השנתיים האחרונות היו רכבת הרים עבור וויקס (WIX) הישראלית. מחברה צומחת המתגאה בשווי שוק של 8.5 מיליארד דולר ואלפי עובדים בארץ ובחו"ל היא נאלצה לשנות את האסטרטגיה שלה ולהבין שבהייטק רוצים לראות יותר שורות תחתונות ופחות חלומות צמיחה. הפגישה הזו עם המציאות עלתה לה בחיתוך חד של 75% בשווי החברה, במהלכי התייעלות שבהן נקטה ובפיטורי עובדים.
אבל לאורך כל הטלטלה העסקית וויקס הקפידה להשמיע קול ברור וחד כמעט בכל סוגיה ערכית שנקרתה בדרכה, בניגוד לחברות רבות במשק שהעדיפו להוריד פרופיל ולתת לאחרים לקחת את הסיכון. במלחמה באוקראינה וויקס שהעסיקה עובדים רבים במדינה דאגה לחילוצם מתוך תחושה של שותפות גורל. כשהחלה המהפכה המשפטית בחרה החברה להשמיע קול ברור וחד משמעי נגדה, אפשרה השתתפות של העובדים בהפגנות וסייעה בתרומות לארגוני המחאה.
באירועי 7 באוקטובר ובחודשים שלאחריהם וויקס כמו חברות אחרות במשק תמכה בעובדים שיצאו למילואים, אף הקצתה להם אופציות שגילמו הטבה של עשרות אלפי שקלים וגם השמיעה קול ברור בעד עסקה לשחרור החטופים. בשנתיים הללו וויקס מצאה לעצמה זהות. חברה שרוצה להיות מעורבת בעיצוב העתיד של ישראל, פטריוטית, אך עם זאת לא ניטרלית בנושאי הליבה המפלגים את החברה הישראלית.
את וויקס שנוסדה ב־2006 מובילים היום שניים, ניר זוהר (47) שהחל כסמנכ"ל התפעול שלה, לאחר ההנפקה ב־2013 הפך לנשיא החברה, ומנהל בפועל את ענייני היום יום. והמייסד אבישי אברהמי, המנכ"ל הרשמי, שמתמקד בהובלה טכנולוגית של החברה. לצד אברהמי ייסדו את וויקס נדב, אחיו של אבישי וגיורא קפלן. קבוצת החוד הזו הפכה את וויקס למה שהיא היום: מובילה עולמית בתחום בניית אתרים עם חלומות להיות חברה של 100 מיליארד דולר.
ניר, הזהות הישראלית שלכם מהווה בעיה בשווקים בחו"ל?
"קשה לי לדעת אם הלקוחות שלנו נמנעים או מחרימים את וויקס. אם מישהו בוחר לא להשתמש הוא פשוט לא ישתמש. היו קמפיינים, זניחים לטעמנו, שבאו עם קריאה להחרמות כלליות, כולל של וויקס. לגבי משקיעים ציבוריים עוד יותר קשה לזהות, כי אף משקיע ציבורי לא יגיד לך: החלטתי למכור מניות שאני מחזיק כי החברה ישראלית, מסיבות אידיאולוגיות או מסיבות של סיכון ישראלי".
לדברי זוהר ניתן לראות שמתחילת 2023 יש הפרדות של גרף ההתאוששות של מניות ישראליות שנסחרות בניו יורק משאר מניות הטכנולוגיה. "מניות אמריקאיות וקנדיות התאוששו מהר יותר מההתפכחות שהתרחשה בשוק ההייטק מאשר מניות ישראליות. אז יש איזה 'פרמיית סיכון' של משקיעים שמסתכלים על חברות ישראליות. אבל מה לעשות, זה מה שיש. וויקס היא חברה ישראלית, שום דבר לא ישנה את זה בעתיד הנראה לעין, נצטרך לעבור דרך הקשיים האלה".
יש לכם לפעמים רצון לעשות היפוך שרוול ולהירשם כחברה לא ישראלית?
"אפילו לא לרגע. הקושי זה חלק מההתמודדות. אם הייתי עושה היפוך שרוול בתור חברה אמריקאית או אירופאית הייתי נתקל בקשיים אחרים. אנחנו ישראלים מאוד. גאים בלהיות ישראלים ולא מתביישים בזה. 3,000 מתוך 5,000 הם עובדים ישראלים. רמת התמיכה והגיבוי שעובדים ליטאים ואוקראינים שאיתנו באש ובמים מרגשת. תמכנו בעובדים שלנו באוקראינה — יש לנו שם קרוב ל־1,000 עובדים, חלקם בפולין עכשיו. החיבור איתנו הוא מתחושת שותפות גורל, של מלחמה באויבים משותפים כמו רוסיה ואיראן".
