קרן הון סיכון חדשה תשקיע 125 מיליון דולר בחברות בתחומי חלל
קרן הון סיכון חדשה תשקיע 125 מיליון דולר בחברות בתחומי חלל
לדברי ברוך שחורי, מנכ"ל Earth & Beyond Ventures, זה הזמן הטוב ביותר עבור חברות ישראליות להסתער על התחום. "נשקיע ב-40 חברות ישראליות חדשות בשלבים מאוד מוקדמים", הוסיף
קרן הון סיכון חדשה Earth & Beyond Ventures (EBV), גייסה 70 מיליון דולר להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי החלל וה-DeepTech המפתחות טכנולוגיות דו-שימושיות, להן יישומים אפשריים הן על פני כדור הארץ וכן בחלל. בנוסף, דרך רשות החדשנות תשקיע המדינה ארבעה דולר בכל חברה שבה תשקיע הקרן דולר. הסכום המצטבר שיש להשקעה עומד על 125 מיליון דולר לחמש שנים. בשיחה עם כלכליסט הסביר ברוך שחורי, מנכ"ל EBV, "התחלנו לפעול ברבעון האחרון של 2022 ובכל שנה ראשונה נשקיע בכ-6-7 חברות".
לדעתו של שחורי, זה הזמן הטוב ביותר לחברות ישראליות להסתער על התחום שיש בו מעט חברות ישראליות. "יש התקדמות טכנולוגית משמעותית כיום בחלל ומחיר הפעילות שם יורד משמעותית. הרבה חברות יכולות להגיע לחלל וזה הזמן שצריך חזון בתחום". לדבריו, "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות החדשנות וסוכנות החלל וכל השקעה צריכה לעבור אישור שלהם ואנחנו יכולים להשקיע בפרויקטים שבהם הממשלה לא משקיעה. הממשלה לא מקבלת אקוויטי על ההשקעה. נשקיע ב-40 חברות ישראליות חדשות בשלבים מאוד מוקדמים. אנחנו המשקיעים הראשונים בחברה ולעיתים אף מקימים את החברה איתם ביחד ובסיוע ידע מהאוניברסיטאות".
שותפי הקרן הם בין השאר, דניאל רקנאטי המייסד של Rhodium, ד"ר ישראל בירן, דורון זאור, עופר אסיף מטעם חברת חלל-תקשורת (Spacecom), דורון לנדוי וזאק פייגן. הועדה המייעצת של הקרן (EBV) כוללת בעלי ניסיון רב בתחומי החלל והתעופה כמו מנכ"ל התעשייה האווירית לשעבר, יוסי וייס, ראש המכון לחקר החלל של הטכניון, פרופ' אהוד בכר ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי.
בין משקיעי הקרן המרכזיים ניתן למצוא חברות בינלאומיות ידועות כגון Corning ארה"ב, מובילה עולמית בתחום של פיתוח ויצור חומרים מתקדמים, אשר פיתחה בעבר את הזכוכית לחלונות מעבורת החלל במשימת אפולו-11 לירח ומשמשת כספקית רשמית של נאס"א ב-5 העשורים האחרונים. חברת Kyocera, ענקית האלקטרוניקה היפנית, חברת Samtec ארה"ב, יצרנית רכיבי תקשורת אלקטרוניים וחברת חלל-תקשורת (Spacecom) המספקת שירותי תקשורת באמצעות לווין. עבור רבים ממשקיעי הקרן, זוהי פעילות ההשקעה הרשמית הראשונה שלהם בישראל, המהווה הלכה למעשה את שער הכניסה שלהם אל ה"סטארט-אפ ניישן".
