלום ושחרר חצץ: מאסק מוכר חלומות שווא על קריפטו
שוברת קודים
פתח את ידי היהלום ושחרר חצץ: מאסק מוכר חלומות שווא על קריפטו
אלון מאסק הצהיר כי "ידי היהלום" שלו יחזיקו בביטקוין לעד, ואז טסלה בבעלותו מכרה מיליארד דולר ממנו. בינתיים משקיעים הולכים שבי אחר נרטיבים מנופחים על קריפטו שמטפחים אנשים כמו מאסק, ומפסידים
בדו"חות הכספיים שפרסמה בשבוע שעבר טסלה דיווחה יצרנית המכוניות החשמליות, שבראשה עומד אלון מאסק, כי היא מכרה ביוני 75% ממטבעות הביטקוין שברשותה תמורת 936 מיליון דולר. החברה, שנכנסה להשקעה בביטקוין בפברואר 2021 עם רכישה של מטבעות בשווי 1.5 מיליארד דולר, הסבירה שהנזילה את מרבית ההשקעה בשל הצורך במזומנים.
לכאורה, אין בדבר יותר מדי כדי להשתאות, בסך הכל חברה ציבורית עושה בשקיפות מה שחברה ציבורית צריכה לעשות למען ליבת עסקיה. אך בשוק הקריפטו כמו בשוק הקריפטו, ובחברה שקשורה למאסק כמו בכל חברה שקשורה למאסק, יש תמיד יותר מהנראה לעין.
רק חודשיים ויום לפני דיווח זה צייץ מאסק ל־80 מיליון עוקביו כי "לטסלה יש ידי יהלום". כשצייץ זאת שוק הקריפטו היה באמצע התפרקות רבתי, ומחיר הביטקוין עצמו נפל מתחת ל־30 אלף דולר – התרסקות של יותר מ־50% בחודשים ספורים. לכן ציוץ זה משמעותי.
"ידי יהלום" הוא ביטוי שגור למדי בשוק הקריפטו שמתאר מחזיק ביטקוין מיוחד במינו, אחד שמוכן לשאת חוסר יציבות, תנודתיות וסימני אזהרה ולהחזיק בנכסים לא משנה מה המחיר – בין שגבוה ובין שנמוך. לא משנה אם זו נראית כמו הזדמנות נהדרת לרווח או רצון לצמצם הפסדים, ידי יהלום אוחזות בנכסים ולא משחררות. אחזקה כמדד להתעלותו של האדם על רעשי רקע, לאמונה גדולה במטבע.
הרעיון מאחורי הביטוי חזק במיוחד, והוא מהותי לאסטרטגיות השכנוע שנוקטים שועלי שוק הקריפטו: אם רק תחזיק מעמד, ותחזיק מעמד ותחזיק מעמד, ולא תקשיב לסקפטים, לעיתונאים, לאינסטינקטים שלך, למה שאתה רואה לנגד עיניך, אתה תתעשר, ותתעשר ותתעשר.
הצלחתו של הנרטיב גדולה במיוחד בשל העליות הגדולות שידעו הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים. אלו מביאים אנשים להתבונן מהצד ולתהות – מדוע לא הייתי כמו אלו שהתעשרו, שנכנסו מוקדם או ידעו להחזיק. אולי הגיעה העת לתיקון, להיכנס עכשיו להשקעה, לנשום עמוק ולהחזיק.
ובאמת, כשמאסק מזכיר שלטסלה יש ידי יהלום, הוא אומר למיליוני עוקביו – לא משנה שהמחיר נופל, אנחנו מחזיקים ולא מוכרים. מהצד השני היה מי שהקשיב, ורבים מעוקביו הגיבו על הפוסט וציינו כי ייכנסו גם הם להשקעה או יגדילו אותה.
הבעיה היא שהנרטיב הזה עובד רק על המשקיעים הקטנים, לא על שחקנים גדולים, עסקיים ומתוחכמים שיודעים לחוש שהשוק משתנה וייצאו תמיד כשנוח להם או כשהם יצטרכו. כך גם מאסק וטסלה, שבמבט לאחור ברור כי אין לשניים ידי יהלום, וכשהחברה היתה זקוקה למזומנים, מאסק מכר את הביטקוין. מן העבר השני עוקביו הפחות מתוחכמים, שהתלהבו מריצה שמיצתה את עצמה, רשמו הפסדים על ההשקעות. למעשה יכול להיות שהם היו שם מהצד השני - ממש קנו את הביטקוין שטסלה מכרה.
1. חיפוש קדחתני
בשוק הקריפטו אוהבים לייחס לאירועים שמשמעותם לא ידועה השפעות מרחיקות לכת, בין שזה לחגוג את ההשקעה של טסלה בביטקוין ב־2021 ובין שזו ההבטחה של מאסק במאי האחרון כי לחברה ידי יהלום. גורמים בשוק דוחפים לבסס נרטיב כי אלו אירועים מכוננים שמצביעים על איתנותו. ראו, הנה חברת המכוניות הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק מבינה כמה הביטקוין חשוב ומשקיעה בו, ואז – ראו כמה הביטקוין חשוב, חברת המכוניות הגדולה בעולם והאיש העשיר בעולם לא ימכרו את האחזקה שלהם לעולם.
