זינוק של 200% בקורות חיים: התעשיות הביטחוניות הן הלהיט החדש של ההייטק
זינוק של 200% בקורות חיים: התעשיות הביטחוניות הן הלהיט החדש של ההייטק
בעקבות המלחמה ובמיוחד מאז המתקפה האיראנית, יותר עובדי הייטק מתעניינים בעבודה בחברות המייצרות את אמצעי הלחימה ומערכות ההגנה. "אנשים רוצים להיות חלק מסיפור הצלחה ומאז ה-7.10 כל מה שנעשה גורם לאנשים לרצות לעבוד בארגון משמעותי״
בבוקר יום ראשון ה-15.10, אחרי המתקפה האיראנית, וההצלחה חסרת התקדים של היירוטים, עובד באחד מתאגידי ההייטק הגדולים (גוגל, מייקרוסופט, פייסבוק, אמזון, אפל) כתב בפוסט אנונימי בקבוצת פייסבוק, שאחרי לילה כזה, הוא מצטער שאינו עובד בתעשיות הביטחוניות. והוא לא לבד. מאז תחילת המלחמה החברות הביטחוניות זוכות להתעניינות גוברת מצד מועמדים, חלקם עובדים בחברות הייטק ומעוניינים לתרום למאמץ המלחמתי. אחרים מחפשים יציבות תעסוקתית ויש גם כאלה שנחשפים לראשונה לטכנולוגיה המפותחת בחברות הביטחוניות ורוצים לקחת חלק. בבחירה בין אופציות, שכר ואפשרות לאקזיט משנה חיים, לבין 'הגנה על הבית' - יותר ויותר מהנדסים ומתכנתים מעדיפים את המשמעות על פני הכסף.
כך למשל, מהנדס תוכנה וראש פרוייקטים בתחום הגנה אווירית ברפאל אשר ביקש להישאר בעילום שם, עזב בשנת 2022 את החברה לטובת עבודה באינטל. במרץ השנה, הוא חזר לרפאל. "לא הייתה מעולם מערכה בישראל שלא לקחתי בה חלק. שירתתי בקבע כ-9 שנים כקצין ביחידה מובחרת בחיל האוויר ולאחר מכן 24 שנים ברפאל. חוויתי את כל המערכות ולקחתי בהן חלק משמעותי וזה היה חסר לי במערכה הנוכחית. ב-8.10 התקשרתי למנהלים הקודמים שלי ברפאל והצעתי את עזרתי. ידעתי שזה כמעט בלתי אפשרי אבל הייתי מוכרח לקחת חלק. אהבתי מאוד את העבודה באינטל, היה לי עניין, נחשפתי לדברים חדשים למדתי, הרגשתי שתרמתי המון, זכיתי להערכה וגם הרווחתי כסף אבל לא הצלחתי להשתחרר מההרגשה שאני לא חלק מהמערכה", הוא מספר.
בחודש מרץ הוא קיבל הצעה לחזור להיות ראש הפרוייקט עליו הוא עובד היום. "הבן שלי משתתף בלחימה, הוא לוחם ביחידה מובחרת בעזה. כשקיבלתי את ההצעה, כאשר אני יודע שזו מערכת שמגינה על הבן שלי, לא יכולתי להגיד לא", הוא אומר.
זינוק של 200% בשליחת קורות החיים
הפניות של מועמדים לחברות הביטחוניות וכן ההיענות מצד מועמדים לפניות מצד החברות נמצאת בנסיקה מאז תחילת המלחמה. ברפאל מדברים על עלייה של כ-40% בפניות הראשונות; בתעשייה האווירית, שמפעילה קמפיין אקטיבי לגיוס מהנדסים, ראו גידול של 200% בקורות החיים שנשלחים, כך שהם מקבלים אלפי קורות חיים בחודש; ובאלביט יש עלייה בכמות הפניות וחשוב מכך, ירידה של 30% בזמן הדרוש לאיוש משרה.
