אסטרוסקייל ישראל חתמה על הסכם לפינוי פסולת לווינים: "ייצור חלל בר קיימא"
אסטרוסקייל ישראל חתמה על הסכם לפינוי פסולת לווינים: "ייצור חלל בר קיימא"
החברה הבת של החברה האמריקאית חתמה על הסכם עם אורביט פאב מארה"ב לתדלוק הלוויינים שלה, שצפויים לספק שירותי תחזוקה ללוויינים אחרים ולהסיט הצדה לוויינים שהגיעו לסוף חייהם. מעבורת של אורביט פאב תספק עד 1,000 ק”ג דלק קסנון ללוויינים בעת שהם נעים במסלול
לוויינים אי אפשר פשוט לשגר ולשכוח, אלא יש לדאוג להם לתחזוקה שוטפת כדי למצות כראוי את תוחלת החיים שלהם, ובסיום חייהם להסיט אותם מהנתיב התפעולי.
אחת החברות שעומדת לספק את השירותים השמימיים הללו ללוויינים היא אסטרוסקייל ישראל, שהיא חברה־בת של אסטרוסקייל הבינלאומית, וזאת באמצעות לווייני שירות הנקראים לקסי (LEXI).
2 צפייה בגלריה
מנכ”ל אסטרוסקייל ישראל אריה הלזבנד: “אנחנו יכולים להיות אדישים לכמות הדלק ולשינויים במסלול, ולספק שירותים למספר גדול יותר של לקוחות”
(צילום: עמי ארליך)
לאחרונה חתמה החברה הישראלית על הסכם עם חברת אורביט פאב האמריקאית, שמספקת שירותי תדלוק ללוויינים. על פי ההסכם, אורביט פאב תספק דלק ללווייני הלקסי, שצפויים להקיף את כדור הארץ במרחק של 35 אלף ק”מ. מעבורת של אורביט פאב תספק דלק בהיקף של עד 1,000 ק”ג דלק קסנון לצי של לווייני השירות בעת שהם נעים באמצע מסלול. לקסי הוא הלוויין הראשון שתוכנן לתדלוק פעיל בהיותו באמצע מסלול. "אסטרוסקייל מתמקדת בפינוי פסולת מהחלל, וההסכם עם אורביט פאב יעזור לייצר חלל בר קיימא", אומר מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל אריה הלזבנד בריאיון בלעדי ל”כלכליסט”.
הלזבנד, ותיק בתעשיית החלל, הוא המייסד והמנכ"ל לשעבר של חברת Effective Space Solutions, והוא גם כיהן בעבר כדירקטור בחברת SpaceIL. בעברו הוא גם הוביל את חטיבת החלל של התעשייה האווירית, שם כיהן כ־15 שנה בתפקידי ניהול שונים.
לווייני לקסי מתוכננים להיות משוגרים לחלל עד 2026, ולפעול להארכת תוחלת החיים של לוויינים של מפעילים מסחריים, ממשלת ארצות הברית וכן מדינות נוספות. השירותים האלה כוללים שמירה על תחנות, תדלוק, בקרה, ניהול תנועה של לוויין, תיקון נטיות שלו, העברת לוויינים בין מסלולים וכן הוצאת לוויינים ישנים מחוץ למסלול התפעולי לכיוון "בית הקברות" בחלל.
צמצום כמויות הדלק
חיסול פסולת בחלל אינו סיפור פשוט. "לוויינים צריכים לתקשר זה עם זה בחלל", מסביר הלזבנד ומוסיף שהתמרונים האלה הם מאוד מורכבים. "כאן בישראל אנחנו עובדים על הפיתוח. אנחנו רוצים לשפר את רמת השירות שאנחנו יכולים לספק ללקוחות".
החברה מפתחת טכנולוגיה שתפחית את כמות הדלק הנדרש לפעילות לוויין השירות. בזכות טכנולוגיה זו יתאפשר לשגר לוויינים כבדים יותר בלי להתחשב במשקל ובמחירי הדלק, מסביר הזלבנד. לדבריו, ברגע שלוויינים מכלים את הדלק שלהם, הם מתיישנים. "גילינו שכמות השירותים במסלול לא צריכה להיות מוגבלת ישירות לכמות הדלק שלוויין נושא עמו במהלך השיגור", אמר.
"לוויינים הם מאוד רגישים מבחינת המסה. אם נשגר לוויין כבד, נצטרך להשתמש ביותר דלק. עכשיו אנחנו כבר לא צריכים להתחשב כל כך בכמות הדלק שלוויין יכול לשאת או אפילו בגודלו. אנחנו יכולים לספק מגוון שירותים רחב יותר ללקוחות שלנו בלי קשר לגודל", הוסיף.