זו אינה מקריות. בשוק הקריפטו נוהגים לחפש בקדחתנות מה שהם יוכלו להגדיר כ"אירועים מכוננים", שיעידו על האבולוציה של השוק - מקוריוז שמהדהד בקולניות מעטה (יחסית) ועד לכלי פיננסי שמאומץ על ידי ההמונים.
לאורך השנים אירועים רבים, מלבד אלו של טסלה, הוגדרו תוך כדי שהתרחשו כקנונים, אף ששום פרספקטיבה של זמן לא ניתנה כדי להסיק עליהם ככאלו. בין היתר נוהגים בשוק לחגוג חציית מחיר מסוים של ביטקוין כסימן לבלתי נמנעות של המטבע; נוהגים לציין את אירוע הפיכת ביטקוין להליך חוקי באל סלבדור כאירוע קנוני (אף שמרבית האל סלבדורים דוחים את המטבע); מציינים את מכירת העתק של NFT של האמן ביפל (אף שמאז נחשף שביפל גרף לעצמו רווחים לא ישירים נוספים מהשקעות של הרוכש); מדגישים את תרומות הקריפטו כשפרצה המלחמה באוקראינה (אף שהיו זניחות ולא יעילות מתרומות רגילות), כך גם ציינו את הנפקת בורסת המסחר קוינבייס בנאסד"ק ושיתופי פעולה של חברות אשראי עם חברות קריפטו.
אין ספק שכל אחד מאירועים אלו משמעותי עבור השוק, פחות או יותר, אך האם הם מעידים על אימוץ המוני? קשה לטעון או לקבוע. אחד יכול לטעון כי כל אחד מהאירועים רומז לתוחלת החיים הארוכה הצפויה של השוק, כאילו חוסנו פרופורציונלי לחייו וריבוי האירועים בחייו. אחר יכול לטעון שטכנולוגיה שזקוקה לכל כך הרבה אנשים, תיאוריות וסימנים כדי לנסות לשכנע שהיא משמעותית, היא טכנולוגיה לא משכנעת. בכל מקרה, העיסוק בשאלת האימוץ ההמוני ברור — היא הגביע הקדוש של כל טכנולוגיה חדשה.
2. בעיקר לספקולנטים
במובנים אלו קריפטו אינו בתיאום מוצלח עם ההיסטוריה, זו שמראה שלאורך השנים גברה מאוד המהירות שבה אימצו טכנולוגיות החדשות. כך למשל במחקר מ־2020 שנעשה על ידי מכון המחקר היוקרתי GRIPS בטוקיו מצאו כי לקח לחשמל 46 שנה עד ש־25% מאוכלוסיית ארצות הברית אימצו אותו (שיעור אימוץ קריטי), אך רק 35 שנה לטלפון, 34 שנה למכוניות, 31 שנה לרדיו, 26 שנה לטלוויזיה, 16 שנה למחשבים, 13 שנה לטלפונים סלולריים, 7 שנים לאינטרנט ורק 5 שנים בודדות לטלפונים חכמים.
קריפטו, לעומת זאת, קיים כבר 13 שנה ושיעורי האימוץ בעייתיים. לא רק משום שהם נמוכים יחסית למספר השנים שמטבעות אלו קיימים (כ־12%, אך תלוי את מי שואלים), אלא ששיעורים אלו אינם עקביים, הם עולים ויורדים כמו מחזוריות העניין בשוק, ושיעור המשתמשים שמחזיק לאורך זמן קשור לפלח דמוגרפי מאוד ספציפי (גברים לבנים), שלא "מאמצים" את הטכנולוגיה בשל השימושיות שלה, אלא ככלי למסחר ספקולטיבי. טכנולוגיה זו טרם הוכיחה עצמה כאמצעי לשרת קהילות מגוונות ולאורך זמן עבור רווחתם של בני אדם או ככלי לספק צרכים בסיסיים.
ידי יהלום תואר בשוק הקריפטו למשתמשים שלא מוכרים את נכסי הקריפטו שבידיהם לא משנה התנודתיות בשוק ולא משנות סקפטיות או ביקורתיות מצד גורמים חיצוניים
אך יש בעיה גדולה במאמץ לטעון לאימוץ המוני, לסמן אירועים כקנוניים ולהאדיר משפטים של אנשים עשירים על "ידי יהלום", בלי לתת לזמן להוכיח את שלו. הבעיה היא שאלו נעשים על ידי שחקנים מתוחכמים ומנוצלים על ידיהם כאסטרטגיות ההשקעה.
נרטיבים מנופחים מגויסים לנפח עניין ומחירים בשוק, ולפתות משתמשים קטנים חדשים עם הכסף שלהם. אך כשהחגיגה מתחילה למצות את עצמה, השוק מתכווץ חזרה, משקיעים מתוחכמים מתחילים לממש את ההשקעות שלהם, בו בזמן שהם מזכירים למשתמשים החדשים להיות ידי יהלום, להחזיק ולא לוותר, להיות מהצד השני ולקנות בזמן שהם מוכרים.