"היו לנו עובדים שעברו לעבוד בסטארט-אפ וחזרו אלינו כי הם רוצים לעשות משהו משמעותי, והמגמה הזאת הולכת ונמשכת. אלביט מגייסת הרבה עובדים לקשת מאוד רחבה של עיסוקים ואנחנו רואים את כמות הפניות היזומות על ידי אנשים. גם בפניות שלנו אל אנשים אנחנו מזהים הרבה יותר עניין ונכונות ורצון להיות שותפים בצורה משמעותית. אני חושבת שזה משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהמלחמה חשפה בצורה משמעותית טכנולוגיות מאוד חדשניות. והסיבה השנייה היא הרצון לעשות משהו משמעותי, ובארץ זה ממש 'להגן על הבית'", אומרת ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש, אלביט.
לדברי ניר רייס, סמנכ״ל ההון האנושי בתעשייה אווירית, אנשים שעובדים בחברות טכנולוגיות אחרות מתעניינים במעבר לתעשייה האווירית בגלל המלחמה. "חלקם לא היו שוקלים אפילו לעבור מההייטק לתעשייה האווירית אלמלא השינויי שעשתה התקופה האחרונה. עבור אחרים זה המשך העשייה של המילואים. אנחנו עובדים בזה אקטיבית. אנחנו חושבים שצריך לוודא שאנשים שחוזרים משירות מילואים מוצאים מקום טוב בשוק העבודה. זו הזדמנות עבורנו לגייס אנשים שמחפשים את המשמעות ושרוצים לחזור מהמילואים ולבוא למקום יציב וצומח שנותן להם קרקע בטוחה לחזור אליה ולהיות סבלני לתקופות המילואים הממושכות".
ברפאל מייחסים את הגידול בכמות הפניות לכך שאנשים מחפשים משמעות, אתגר טכנולוגי ובניית קריירה. מאז תחילת המלחמה אנשים מגיעים בעיקר מכיוון שהם מעוניינים להרגיש משמעותיים, שהם עוסקים בדברים החשובים באמת בתקופה זו. "אנשים רוצים להיות חלק מסיפור הצלחה ומאז ה-7.10, כל מה שנעשה גם גורם לאנשים לרצות לעבוד בארגון משמעותי. בנוסף, אנחנו המעסיק הגדול בצפון ואנשים רוצים להיות חלק מההתארגנות בצפון", אומרת שגית סלע גל, סמנכ"לית משאבי אנוש ברפאל.
רפאל מעסיקה 9,000 עובדים, שרובם בצפון והחברה מתכננת לגייס השנה עוד 2,200 עובדים. באלביט יגייסו השנה גם כן קרוב ל-2,000 אנשים וכעת יש למעלה מ-800 משרות פתוחות. החברה מעסיקה למעלה מ-13 אלף עובדים; ובתעשייה אווירית, שמעסיקה 7,000 מהנדסים, צפוייה לגייס השנה כ-1,500 אנשים.
בחברות ההשמה מזהים עלייה של 20-25% בגיוס עובדים בחברות הביטחוניות לעומת חברות אחרות בשוק. "מדובר בגיוסי שיא שכן הן מתמודדות עם צבר הזמנות יוצא דופן שמצריך הרבה עובדי ייצור כדי לעמוד בקצת וכמובן לצידם גם המון עובדים טכנולוגיים שישכללו ויפתחו את המערכות וישמרו על תפקודן ודיוקן בזמן אמת. התפקידים המבוקשים ביותר הם תפקידי פיתוח על גווניהם השונים. יחד איתן, ניתן לראות גם צמיחה של חברות ביטחוניות קטנות אשר מספקות פתרונות לצורך המבצעי בשל אתגרי המלחמה המתגלים תוך כדי תנועה", אומר חיים גירון, מנכ"ל משותף ומייסד של חברת Infinity Labs R&D.