אבל יש לכם גם 500 עובדים במשרדים באירלנד, ושם יש גל של עוינות אנטי ישראלית.
"אני נזהר מלעשות הכללות. ההצבעה מאירלנד בעד ישראל באירוויזיון למשל הראתה שהעם מתנהג בניגוד לאווירה הפוליטית. רק עם עובדת אחת הרגשנו חוויה מבאסת".
עובדת שהגדירה את ישראל מדינת טרור בפוסט. יצאתם נגדה מיידית והדחתם אותה.
"ברמה המנהיגותית לא היתה אופציה אחרת. אמרנו לה: 'פוסטים כאלה לא פה'. תחת המותג שלנו לכתוב דברים כאלה בלינקדאין זה לא לעניין. אגב, היה לנו עובד אמריקאי שבתחילת המלחמה אמר למנהלים שלו אני מבין את ישראל אבל מרגיש לא בנח ערכית ואני עוזב. וזה מכובד בעיניי".
במהפכה המשפטית הייתם ביקורתיים כלפי המדינה. היום אתם מוצאים את עצמכם מגוננים על הישראליות.
"זה מאותו מצפן ערכי, וזה עובד לאותו כיוון. זה אותו מצפן ערכי שהיה בפברואר 2022 כשהתחילה פלישה רוסית לאוקראינה ופתחנו פה חדר מלחמה לחילוץ עובדים מקייב, ואותו מצפן ערכי שממנו בא סיוע למטה החטופים ולקהילות מפונות, עם הפריבילגיה של המשאבים לעשות את זה".
"כשיש לך 3,000 עובדים בישראל, המלחמה נוגעת בך בהרבה מעגלים"
המלחמה נגעה ישירות בוויקס דרך מאות עובדים. קים, אלמנתו של דניאל אלוש שנהרג במילואים בעזה באירוע המסוק, היא עובדת וויקס. דוד של עדן ירושלמי, אחת מ־6 החטופים שנרצחו וטלטלו את המדינה, הוא מנהל בחברה.
"כשיש לך 3,000 עובדים בישראל — המלחמה נוגעת בך בהרבה מעגלים", אומר זוהר. "היו בשיא 400 ויותר עובדים במילואים בשירות בו זמני, ומצב שבו 600 פלוס עובדים שמישהו במשפחה הגרעינית שלהם היה בשירות מילואים. זו רמת לחץ ודאגה משוגעת, ואנשים שצריכים עזרה ברמה רגשית ומנטלית".
מה זה עשה ועושה לך?
"הבן הגדול של קים ודניאל הוא חבר של הבן הקטן שלי. הם ביחד בגן. באותו יום כשהוצאתי את הבן שלי מהגן סיפרתי לו שאבא של תומי מת במלחמה, שהוא לא יחזור, וכולנו מאוד עצובים. אתה עושה שיחה כזאת עם ילד בן 4.5, עונה על השאלות שלו וזה סוריאליסטי ולא מתחבר למציאות. הרחוב נראה אותו דבר, השמח זורחת, והכל נראה רגיל, אבל שום דבר לא רגיל, אי אפשר להתרגל לזה".
אתה מצליח למצוא סיבות לאופטימיות?
"הרוח הישראלית שנחזתה פה בשנה האחרונה נותנת המון אופטימיות. במקום שבו חווים גרף יורד חווים את סוף העולם. אבל בזום אאוט — כנראה שבעוד 5 שנים נהיה במקום שונה, נהיה אחרי המלחמה, נשקם את המערכות. אני אישית מאמין שיהיה פה גם שינוי פוליטי כי לתחושתי הציבור רוצה משהו אחר".
כשזוהר מדבר על גרף יורד ועל התחושות שמתלוות אליו הוא יודע היטב על מה הוא מדבר. הוא נאלץ להתמודד עם הקיפאון שאפיין את שנת 2022 בשוק ההייטק לאחר שנות פריחה חסרות תקדים. וויקס שהציגה עד אז תוצאות עסקיות מרשימות, נפגעה, הורידה תחזיות, דיווחה על האטה בצמיחה והמשיכה לצבור הפסדים. כך למשל, ההפסד התפעולי של וויקס שעמד על 200 מיליון דולר ב־2020, עלה ל־325 מיליון דולר ב־2021 וירד ל־285 מיליון דולר ב־2022. כשאלו המספרים וכשמידת הסבלנות של המשקיעים לחברות צמיחה מפסידות קטנה, הם גילו עוד פחות הבנה למסיבות עובדים ראוותניות.
