מקום שלישי"מה שקורה כעת בחלל מקביל למה שקרה אחרי שקולומבוס גילה את אמריקה"
מקום שלישי
"מה שקורה כעת בחלל מקביל למה שקרה אחרי שקולומבוס גילה את אמריקה"
רמון ספייס, כנראה החברה היומרנית ביותר בדירוג "50 הסטארט־אפים", מכוונת הכי גבוה שאפשר: טכנולוגיית מחשוב שתצליח לפעול בחלל, תספק שירותים גם לכדור הארץ ותדחף קדימה את המהפכה המסחרית המתחוללת מחוץ לאטמוספירה
Ramon.Space
- תחום: חלל
- הקמה: 2004
- מייסדים: פרופ' רן גינוסר, טוביה לירן, דב אלון • עובדים: 60
- גיוסים: 17.5 מיליון דולר מ־StageOne Ventures, Deep Insight, WorldQuant Ventures, UMC Capital, Grove Venturesומענקים ממשלתיים של 20 מיליון דולר
אבי שבתאי הוא לא איש של אנדרסטייטמנט: "מה שקורה היום בחלל מקביל למה שקרה אחרי גילוי אמריקה על ידי קולומבוס", הוא אומר בפתח הראיון. "המהפך ההוא היה אדיר, והוא התאפשר בזכות הדיסרפשן בתחום הספנות, הניווט, קירור המזון ואגירתו. היום הטכנולוגיה מאפשרת לאנושות לפרוץ את הגבולות לחלל". שבתאי הוא מנכ"ל רמון ספייס, שדורגה במקום השלישי בדירוג "50 הסטארט־אפים של 'כלכליסט'", והחברה שלו היא אחת הבודדות בעולם שמכוונת לכיוון המסחרי בחלל. ככזו, ההימור עליה הוא כמעט בינארי: או שרמון ספייס תהפוך לכוכב ענק, או שתחלוף במהירות כמו כוכב שביט. בינתיים, צפייה במסע של תייר החלל איתן סטיבה לצד הסיורים הקצרים של ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון נותנת סיבה לאופטימיות.
שבתאי לא הגיע מעולמות החלל. הוא אפילו לא נמנה עם מייסדי החברה, אלא הצטרף לפני שנתיים כאשר רמון ספייס בעצם נולדה מחדש. הסיפור שלה מתחיל אי שם ב־2002, כאשר במשרד הביטחון הוחלט לעודד, משיקולים אסטרטגיים, פיתוח של רכיבי מחשוב ישראליים, כחלק מתוכנית החלל הישראלית. פרופ' רן גינוסר מהטכניון, הנחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום השבבים, נבחר למשימה.
המשימה נשמעת פשוטה, אבל היא מורכבת מאוד מבחינה טכנולוגית והופכת את רמון ספייס לאחת החברות המדוברות היום בעולם בתחומה. אף על פי שתחום החלל נתפס כעתיר כוח חישובי, בפועל בחלליות עצמן אין כלל מחשבים, לפחות לא כאלה עם מעבדים שמאפשרים ביצוע פעולות מורכבות. הסיבה היא שהקרינה בחלל משבשת את פעילותם של רכיבים אלקטרוניים, שפשוט מפסיקים לעבוד. המשימה שקיבל על עצמו גינוסר לפני 20 שנה היתה לפתור את הבעיה ולפתח מחשב שיוכל לעבוד גם בחלל.
עד היום, כל פעילות שדורשת מחשב מתקדם בחלל נעשית למעשה על הקרקע, ואילו בחלל עצמו מתקבלים רק התוצרים. בכיוון השני, כאשר חללית או לוויין נמצאים בחלל, הם רק אוספים את הנתונים וכמעט לא מבצעים עליהם פעולות, משום שמחשבים רגילים לא יכולים לעבוד שם. יתרה מכך, לא ניתן לשדר נתונים מהחלל בזמן אמת, אלא רק כאשר לוויין חולף על פני תחנת קליטה, וזה קורה רק אחת לפרק זמן.
