ממשיך לצלול: רבעון שביעי ברציפות של ירידה בהשקעות בהייטק
ממשיך לצלול: רבעון שביעי ברציפות של ירידה בהשקעות בהייטק
ההשקעות בהייטק צנחו בשלושת הרבעונים הראשונים השנה ב-63% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד שההייטק הישראלי עוד לא חזר למסלול. לולא גיוסים של ארבע חברות, כלל ההשקעות ברבעון השלישי היו עומדות על מיליארד דולר בלבד
שורת הרכישות שהיו לאחרונה בישראל עם השקעות בולטות בחברות דוגמת קייטו נטוורקס והייבוב יצרה אשליה שההייטק הישראלי חוזר למסלול, אבל סיכומי תשעת החודשים האחרונים של השנה מעידים שמצבה של מרבית תעשיית ההייטק קשה ביותר.
על פי נתונים שפרסם מכון המחקר והמדיניות SNPI, הרבעון האחרון היה השביעי ברציפות של ירידה בהשקעות: סך ההשקעות ברבעון השלישי של 2023 עומד על כ־1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון השלישי ב־2022. סך ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 נמוך ב־63% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ועומד על 5.6 מיליארד דולר, לעומת 14.7 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2022 ו־19.8 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2021.
עובדה מעניינת נוספת על הרבעון השלישי היא שלולא גיוסים של ארבע חברות (בהן הייבוב וקייטו נטוורקס שיחד גייסו מעל 400 מיליון דולר), סך ההשקעות היה עומד על מיליארד דולר בלבד.
אחת התופעות המדאיגות בתשעת החודשים הראשונים של השנה היתה ירידה משמעותית בפעילות של גופים זרים בישראל. על פי הדו"ח, ב־2023 56 קרנות זרות השקיעו בישראל עד כה לעומת 97 ב־2022 ו־95 ב־2021.
על פי הערכות כותבי המחקר, הסיבות לירידה החדה אינן מוחלטות אבל ניתן להעריך שחלקן בגלל ההאטה הכלכלית העולמית, חלקן בגלל חוסר יכולת של הקרנות לגייס קרנות המשך ועצירת פעילות שלהן וחלק גם בגלל אי־היציבות הפוליטית בישראל ואי־הוודאות מהמצב המשפטי.
המכה שישראל ספגה וסופגת קשה יותר מאשר בעולם. בעבר ישראל היתה ניזוקה פחות ממשברים כלכליים ולעתים אף יוצאת נשכרת מהםת.
כעת המצב הפוך לגמרי - הנזק להייטק הישראלי גדול מבאירופה ובארצות הברית. על פי הנתונים של SNPI, בישראל ירדו ההשקעות ב־63% בתשעת החודשים הראשונים של השנה ובאירופה בוארצות הברית בכ־48% ו־43% בהתאמה. הפגיעה הקשה בישראל נזקפת ככל הנראה לחובת השפעת המצב המשפטי בישראל שהחמירה את המצב ויצרה אי־ודאות אצל משקיעים רבים שהעדיפו לשבת על הגדר ולחכות.
בתשעת החודשים האחרונים של השנה נוצר בישראל יוניקורן אחד בלבד לעומת 58 בכל העולם. אומנם חברות רבות חוששות כיום להיקרא יוניקורן ומאוד זהירות בשווי שלהן, אך החשש מביא גם חברות רבות להימנע מגיוסים ומשקיעים רבים מלשים כמויות של כסף רבות על חברה אחת כמו שהיה בסבבי הענק של שנות הבועה.
עובדה זו ניכרת בירידה במספר סבבי הענק של מעל ל־100 מיליון דולר. בישראל נרשמה ירידה דרמטית במספר סבבים של מעל 100 מיליון דולר - 11 סבבים בלבד ב־2023 לעומת 55 ו־36 בתקופה המקבילה בשנים 2021 ו־2022 בהתאמה. מתוך 11 חברות אלה, רק לשלוש יש מטה בישראל ואצל האחרות ההנהלה מרוכזת בארצות הברית.
כותבי המחקר אף מעריכים שבגלל עומק המשבר, הצהרה ברורה לגבי עצירת החקיקה לא תחזיר כהרף עין את המצב לקדמותו. יש סכנה ממשית שגם משקיעים וגם יזמים יחכו לראות כיצד מתפתחים הדברים בפועל. לכן, ככל הנראה, כל תחזית לאופטימיות בחודשים הקרובים בתעשייה תהיה בעייתית מאוד מאחר שעצירת החקיקה אינה נראה באופק וחוסר הבהירות הפוליטי צפוי להתמשך עוד חודשים רבים.
בתקופה זו הריבית תישאר גבוהה ותקשה יותר על הרבה חברות לגייס. חברות אשר היו להן מחשבות של צמיחה והפיכה לחברה גדולה ועצמאית יחפשו רוכשים גם במחירים שבעבר לא היו מוכנות לשמוע עליהם, ובאופן מצער יהיו לא מעט חברות שייאלצו להגיע לכינוס נכסים.
משקיעים רבים יוותרו בתקופה הזו על חברות רבות שבהן השקיעו בעבר כי גם לרבים מהם יש מצוקת מזומנים לא קטנה. היכולת של חלק לא מועט מהם לגייס קרן חדשה או להגדיל חלק מהקרנות שלהם באמצעות קרנות משנה קטנה, ולכן כל דולר שייצא מהם ייבחר בקפידה, אפילו במחיר אובדן של אחוזים בחברות שבעבר לא היו מוותרים עליהן.
התוצאה יכולה להיות שישראל תישאר מאחור במה שנחשב היום המרוץ המשמעותי ביותר מבחינה טכנולוגית והוא עולם ה־AI. אם בישראל לא יוזרמו כספים משמעותיים לתחום, ולא רק לחברות צעירות אלא השקעות משמעותיות של עשרות ומאות מיליוני דולרים בדומה להשקעות בחברות דוגמת אנטרופיק ו־OpenAI, ישראל תפסיד את המרוץ. אף על פי שממשלת ישראל מנסה בחודשים האחרונים ליצור תחושה של תמיכה מואצת בבינה המלאכותית, הרי שעד כה לא ניכר שהמדינה באמת מבינה את גודל השעה בתחום ובעיקר משקיעה בדיבורים על הנושא ובפגישות נוצצות.
אורי גבאי, מנכ"ל SNPI: "זהו עוד רבעון חלש להייטק הישראלי, שממשיך לסבול מההאטה העולמית ומאי־היציבות המקומית. מסתמן ששנת 2023 כולה תסתיים עם כמחצית מההשקעות בסטארט־אפים ישראלים ביחס ל־2022. ככל שהמצב הנוכחי יימשך, וללא מדיניות ממשלתית שתחדש את השותפות רבת השנים עם התעשייה ותשיב את הוודאות לכלכלה - יש חשש גדול שההייטק הישראלי יאבד את עמדת ההובלה".