"אפשר לצחוק עלינו שאנחנו יכולים להיות נהנתנים ולהגזים לפעמים בתחושה שאנחנו משנים את העולם, אבל העבודה באמת מאוד אינטנסיבית. הייתי בבדיקות סקר תקופתיות של אחרי גיל 40, והרופא שאל אותי: כמה שעות ביום אתה עובד. אמרתי לו שאני לא בטוח שמנטלית יש שעות שבהן אני לא עובד", אומר זוהר.
באותן ימים, זוהר והנהלת וויקס חשבו בעיקר על דבר אחד: איך מצמצמים את ההוצאות. ב־2023 צמצמה החברה את ההוצאות התפעוליות ב־100 מיליון דולר. ההכנסות צמחו ל־1.56 מיליארד דולר, ולראשונה נרשם רווח תפעולי חיובי של 40 מיליון דולר, מגמה שנמשכת השנה, עם רווח תפעולי שעומד בחצי השנה הראשונה על 38 מיליון דולר. השוק תיגמל את וויקס על המהלך: מתחילת 2023 הכפילה המניה את ערכה.
"לומר איך לא הבנתם שנרטיב הצמיחה שגוי זו חוכמה תיאורטית"
לשאלה אם צריך לבקר את וויקס על ההצתה המאוחרת או לפרגן על ההצלחה, אומר זוהר שנקודת מפנה היתה בתקופת הקורונה. "פעלנו מתוך קונספציה שהתבררה כלא נכונה. מכיוון שהיו לנו המון משתמשים חדשים, בכמויות, חשבנו שצריך לעשות גיוס מאוד מאסיבי ולקחנו צוותים שלמים מחברה שפיטרה. אבל הקונספט כך התברר היה שגוי ואחרי הקורונה היתה האטה משמעותית בשוק. אנשים שיצאו מהבית לא רצו להמשיך להתנהג כמו בקורונה. ואז הגענו למסקנה שאנחנו צריכים הרבה פחות עובדים".
עד 2022 בעיקר שרפתם הרבה כסף.
"יכול להיות שאם היינו מגיעים לקורונה קטנים ולא מוכנים לספוג את הביקוש האדיר והפתאומי, זה אולי היה אפילו שובר אותנו. אז לומר איך לא הבנתם שנרטיב הצמיחה שגוי זו חוכמה תיאורטית. בהייטק אתה 'שופך כסף למכונה' כדי לבנות משהו גדול. אחר כך זה עסק שקצב הגידול בהכנסות גדול מספיק. שילמנו ברווחיות בשביל צמיחה עתידית והשוק אהב את זה".
ואז השוק שינה את טעמו. עבר למניות מבוססות רווח, ומניות של חברות צמיחה חטפו בענק.
"נכון, חטפו בענק. ריביות עלו, אנשים רצו את הכסף שלהם ולצאת מהשוק ומכרו מניות. משקיעים הסתכלו מסביב, נלחצו, ואמרו שהם רוצים לראות את מי שמייצר הרבה כסף. הגענו לנקודת מפנה. הבנו שיורד גשם שוטף, שאנחנו הולכים להירטב. חלקנו יצליח להתגבר על זה, יהיה מי שיכשל, ומי שיתגבר על זה יצא מנהל יותר טוב. יהיו חברות שלא יעמדו בזה, זו דרך העולם. אמרנו: אנחנו מבינים שאי אפשר להמשיך ככה, צריך להתנהל פיננסית אחרת".
איך עוברים לרווחיות?
"כיווצנו הוצאות. חתכנו בחלק מצוותי התמיכה בשיווק, במנהלי לקוחות, ועוד בעלי תפקידים שהצורך בהם קטן. בלמנו את קצב הגידול של ההוצאות. הסטנו יחידות לטובת מה שיכול להוסיף הכנסות לטווח זמן יותר קצר. הורדנו כוח אדם. היינו 6,000 ומשהו עובדים בשיא וירדנו ל־5,000 עובדים, זה משמעותי. האטנו צמיחה מ־%30 ל־%15 בשנה. הרבה פחות מבקורונה אבל עדיין עסק מאוד בריא מבחינת צמיחה".