גם תיקון יציאה ממסלול של לוויין דורש לעתים קרובות כמות גדולה של דלק, אבל בעזרת הטכנולוגיה אפשר פשוט לתדלק אותו באמצע מסלול. "אנחנו יכולים להיות אדישים לכמות הדלק ולשינויים במסלול, ויכולים לספק שירותים למספר גדול יותר של לקוחות על בסיס מסחרי. זה באמת פותח את הדלת לדור חדש של שירות בחלל", אמר הלזבנד.
אסטרוסקייל ארצות הברית ממוקמת בדנבר, קולורדו, שידועה כמרכז החלל החדש והיכן שנמצאות רבות מהחברות החדשות בתחום של NewSpace. אחת הסיבות לכך היא מרחק נסיעה של שעה בלבד מהבסיס של “כוח החלל” של צבא ארצות הברית. אסטרוסקייל ארצות הברית היא חברה־בת של אסטרוסקייל שבסיסה בטוקיו, ושמנוהלת על ידי היזם היפני מיצונובו אוקאדו. מטרת החברה־האם היא להפוך את החלל לסביבה בת קיימא עבור הדורות הבאים, ולשם זה היא מספקת שירותי מסלול למגוון לוויינים. אסטרוסקייל־ישראל, שבסיסה בתל אביב, היא חברה־בת ומשמשת כמרכז פיתוח ומחקר.
הארכת תוחלת חיים
"בישראל אנו מפתחים את הטכנולוגיה להארכת תוחלת החיים של לווייני GEO (לוויינים שנמצאים במרחק של 35 אלף ק”מ מכדור הארץ), לאחר שהם מנצלים את כל הדלק שלהם. חלקם עדיין יכולים להמשיך לעבוד אבל אין להם מספיק דלק. לשגר לוויינים או נכסים לחלל זה עסק די יקר, אבל אם ניתן להאריך את חייהם, הם יכולים להיות מועילים לבעליהם ולתעשייה כולה", אמר הזלבנד.
2 צפייה בגלריה
לוויין של אסטרוסקייל. “כבר לא צריכים להתחשב כל כך בכמות הדלק שלוויין יכול לשאת או אפילו בגודלו”
שירות תחנות הדלק בחלל של אורביט פאב יוצר גשר בין כדור הארץ לחלל, ומספק לבעלי לוויינים את חומרי ההנעה הדרושים להארכת משך הפעילות, לעבור מסלולים ואפילו לחזור חזרה לכדור הארץ. אורביט פאב ממומנת, בין היתר, באמצעות ענקיות בתעשיית החלל האמריקאיות כמו לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן וכן SpaceFund, Bolt ו־Munich Re Ventures.
"יש צורך ברור ומיידי בתדלוק באמצע מסלול", הודיע לעיתונות דניאל פייבר, מנכ"ל אורביט פאב. "שיתפנו פעולה עם אסטרוסקייל כדי להראות את הביקוש הברור לשירות לוויינים ולתדלוק של הנכסים האלה. החוזה שלנו, של ‘קח ושלם’, הוא הראשון מסוגו בתעשיית החלל. אנחנו יכולים לייצר רווחים בחלק מהחוזים שלנו, עוד לפני שאנחנו מבצעים משלוח ללקוחות שלנו, וזה מה שמאפשר לנו לבנות במהירות את רשת המכולות והמעבורות שלנו. אנחנו נספק את הדלק במחיר קבוע, בעוד אסטרוסקייל התחייבה לקנות את הדלק הזה".
צורך בשיתופי פעולה
אורביט פאב מצפה לפרוס עשרות מכליות דלק ומעבורות בתוך חמש עד עשר שנים, ולמקם אותן בקרבת קונסטלציות לוויינים של לקוחות: במסלול נמוך, שהוא הכי קרוב לכדור הארץ (LEO); במרחק אמצע, ובמקום קבוע, GEO; ובאזור שבין כדור הארץ לירח שנקרא Cislunar.
שתי מעבורות הדלק הראשונות יופעלו ב־LEO ב־2023. אורביט פאב ממוקמת בסן פרנסיסקו, קליפורניה. לפי נתוני מאגר המידע Crunchbase, היא גייסה עד כה 16.3 מיליון דולר.
"אני חושב שתעשיית החלל הישראלית צריכה לעודד יותר חדשנות, כדי להפוך אותה לחלק גדול יותר מתעשיית החלל העולמית. בניגוד להייטק, יש כאן הרבה וריאנטים שמשפיעים על מצבנו כיום, חלקם פוליטיים בעוד אחרים בעלי אופי מסחרי יותר", אמר הלזבנד.
נכון ל־2022, ישראל עדיין לא חלק מסוכנות חלל רחבה יותר כמו סוכנות החלל האירופית (ESA), מה שהיה יכול לאפשר לה להפוך לשחקן עולמי. עם זאת, לדברי הלזבנד, ישראל יכולה להסתכל קדימה ולהצטרף בקלות לתעשיית החלל המסחרית באמצעות שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות, כמו שעשתה אסטרוסקייל.
