כלכליסט-טקחלוצי החלל: הקרן הישראלית טייפ 5 יצאה למסע בין כוכבים
כלכליסט-טק
חלוצי החלל: הקרן הישראלית טייפ 5 יצאה למסע בין כוכבים
בעוד שניים-שלושה עשורים החלל יהיה השוק הדומיננטי בעולם. כבר עכשיו, לאחר שארה"ב הסירה את התקנות בנושא, מורגש גל של יזמות והשקעה בתחום. קרן טייפ 5 מזהה את השוק המתפתח ומהמרת על הסטארט-אפים הישראליים שיובילו אותו. הימור פרוע, אבל לא מנותק מהקרקע
קרנות הון סיכון מככבות היום בתחומי עניין רבים, אבל קרן ישראלית אחת מתכננת להשקיע במקום שבו מעט מאוד העזו לפניה: היקום. טייפ 5 נוסדה על ידי מומחים מתעשיית ההייטק והדיפטק, וכעת היא עובדת עם מוסדות פיננסים במטרה להשקיע בטכנולוגיות חדשניות שמיועדות לשימוש בחלל.
הצוות מנוהל ע"י שותפיו ומייסדיו - ליאור הרמן, מומחה הטכנולוגי, ירון שגיא, מומחה האסטרטגיה ואודי דנהירש, המומחה המשפטי, וגם כולל את השותפים ברקוביץ', ברט רוס, היועץ הפיננסי לורנט בן-סימון, ויועץ חלל עופר ל'.
"אנחנו מסתכלים על חברות מכיוון אחר", אמר ליאור הרמן, שותף-מייסד של טייפ 5, בראיון עם "כלכליסט". "אנחנו לא סתם מסתכלים על תעשיית האווירונאוטיקה כענף עצמאי - אנחנו גם מסתכלים על תת הענפים שהוא משפיע עליהם, כמו למשל רפואה או תכנות לענן, שיש בהם יכולות דו-שימושיים. אנחנו מתכננים לבנות אקוסיסטם של חברות חלל. בעשור הבא, אנחנו מאמינים שחברות גדולות כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל יאמצו אסטרטגיות ברורות, טכנולוגיות חדשניות ויישומיים פרקטים לחלל".
בנוסף ללווינים וכדומה, טכנולוגיה המעויידת לחלל יכולה לכלול כלים שמאריכים חיי אדם, טלקום, סייבר, אנרגיה חלופית, הובלה ופיתוח תרופות. "לפני כמה שנים הרגשנו שחדשנות ופיתוח בתחומים כמו ענן וסייבר מתקרבות לתקרית זכוכית והתחלנו להסתכל על מחשוב קוונטי", אומר הרמן. "חיפשנו דרכים איך להביא סטארט-אפים כאלה לשוק - וזה לא פשוט, כי מדובר בטכנולוגיות מאוד מסובכות להבנה, הדורשות מימון מהותי והתחייבות להשקעה ארוכת טווח".
טייפ 5 ממוקמת בציריך, שוויץ. יש לה גם משרדים בתל אביב ואולי בקרוב יהיו גם בעמק הסיליקון. כעת, הצוות שלה מבוסס על שבעה מומחים מתחומים שונים - ניהול השקעות, תוכנה ומומחיות משפטית צבאית-ביטחונית - ביניהם עינת ברקוביץ', מנכ"לית קרן מוריס קאהן לשעבר, שישבה בהנהלה של ספייס איי.אל והובילה את גיוס הכספים למשימה הישראלית הראשונה לירח.
אף על פי שדרושה תעוזה כדי להתקדם בכיוון המדובר, השוק נראה מובטח. לפי תחזית של בנק אוף אמריקה, בעוד 20 או 30 שנה החלל יהפוך להיות השוק הדומיננטי בעולם והתעשייה סביבו תצמח מ-424 מיליארד דולר ל-1 עד 3 טריליון דולר. בעשור האחרון פחתו משמעותית תקנות ממשלתיות שעצרו בעבר יוזמות כאלה. "אנחנו מדלגים כעת לחזית חדשה", מבשר הרמן. "ב-75 השנים האחרונות נושא החלל היה תחת אמברגו ועכשיו, סוף סוף, אפשר לעבוד". הרמן מתכוון לכך שעד לא מזמן ממשלות הטילו תקנות ביטחוניות קפדניות כדי לשמור על אינטרסים מודיעיניים וביטחוניים. עתה, לאחר שארה"ב ביטלה את התקנות הללו, המירוץ המסחרי לחלל מתחיל באמת.