אז איפה אתם כוויקס עכשיו?
"היום יש לנו קרקע של רווחיות עליה נרצה לצמוח. אנחנו עדיין חושבים על וויקס כחברה שצומחת מהר. בכל השוק יש עדיין צמיחה, רק יותר איטית, כלכלת האינטרנט עוד לא חזרה לקצב של לפני הקורונה. יש דברים ברמת מאקרו של צמיחה שחיצוניים לנו, ואותם אני לא יודע לשנות, הם לא בידיי. ויש ייצור צמיחה עכשווית ועתידית שתלויים בנו ואני מתכוון לעשות אותם".
רוב הלקוחות מעצבים לעצמם. זה עומד להתהפך?
"יהיו תמיד יותר סלף קריאייטורס, כך העולם נראה בחוץ. השאלה מאיפה יגיעו רוב ההכנסות. היום הסלף קריאייטורס מהווים שני שלישים. אנחנו חושבים שעם השנים הפרטנרים - מעצבים, סוכנויות לבניית אתרים, ופרילנסים - יעקפו אותם. זה תחום שיש בו יותר תנועה מסחרית של כסף סביב בניית האתר לעסק ופיתוח האתר של העסק".
עד כמה אתם משתמשים ב־AI כדי לחסוך בכוח אדם ולהתייעל עסקית?
"שירות לקוחות זו דוגמה הכי קלה להבנה. יש המון סוכני AI מוטמעים במערכת. נניח כשבונים חנות מקוונת ורוצים לכתוב תיאורי מוצרים, יש תוסף של AI שעוזר לכתוב תאור למוצר. או בעולמות עיבוד תמונות כשרוצים שהמוצר יראה מצוין על האתר".
איפה וויקס תהיה כשתגדל?
"קודם כל בישראל. תעסיק יותר אנשים, תסתעף לעוד ענפים בעסק. הייתי רוצה שוויקס תהיה חברה של 100 מיליארד דולר גם בגלל ההשפעה על הכלכלה הישראלית".
אתה רוצה לבקש ממדינת ישראל לעשות משהו כדי לשמר אותך פה?
"שום דבר. רק שנבחרי העם ישקפו את רצון העם הזה. החרדים צריכים להשתלב בחיי העבודה ובצבא, כי אין לנו ברירה, והמתמטיקה לא עובדת יותר. זו בעיה פוליטית קשה שצריך לפתור אותה ממקום של שוויון בין כל חלקי האוכלוסייה בישראל, שוויון בזכויות ובחובות".
"לא צריך להתנצל על זוגיות בריאה בניהול של חברה"
את אבישי אברהמי, מייסד משותף ומנכ"ל וויקס הכיר ניר זוהר כשהיה רק בן 13, דרך אחיו שהיה חייל של אברהמי ב־8200. זוהר נהג להסתובב סביב אחיו הגדול וחבריו מהצבא. כך הכיר גם את גיורא קפלן, המייסד השותף.
אבישי אברהמי ואתה מוצגים כהפכים מוחלטים. איך זה עובד?
"למה צריך להתנצל על זוגיות בריאה בניהול עסק?", אומר־שואל זוהר. "אנחנו מכירים המון שנים, יודעים כל אחד את היתרונות והחסרונות של השני, בלי לנסות לנצל חסרונות כדי לפגוע אחד בשני. כל אחד מחפה על הדבר שבו השני חלש יותר. אני יותר שר חוץ ממנו והוא המדען המטורף. וזה עובד לנו טוב. ברמה האישית אני מאוד משתדל להיות מעורב בענייני היום וההשפעה גם מחוץ לוויקס, אבישי פחות אוהב את התחום הזה".
היו לכם התנגשויות בעבר?
"פעם הוא רץ עם קידום תהליך כשהייתי בחופשה. שלחתי לו הודעה נזעמת שזה לא בסדר ושאני מבואס ממנו. הוא אמר: אנחנו ביחד כל כך הרבה שנים, זה דבר קטן ולא סיבה מספיק טובה לכעוס. כתבתי לו קללה עסיסית, ושהוא מוריד לי את העצבים בשנייה וצודק בזה, רגע אחרי שנעצתי שיניים כמו בולדוג באיזה משהו. האיזון בינינו זה גם לדעת להתמודד עם הרגשות אחד של השני. כשאחד כועס לפעמים אתה נותן לו ולפעמים אומר לו תפסיק".