בדיקת כלכליסטוואן פלוס 10T: לא מרשים, אבל המחיר משתלם
בדיקת כלכליסט
וואן פלוס 10T: לא מרשים, אבל המחיר משתלם
דגם הבסיס של סדרת מכשירי הדגל של וואן פלוס מגיע עם תג מחיר נוח למדי ותכונות רבות שאפשר למצוא במכשירים יקרים יותר. מנגד הוא כולל לא מעט פשרות שנעשו בשביל לשמור על המחיר הנמוך יחסית
אם יש משהו שאפשר לומר על וואן פלוס, זה שהמותג הנערץ על כל כך הרבה חובבי אנדרואיד ככל הנראה כבר איבד לא מעט מהקסם שלו מאז ש-Oppo השתלטה עליו רשמית. דגם ה-10 פרו שסקרנו לפני מספר חודשים לא ממש הרשים אותנו. הוא אמנם שיפר כמה דברים ביחס לקודמו ה-9 פרו, אך מנגד גם הציג כמה חסרונות שלא היו בדגם הקודם, כמו למשל מצלמה פחות מוצלחת. לצד הפרו הציגה בעבר וואן פלוס דגם בסיסי שהציע את עיקר היתרונות של הדגם הבכיר אבל בחבילה מעט פחות מתקדמת ובעיקר במחיר מעט זול יותר. ה-9 הבסיסי היה מוצלח לסוגו - אבל לצד ה-10 פרו לא הוצג דגם בסיסי. כעת וואן פלוס מציעה את ה-10T - סוג של דגם בסיסי שאמור לספק לחובבי ה-10 אלטרנטיבה יותר זולה - גם אם היא פחות מאובזרת.
עיצוב ומבנה: כמו הדגם הבכיר, רק מפלסטיק ובלי כפתור ההשקה האיקוני
אם תשימו את ה-10T ליד ה-10 פרו ולא תתעמקו בפרטים הקטנים כנראה שלא תוכלו להבדיל ביניהם. מהבחינה הזו וואן פלוס הצליחה מאוד בעיצוב של המכשיר החדש. גם איכות הבנייה מאוד מוצלחת ולא ניתן לראות שום דבר שיעיד שהמכשיר מבוסס על שלדה מפלסטיק למשל במקום מתכת בדגם הפרו. וזה לא רק הפלסטיק של השלדה - הזכוכית של המסך והגב היא גורילה גלאס 5 - הרבה פחות עמידה מזכוכית הוויקטוס שכעת מציידת את רוב מכשירי הדגל בשוק.
אגב, למרות שהוא מפלסטיק, הוא שוקל מעט יותר מה-10 פרו, 204 גרם לעומת 201 בדגם הבכיר. הוא מעט עבה יותר אבל לא באופן ניכר אבל בעיקר אין לו הגנה מפני מים ואבק. לפחות לא בתקן IP רשמי. אם מתעמקים קצת בעיצוב הגוף אפשר לראות שגם השוליים מעט עבים יותר סביב המסך מה שמתורגם ליחס גוף/מסך של 88% במקום 90% בדגם הבכיר. עוד נושא רגיש, וואן פלוס העלימה את אחד מהרכיבים האיקוניים ביותר שלה - כפתור ההשתקה שהורכב על כל דגמיה הבכירים מאז השקת המותג ב-2014. לא ברור למה העלימו אותו מכאן והאם הוא ייעלם גם מהדגמים הבאים, אבל הוא בטוח יחסר למי שמחפש ספציפית לקנות סמארטפון של המותג.
חומרה וביצועים: מעבד דגל ומסך מרהיב
וואן פלוס תמיד השקיעה ברכיבי החומרה הפנימיים של מכשיריה כדי שיוכלו לעמוד במשימה של "קטילת מכשירי דגל" כפי שחרטה על דגלה לפני שנים רבות. ה-10T לא שונה מהבחינה הזו. הוא מבוסס על מעבד קוואלקום סנאפדרגון 8 Gen 1 פלוס, הדגם האחרון והמהיר ביותר של יצרנית השבבים. יתרונו לעומת הדור הקודם הוא בעוצמת העיבוד שלו שצמחה ב-10% ובעיקר חיסכון בצריכת חשמל. זאת אומרת שעבור עוצמת עיבוד מקבילה המעבד יצרוך פחות חשמל מהסוללה. במכשירי וואן פלוס שלא נודעו בעמידות יוצאת דופן של הסוללה - זהו דווקא יתרון לא קטן. הוא משודך לשלוש גרסאות - האחת עם 8 גיגה-בייט זיכרון פעולה ו-128 ג''ב מרחב אחסון; השנייה עם 12 ג''ב זיכרון פעולה ו-256 ג''ב אחסון והשלישית עם 16 גיגה-בייט זיכרון פעולה ו-256 ג''ב אחסון. בישראל תוכלו להשיג את הגרסה הראשונה או השלישית בעיקר.