דוגמה אחת לכך היא "הסכמי ארטמיס", עליהם חתמו הממשלות. הסכמים אלה למעשה מכשירים את הקרקע למרוץ מסחרי אל החלל. בפעם הראשונה בהיסטוריה נחתם הסכם גלובאלי התומך בקואליציה כלכלית ולאומית שמטרתה להגדיל את תעשיית החלל בשני העשורים הבאים עד לשווי של 50 טריליון דולר. צעד זה יאפשר לחברות כמו כמו ספייס איקס של אלון מאסק ו-וירג'ין גלקטיק של ריצ'רד ברנסון ועוד להיות החלוצות של עידן החלל. "האנשים האלה הם לא מיליארדרים יהירים טיפוסיים", אומר הרמן. "הם מניחי פסי הרכבת החדשים שיעזרו לנו לפרוח ולהפוך לשוק בר-קיימא בעתיד".
בנוסף לגל הטכנולוגיות המתיישרות עם גישת הניו-ספייס (מגמה הקוראת לחברות לייצר מוצרים יותר זולים וגמישים), הטרנספורמציה של תעשיית החלל למסחרי תסייע להפחית את מחירי השיגור וההובלה, וגם תקדם פתרונות חדשניים. במילים אחרות, החלל יהפוך לקרוב יותר מאי פעם - וכולנו נוכל, לפחות במובנים מסוימים, להגיע אליו.
המסע הספציפי של השותפה-מייסדת של טייפ 5 עינת ברקוביץ' לתחום ההשקעות בשוק החלל החל לפני כמעט עשור, כשהיא הובילה גיוס כספים ראשוני לחברת ספייס איי.אל, לטובת בניית החללית "בראשית", כמנכ"לית של קרן מוריס קאהן. "זה התחיל מחלום ששורבט על מפית", היא אומרת. "לא ידעתי הרבה על התחום, אבל ידעתי שזו חייבת להיות תוכנית לאומית והצגתי את החזון של ספייס אי אל לקרן קאהן. נתנו לסטארט-אפ הזה את ה- 100,000 דולר הראשונים שלו וזה היה הצעד הראשון כדי להפוך את המשימה למציאות".
4 צפייה בגלריה
שיגור החללית Inspiration4 של SpaceX. הגיוני לגמרי לרצות להיות חלק מהחזון הזה
(גטי אימג'ס)
מאוחר יותר, ספייס איי.אל החליטה לשתף פעולה עם התעשייה האווירית - מה שזירז את היישום בפועל. "היום, כשהספייס איי-אל בונה את 'בראשית 2' ויש הרבה יותר סטארט-אפים ישראלים שמתעסקים בחלל זה הגיוני לגמרי לרצות להיות חלק מהחזון הזה", אומרת ברקוביץ'. טייפ 5, מצדה, מתעניינת בכמה סוגי טכנולוגייה שיכולים להיות שימושים לתעשיית החלל, לרבות מכשירים רפואיים ורובוטים אוטונומיים. "אנחנו מתכוונים להשקיע בחברות בוגרות, כאלה שאנחנו כבר יודעים שיש לטכנולוגיות שלהן ערך נוסף", אומר הרמן. "למרות שהקרן ממוקדת בסטארטאפים ישראליים, היא גם מביטה על הצעות גלובליות".