2 צפייה בגלריה
גינוסר (עומד) ושבתאי: "כלכלת החלל מזכירה עכשיו את מצבה של תעשיית הדאטה סנטרס לפני כמה שנים. היום מדברים איתנו גם על כריית קריפטו בחלל, וזה בסך הכל הגיוני כדי להפחית את פליטות הפחמן על כדור הארץ"
( צילום: אביגיל עוזי)
בשנתיים הראשונות גינוסר עבד בעיקר על היתכנות הפרויקט. ב־2004 הוא רשם את המחקר כחברה עסקית והחליט לקרוא לה על שמו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון שנהרג עם המעבורת קולומביה. גם אז, מהות הפעילות של רמון ספייס היתה מחקרית בעיקרה. היא העסיקה 20 עובדים ונוהלה על ידי גינוסר, כשהיא רושמת מכירות לא משמעותיות, רובן לתעשייה האווירית ולגורמים ביטחוניים בישראל.
אבל אז אילון מאסק החליט לשגר לחלל חלליות משל עצמו, ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון טסו לחלל בעצמם וחוללו מהפכה בתחום. אחרי עשורים שבהם החלל שימש ככלי במשחקי יוקרה בין ממשלות, הוא נהפך לפתע לפוטיציאל מסחרי. גינוסר זיהה את הרגע, והבחין בכך שכסף פרטי מתחיל לזרום לכלכלת החלל ומחליף את הכסף הממשלתי, שהלך והצטמצם. בסוף 2019, גינוסר, שיש לו היכרות מוקדמת עם דב מורן, הציע ליזם הוותיק להפוך את הטכנולוגיה למוצר מסחרי לכל דבר. ומורן, אחרי תהליך בדיקה ארוך, החליט ללכת על זה. כך הוקמה רמון בגלגולה החדש.
50 הסטארטאפים המבטיחים 2022
(טל אזולאי)
מורן התמנה ליו"ר רמון ספייס, הוביל סבב סיד ב־2020, ולפני כשנה גיוס של 17.5 מיליון דולר יחד עם קרנות גדולות, בהן Stage One ו־Deep Insight. מורן גם הביא את שבתאי, שאותו הכיר מתפקידיו הקודמים בחברות טלקום ישראליות כאלווריון ומטאלינק. גינוסר נותר בתפקיד הנשיא. מאז הגיוס ביצעה רמון קפיצת מדרגה, והיום היא מעסיקה כבר 60 עובדים. שבתאי מצהיר כי היעד הוא להכפיל את כוח האדם בשנה הקרובה.
החלל מתפתח לכיוונים מסחריים, איפה יכולים מחשבי־העל של רמון ספייס להשתלב?
"לחברה יש היום שלושה שווקים מרכזיים. הראשון הוא של מערכות לוויין שמקיפות את כדור הארץ כדי לתמוך בתחנות סלולריות ואמצעי תקשורת נוספים. התחום השני הוא חישה, כגון לווייני צילום ומזג אוויר, לשימושים כמו פריסה של חיישנים מעל שדות חקלאיים על פני כדור הארץ. היתרון בחלל הוא כיסוי מאוד רחב, שמאפשר לראות מנקודה אחת שטח מאוד גדול, מה שהופך את הפעולה לחסכונית. באותו אופן ניתן לתת מהחלל גם כיסוי מרבי לרכבים אוטונומיים, כדי להבטיח תקשורת רציפה. בישראל הקטנה הבעיה הזאת אולי לא מורגשת, אבל כבר היום יש בעיות עם היעדר כיסוי סלולרי במדבר במרחק שעה נסיעה מהסיליקון ואלי. השוק השלישי שמתפתח מאוד באחרונה הוא טיפול בדאטה מהחלל, עד לרמה של הקמת דאטה סנטרס בחלל במקום על כדור הארץ".
זה נשמע לגמרי עתידני, יש ציפורים שכבר ביד?
"אנחנו מתמודדים במכרזים רבים ויש כבר לא מעט חוזים בתהליכי חתימה. כלכלת החלל לגמרי כאן והיא מזכירה עכשיו את מצבה של תעשיית הדאטה סנטרס לפני כמה שנים. היום מדברים איתנו גם על כריית קריפטו בחלל, וזה בסך הכל הגיוני כדי להפחית את פליטות הפחמן על כדור הארץ", מפליג שבתאי אל מחוזות הדמיון, "ברור לנו שלא משנה מה ירצו לעשות בעולמות החלל, יצטרכו את תשתיות המחשוב מהסוג שאנחנו מפתחים".
2 צפייה בגלריה
עובדי רמון ספייס במשרדים בהוד השרון. "לא משנה מה ירצו לעשות בחלל, יצטרכו את תשתיות המחשוב מהסוג שאנחנו מפתחים"
( צילום: אביגיל עוזי)
מהו בדיוק המוצר שאתם מוכרים ללקוחות?