המסך הוא אותו אחד שהורכב בפרו למעט שני שינויים בסיסיים, האחד הוא הרזולוציה שצנחה מ-2K ל-FHD. לא שזה צריך לשנות למישהו, שכן ההבדלים בתצוגה בגודל מסך כזה מינוריים עד בלתי קיימים. במקביל, למרות שיש כאן תמיכה בקצב רענון משתנה, המנגנון המובנה פחות דינמי מאשר זה שתמצאו בדגם הבכיר יותר. קצב הרענון לא יורד מתחת ל-60 הרץ וברוב המקרים מתמקד בקצבים גבוהים יותר של 90 או 120 הרץ. אבל זו באמת הביקורת היחידה שאפשר לומר על התצוגה שלו. בשאר הפרמטרים מדובר במסך מצוין שמציג צבעים בדיוק רב וגם הבהירות שלו - הגם שלא מכה את בכירי הטלפונים - מצליחה להסתדר היטב עם השמש הישראלית.
הסוללה המובנית לעומת זאת דווקא מאוד מוצלחת. עם קיבול של 4,800 מילימאפר שעה, היא מספקת טווח שימוש של כיום וחצי בשימוש שוטף, אבל האס העיקרי בשרוול שלה היא טעינה של 150 וואט - ככל הנראה המהירה ביותר שניתן למצוא כיום על סמארטפון. ניתן לטעון אותה במלואה בתוך כ-15 עד 18 דקות, הישג מרשים לכל הדעות. אמנם שיאומי גם מציעה טעינה מהירה של 120 וואט, וההבדל במהירות הוא של דקות ספורות בלבד, ועדיין מדובר בהישג מרשים. לשם השוואה, טעינה של אייפון 13 פרו מקס תיקח שעה ו-45 דקות בשביל למלא סוללה בקיבול דומה. עם זאת, אין פה טעינה אלחוטית. מבחינת איכות הצלילים, כצפוי אין כאן שקע אוזניות אבל בהחלט יש זוג רמקולים שעושים עבודה לא רעה בכלל. אל תצפו לבס סוחף אבל הוא מספק איכות סבירה לגמרי, בטח ביחס למתחרים יקרים יותר כמו ה-S22 פלוס.
תוכנה וממשק: אנדרואיד נקי אבל רק על פניו
ממשק ההפעלה של וואן פלוס - Oxygen OS - משודך כאן לאנדרואיד 12. אם בעבר הממשק היה אחד מהקרובים ביותר שיכולתם למצוא לגרסת אנדרואיד נקייה כמו במכשירי הפיקסל, הפעם זה כבר לא בדיוק דומה. אמנם מבחינת נראות הממשק מזכיר מאוד את אנדרואיד הגוגלית, אבל אם מתעמקים מאחורי הקלעים אפשר לראות שזה בעיקר קוסמטיקה. הגדרות המכשיר חושפות שהוא קרוב יותר לממשק של Oppo מאשר לזה של גוגל. יש כאן את מסך הבית המכונה "המדף" (Shelf) ובו מקבלים גישה מהירה לשלל אפשרויות של המכשיר כמו למשל מזג האוויר, הודעות, התראות וחלוניות שליטה על אפליקציות כמו למשל ספוטיפיי או יוטיוב. מפעילים אותו על ידי סווייפ מלמעלה בצד הימני של המסך. וואן פלוס ממש מיקמה את המחווה בצד הימני וכל מחווה משמאל חושפת את וילון ההתראות וההגדרות המהירות.
כצפוי אין כאן עומס של אפליקציות צד שלישי כמו במכשירים סיניים אחרים, תמצאו כאן רק כמה אפליקציות נוספות של וואן פלוס כגון ניהול קבצים או הערות. את השאר וואן פלוס השאירה לאפליקציות של גוגל. יש כאן גם מצב משחקים מובנה וכמובן תמיכה בתצוגה תמידית (AOD) שרק כעת הגיעה לדגמי האייפון 14 פרו. בסך הכול התוכנה כאן לא גרועה. היא אמנם עשויה לעצבן חובבים ותיקים של המותג כי הממשק, בעיקר בגזרת ההגדרות, שונה לגמרי. אבל תוכנת ה-Color OS של Oppo שעליה מתבססת וואן פלוס טובה מאוד לסוגה ולטעמי היא מממשקי האנדרואיד הטובים ביותר שניתן למצוא לצד זה של סמסונג. עוד יתרון? וואן פלוס מתחייבת לשלושה עדכוני גרסה של אנדרואיד (כלומר עד גרסה 15) ועוד ארבע שנים של עדכוני אבטחה. זה הרבה יותר מכל המתחרים למעט סמסונג ואפל.