ואולם, חשוב מאוד לנפץ מראש אשליות ופנטזיות שאינן קשורות למציאות: לייצר הכנסות מהקוסמוס זה לא עניין פשוט כלל ועיקר. סטארט-אפ אחד, REDC BIOTECH, מפתח מערכת שמייצרת תאי דם אדומים סינטטיים, שהכרחיים לבני אדם בחלל מכיוון שמח העצם עשוי להיפגע מחשיפה לקרינה קוסמית. לבצע עירויי דם בחלל - שם, כידוע, אין יותר מדי תורמים - זו משימה כמעט בלתי אפשרית, וכזאת, כמעט, היא גם המשימה של הסטארט-אפ. חברה אחרת, REALVIEW, מייצרת הדמיה הולוגרפית שנועדה לסייע לרופאים להשתלט על ניתוחים מרחוק. "אנחנו מאמינים שבעתיד - גם בחלל וגם על כדו"א - 70% מהתהליכים הרפואיים יבצעו מרחוק", אומר הרמן.
עיכוב ההזדקנות והארכת חיי האדם הם גם תחומי עניין של טייפ 5. "הזדקנות היא תהליך בלתי נמנע, אבל יש חוקרים רבים שמנסים למנוע את הופעת הסימנים ולרפא מחלות הקשורות לתהליך הזה", מסבירה ברקוביץ'. "לנסיעה בחלל יש השפעות מורכבות על הפיזיולוגיה של אורגניזמים - השפעות שאנחנו עוד לא מבינים לחלוטין - ולכן עיכוב ההזדקנות חייב להיות חלק חשוב מטכנולוגיית החלל".
דוגמה קטנה: סקוט קלי, אסטרונאוט מטעם נאס"א שמחזיק בשיא כאדם ששהה בחלל הכי הרבה זמן, מצא שכ-7% מה-DNA שלו השתנה בחלל ולא חזר למצבו הקודם. בהתחלה מדענים טענו שהטלומרים ב-DNA מתקצרים בחלל - מה שגורם לתוחלת חיי אדם להתקצר במידה מסוימת. ואולם, במקרה של קלי הטלומרים דווקא התארכו - מה שהשאיר מדענים עם שאלה: האם חיי האדם יוכלו להתארך בחלל? אם זה אכן כך, מדובר במידע שיכול לדרבן יצירה של טכנולוגיות עתידיות לבני אדם. בכלל, הפוטנציאל של התחום הזה אדיר, אבל ברקוביץ' מצננת את ההתלהבות ומציינת ש"רוב הסטארט-אפים בתחום הזה נמצאים היום בשלב התחלתי מאוד".
"הבנו שאנחנו חייבים קבוצה רב-תחומית שלא רק מבינה איך לגשת לבעיות המורכבות שקיימות בתחום החלל, אלא גם יכולה לבחון איך להיכנס לשוק ולנתח את ההיבטים המשפטיים והפיננסיים שלו", מסביר הרמן. השותף הפיננסי הנוכחי של טייפ 5 הוא Swiss Bank Corporation - חברת השקעות שוויצרית שעוזרת לקרן עם תקנות מגזר הבנקאות וגם מקלה על הלקוחות הפרטיים שמעוניינים להשקיע בה. אנחנו רוצים לעזור ליזמים להגיע ליעדים שלהם - וזה מחייב גב פיננסי חזק".
הענף בכללותו, כאמור, די בוער כבר עכשיו. לפי הערכת נאס"א, על כל דולר שהארגון מקבל במימון ממשלתי, הוא מחזיר בין 7-21 דולר לשוק האמריקאי. "זה אומר שיש פוטנציאל עצום לכל מיני טכנולוגיות חלל בכל שוק כרגע - בין אם הם עוסקות באנרגיה, ביגוד או מזון", אומר הרמן.
טייפ 5 מתכננת להודיע על חברות הפורטפוליו שלה כבר ברבעון הראשון של השנה הבאה. במאי הקרוב היא אמורה לארח את פסגת SpaceTech 2022 באקספו תל אביב, לצד מובילי תעשיית הטכנולוגיה ושותפי חלל נוספים. "הפסגה הזו תרכז קבוצות שמתעסקות בחלל ותעזור להניע את התעשייה קדימה כדי לספק הון לשוק חדשני לגמרי", מסכם הרמן. "אחרי שההון הזה יבוא נוכל להגיע אל האינסוף ומעבר לו".
