בלעדישליש מהסטודנטים שלומדים מדעי המחשב - נושרים
בלעדי
שליש מהסטודנטים שלומדים מדעי המחשב - נושרים
עוד עולה ממחקר של קרן רוטשילד, כי יש נשירה גבוהה גם במדעי החברה וכי גברים נושרים בשיעור גבוה יותר מנשים. האוניברסיטאות מפסידות על כל סטודנט נושר 55 אלף שקל לשנה. הקרן תממן תוכניות למאבק בנשירה
כשליש (32%) מהסטודנטים למתמטיקה ומדעי מחשב נושרים. זהו המקצוע שהמדינה מעודדת ביותר את הלימודים בו, ועם זאת נשירה ממנו היא הגבוהה ביותר.
שיעור הנשירה הכללי מלימודים אקדמיים עומד על 22%, שהם 19 אלף תלמידים לשנה. הנשירה הנמוכה ביותר היא במקצוע הרפואה - רק 2%, אולי בשל תנאי הקבלה הקשים כל כך.
כך עולה מנתונים שעיבד החוקר ד"ר איתן רגב עבור קרן אדמונד דה רוטשילד, כהכנה לפרויקט של הקרן להקטנת הנשירה מהלימודים האקדמיים. רגב הגדיר "נושר" כמי שהחל ללמוד בין 2008 ל־2013 וב־2019 עדיין לא היה זכאי לתואר וגם לא המשיך ללמוד.
בין הסיבות שיכולות להסביר את הנשירה מלימודים: קשיי פרנסה, היעדר אנגלית ולימודי ליבה אצל תלמידים חרדים וקושי בעברית אצל ערבים, וכן לימודים קשים מאוד מול תנאי קבלה נוחים בחלק מהמקרים.
בלימודי מחשבים ובעבודה בהייטק יש הרבה יותר גברים מנשים, אך למרות זאת שיעור הנושרים הגברים מהלימודים הוא 35% ושיעור הנשים הוא 28% בלבד. בכלל, נשים נושרות מלימודים אקדמיים פחות מגברים, 19% לעומת 25% אצל הגברים. הנתון הזה מדאיג במיוחד לאור העובדה שממילא כ־60% מהסטודנטים הן נשים, כלומר בין המסיימים הפער המגדרי לרעת הגברים גדול עוד יותר.
הפערים החברתיים הולכים וגדלים
נשירה גבוהה יש גם בתחומי מדעי החברה (30%) ומדעי הרוח (32%) — אולי בגלל שאלה תחומים שאינם נבחרים בשל רצון לעסוק במקצוע מסוים. לעומת זאת, נשירה נמוכה במיוחד יש בתחומי חקלאות (6%) ומקצועות העזר הרפואיים (5%). להבדיל ממדעי המחשב, הנשירה במקצועות ההנדסה נמוכה יחסית ועומדת על 13%.
הנשירה מגבירה את הפערים החברתיים. שיעור הנשירה בקרב סטודנטים חרדים הוא הגבוה ביותר - 34%. אחריהם נמצאים הסטודנטים בני העדה האתיופית - 33%, הערבים (29%) וסטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית־חברתית (24%).
בקרן רוטשילד אומרים שהנשירה גורמת לשורת נזקים כלכליים קשים: "עבור הסטודנט - מדובר בזמן ובמאמץ אבודים שהושקעו בלימודים, אובדן שכר הלימוד, חוויית כישלון בתחילת הדרך המקצועית ופגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית; עבור המוסד האקדמי — מדובר בהפסד הכנסה עתידית משכר הלימוד ומתשלומי ות"ת; עבור המשק - הפסד הכנסות ממסים, הפסד צמיחה בתל"ג ומחסור בכוח עבודה מיומן".
על פי נתוני קרן רוטשילד, האוניברסיטאות מפסידות על כל סטודנט למתמטיקה ומדעי המחשב שנושר סכום של 55 אלף שקל לשנה, המורכב מאובדן מימון המדינה ושכר הלימוד. המכללות מפסידות 41 אלף שקל. מנהל הפילנתרופיה של קרן רוטשילד, אלי בוך, אומר שנשירת הסטודנטים גורמת נזק של מיליארדים למשק.
אחת הבעיות היא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מפרסמת נתוני נשירה לפי מוסד, מה ששומר על תדמיתם של המוסדות, אבל מקשה במאבק בתופעה. על רקע זה, יזמו קרן רוטשילד וארגון אלומה לקידום מוביליות חברתית פרויקט לאיסוף מידע על הנשירה ולצמצומה.
"יש חוגים שמועדים לפורענות, כמו מדעי המחשב", אומרת מנהלת תחום מיצוי השכלה גבוהה בקרן רוטשילד דנה בר. "כולם מדברים על המחסור בכוח האדם בהייטק, אבל יש פה מכרה זהב של הון אנושי שלא מצליח לסיים כי הלימודים קשים ומורכבים ולפעמים יש קושי בעברית".
חצי מיליון שקל למימון תוכנית נגד נשירה
לפי התכנון, בשלב הראשון יאותרו שמונה מוסדות שיקבלו כל אחד 40 אלף שקל וליווי מקצועי למטרת מיפוי נתוני הנשירה המוסדיים והכנת תוכנית לצמצם הנשירה. כן יידרשו להחליט על אחד מבכירי המוסד כממונה למניעת נשירה.
בשלב השני ייבחרו ארבעה מוסדות שיקבלו חצי מיליון שקל כל אחד, למימון התוכנית שלהם. היקף התוכנית המוסדית למניעת הנשירה יצטרך להיות לפחות כפול. לדברי בוך, כל תוכנית תכלול ארבעה מרכיבים: מלגות, סיוע בלימודים, מינוי חונך לכל סטודנט מתקשה והשמה בעבודה. הכוונה היא גם להקים רשת קשר בין המוסדות להשכלה גבוהה להחלפת מידע בנושא דרכים להתמודדות עם הנשירה.