מצלמה: לא האסלבלאד, אבל טובה לסוגה
מערך הצילום של וואן פלוס אינו המרשים ביותר שתוכלו למצוא. הוא מציע יכולות שניתן למצוא גם במכשירי ביניים שניתן לרכוש באלף שקל פחות. ועדיין לא מדובר במערך רע לכשעצמו, רק לא כזה שיכול לצייד מכשיר דגל או כזה שמתיימר לספק יכולות מקבילות. החיישן הראשי בן ה-50 מגה-פיקסל עושה עבודה טובה ברוב המקרים - הוא מצויד בייצוב תמונה אופטי (OIS) ומפתח צמצם של F/1.8. החיישן המשני מיועד לצילומי זווית רחבה והוא בסיסי ביותר עם רזולוציה של 8 מגה-פיקסל אבל ללא ייצוב. החיישן השלישי פה רק לשם העיקרון ומדובר במאקרו בן 2 מגה-פיקסל בלבד. חבל, היה עדיף לשים כאן חיישן עומק שדה שהיה שימושי יותר ובוודאי מסייע הרבה יותר לאיכות הצילום הכללית. עוד דבר שאין כאן הוא מיתוג האסלבלאד על המצלמה. אמנם זה לא משהו שהוסיף המון ל-10 פרו - אבל לפחות הצבעים היו טובים.
איכות הצילום באור יום טובה מאוד. למעשה קשה למצוא בעיות במצלמה הראשית, למעט אולי קצת רעש דיגיטלי ברגע שיוצאים ממצבים אופטימליים. כמו למשל כשיש הרבה גוונים או קונטרסט גבוה בין האזורים האפלים למוארים בתמונה. צילומי לילה גם הם טובים למדי ולא רוויים ברעש. אין כאן זום כלל - רק הגדלה דיגיטלית של פי 2 שדווקא שומרת על איכות לא רעה ולא מסתפקת רק בחיתוך והגדלה בסיסית. מצלמת הזווית הרחבה לעומת זאת לא ממש מרשימה. אין לה אוטו-פוקוס ואיכות הצילום שלה לא מרשימה יחסית למכשיר במחיר הזה, עם זאת נקודה חיובית היא איכות הצילום שלה בלילה שדווקא הפתיעה לטובה יחסית למפרט שלה.
לסיום, מצלמת המאקרו מיותרת ולטעמנו גם מציעה איכות צילום לא מזהירה. מבחינת צילום וידאו המצלמה עושה עבודה טובה למדי ומדובר באחת מנקודות החוזקה שלה. צילומי הסלפי לא מרשימים, אמנם הם טובים לשימוש במדיה חברתית וכו', אבל אל תבנו עליהם לשימוש מעבר לכך כמו למשל לפורטרט. בסך הכול זו מצלמה שתעשה עבודה טובה בתסריטי שימוש נפוצים, אבל היא לא יוצאת דופן באיכות שלה ולא מיועדת לחובבי צילום מושבעים.
סיכום ואלטרנטיבות: יחס עלות תועלת לא רע, אבל יש לו מתחרים ראויים
הוואן פלוס 10T הוא מכשיר שמזכיר מאוד את מכשירי הדגל של החברה לפני כמה שנים, הוא מחסיר תכונות שאפשר היה לצפות ממכשיר דגל כמו למשל טעינה אלחוטית, עמידות למים ואבק וגוף ממתכת, אבל מנגד מספק לא מעט בגזרת החומרה והסוללה. מחירו מתחיל בסביבות ה-2,600 שקל עבור הגרסה הבסיסית עם 8 גיגה-בייט זיכרון פעולה ו-128 ג''ב אחסון; ומטפס עד לכ-3,400 שקל לגרסה הבכירה עם 16 גיגה-בייט זיכרון פעולה.
המתחרים העיקריים שלו הם השיאומי 12 פרו למשל שמחירו דומה למדי וכך גם תכונותיו - טעינה מהירה ומסך גדול אבל המצלמה טובה הרבה יותר; עם זאת הממשק שלו הוא עניין של טעם. ישנו גם הרילמי GT2 פרו המוצלח למדי מאותו בית גידול (BBK). מבחוץ אפשר להציע גם את הסמסונג S22 הרגיל שלו מסך קטן יותר אבל מצלמה טובה הרבה יותר. לסיום, הוא אמנם ללא מסך גדול, אבל האסוס זנפון 9 מציע הרבה מאוד סמארטפון במעטפה קטנה ואיכותית ובמחיר דומה למדי ועם תכונות שלא תמצאו בוואן פלוס.
לסיום, זה לא הסמאטרפון הכי חדשני או מוצלח של וואן פלוס, אבל ביחס למחירו הוא מציע דווקא לא מעט תמורה גם אם ישנם מכשירים אחרים שמציעים לא פחות. הוא לא משוריין, אין לו טעינה אלחוטית, אין לו תקן הגנה מפני מים ואבק והגוף מפלסטיק. מנגד, המסך מוצלח לסוגו, המעבד חזק והסוללה מרשימה מאוד גם בטעינה וגם בטווח השימוש. עבור מי שמחפש מכשיר אנדרואיד במחיר שלא עולה על 3,000 שקל ושרוצה ביצועים טובים מצד המעבד והסוללה כמו גם מצלמה טובה לשימוש שוטף, מדובר בבחירה לא רעה בכלל שמצליחה להתמודד היטב עם המתחרים - גם כאלה שעולים כמה מאות שקלים יותר.