"מדובר במעבדים וברכיבי אחסון, שאת כולם אנחנו בונים בעצמנו במעבדות שלנו בצמוד למשרדים ביקנעם ובהוד השרון. הטכנולוגיה כבר מוכחת, השתתפה כבר ב־50 משימות חלל, וזה הרבה יותר ממה שכל חברה אחרת אחרי גיוס A יכולה להציג". שבתאי מציין גם שרמון מתרחבת ותעבור בקרוב למשרדים גדולים יותר בהוד השרון, בנוסף למשרד שממוקד ברובו בשיווק ומכירות שפתחה באחרונה בקליפורניה.
אם מדברים על מעבדים ופתרונות אחסון מתקדמים, למה שחברות כמו אינטל או נבידיה, שחקניות מובילות בשוק, לא יעשו מעבדים שמתאימים לחלל?
"הן מתעסקות בטכנולוגיות ארציות היום, אבל אני לא אתפלא אם בשנים הקרובות גם הן יתחילו לזוז לכיוון החלל. אלא שמחסום הכניסה הטכנולוגי מאוד גבוה, לרן (גינוסר) לקח יותר מעשר שנים להבין איך נכון לבנות את זה. אנחנו אולי קטנים, אבל לחברות הענק אין את מה שיש לנו כאן".
ובכל זאת, השחקנים המסורתיים בעולמות החלל הן גורילות ענקיות ומנוסות.
"בואינג, ת'אלס ואיירבוס הן היסטורית הספקיות של הממשלות בתחום הזה. אבל הן לא מתמחות ספציפית במחשוב. וכדי להתמודד מול הגדולים אנחנו בונים שותפויות אסטרטגיות".
מצד שני, מספר הלקוחות בתחום הזה מוגבל למדי, כי מדובר בפרויקטים עתירי ידע ותקציבים.
"המון כסף פרטי זורם פנימה, מתוך הבנה שיש בתחום הרבה תשתיות ושירותים שמשפיעים על כדור הארץ. היום זה שוק של 400 מיליארד דולר והוא יהיה טריליון דולר. זה הופך להיות שוק ענק שישפיע על החיים שלנו כאן על הכדור. תראי כבר עכשיו את השפעת תעשיית החלל על הפוליטיקה — הלוויינים מאפשרים לראות בדיוק מה קורה באוקראינה, מאסק חיבר אותם לאינטרנט באמצעות סטארלינק. החלל פותח ממד אחר שלא היה קיים עד היום. מעבר לכך, גם אם מספר הלקוחות לא גדול כיום, הרי שהעסקאות שלנו גדולות מאוד, ברמה של עשרות מיליוני דולרים, וכבר עכשיו יש לנו צבר עסקאות משמעותי. יש אפילו יותר עסקאות מאלה שאנחנו מסוגלים לטפל בהן. הביקוש גדל, צצות המון חברות שרוצות לשגר לחלל, ולכן גם הנושא התפעולי מבחינתנו הופך למאוד קריטי".
מה שאומר שתצטרכו לצאת לגיוס נוסף בעתיד הקרוב.
"בשנה הקרובה נצא לסבב גיוס נוסף שיהיה גדול יותר מהאחרון, גם כדי להרחיב את הייצור מחוץ לישראל וגם כדי לתמוך בצמיחה בשוק ובמספר העובדים, שיוכפל בשנה הבאה. אנחנו רואים עניין גדול גם מצד הקרנות שהיסטורית לא פעלו ב'דיפ טק' (Deep Tech — טכנולוגיות 'עמוקות' שדורשות פיתוח ממושך והשקעה כספית גדולה, וכוללות לרוב גם חומרה ולא רק תוכנה — ס"ש). כל נושא החלל מאוד מתאים לישראל כי אנחנו מאוד חזקים בדיפ טק, זה האופי שלנו והיתרון היחסי שלנו, הרבה יותר מה־SaaS והשיווק הישיר לצרכן הקצה. עכשיו רואים גם בהשקעות חזרה בתחומים של שבבים ומעבדים ולא רק באפליקציות. שם היתרון של ישראל. התחום כולו הוא בדיוק כמו רמון: דורש הרבה סבלנות, אבל זה יכול להפוך למשהו מאוד גדול".