כך למשל תומר, חברה ביטחונית ממשלתית המפתחת בין היתר הנעה רקטית למנועי טילי החץ קולטת כיום 60 עובדים חדשים, ביניהם אנשי מחקר ופיתוח, מהנדסים ועובדי פיתוח וייצור. מתחילת המלחמה קלטה החברה 65 עובדים נוספים.
"ישראל תמיד נחשבה מובילה טכנולוגית ובעלת יכולות גבוהות, אך המתקפה בה ירו לעברינו למעלה מ-300 טילים- ביניהם כ-100 טילים בליסטיים- דבר שמעולם לא קרה בשום מקום וכלפי אף מדינה אחרת, גרמה להבנה הלכה למעשה של העליונות הישראלית בהיבטים הללו, דבר אשר עשה הדים בכל העולם. חשוב להבין כי מאחורי כל המערכות הללו ישנם אנשים, מוכשרים ומסורים, שכבר המון שנים מפתחים ומשכללים אותן בהתאם לאיומים המשתנים וממשיכים לעשות זאת כל הזמן בהתאם לאיומים הנוכחיים ואלו שעוד יגיעו", אומר גירון.
בלי אופציות ואקזיטים
במהלך המלחמה הצטרפו לאלביט עובדים רבים מחברות סטארט-אפ גם מכיוון שהתעשיות הביטחוניות מציעות היום ביטחון תעסוקתי שמאוד חסר בהייטק. כך, מהנדס אלגוריתמיקה שביקש להישאר בעילום שם הצטרף לחברה לפני שלושה חודשים אחרי שעבד כשנתיים בחברת WISENS;. מהנדסת מערכות שביקשה גם היא להישאר בעילום שם, הצטרפה לחברה לפני חמישה חודשים אחרי שעבדה שלוש שנים בחברת הסטראט-אפ Hirse Technology, ועובד נוסף, בן 30 מגבעתיים, ש ביקש להישאר בעילום שם, הגי לאלביט לתפקיד אינטגרטור במערכות דירקם לאחר שעבד בחברת Lusix אחרי ששירת כלוחם ארבעה חודשים במילואים ורצה להיות שותף בפיתוח מערכת הגנה אווירית.
"להערכתנו, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חלה עלייה של כ-25% בביקוש לעובדים בקרב החברות הביטחוניות בישראל. אנו רואים כי החברות הביטחוניות מושכות עובדים מענף ההייטק. אחת הסיבות לכך היא כי רבים מהם נפלטו לשוק העבודה עקב מגמת הירידה בענף. שנית, החברות הביטחוניות מציעות כיום יציבות תעסוקתית שפעמים רבות מעוגנת בהסכם לשנים קדימה, כך שרמות הסיכון לאיבוד מקום העבודה, בניגוד להייטק – יורדות. בתקופה זו, ליציבות התעסוקתית יש משמעות גדולה, לעיתים יותר מאופציות ובונוסים שמציעות חברות ההייטק. כמו כן, החברות הביטחוניות מציעות מגוון הטבות ותנאים אטרקטיביים לעובדים שלהן: שכר תחרותי, במיוחד למהנדסים ובעלי התמחויות מיוחדות, אתגרי פיתוח מתקדמים, ביטוחי בריאות ושירותי רפואה, השתלמויות מקצועיות וקידום, תוכניות פנסיה ופיצויים מוגדלות, ארוחות מסובסדות, חופשות ונופשים, מתקני רווחה ופנאי, מענקים והלוואות, ועוד", אומרת דנה לביא, מנכ"לית נישה מחטיבת משאבי אנוש של קבוצת דנאל.
שכר הבסיס של מהנדסים בתעשיות הביטחוניות אינו יכול להתחרות בשכר שמציעות חברות כמו גוגל או מיקרוסופט. לדוגמא, מהנדס אלקטרוניקה עם עשר שנות ניסיון משתכר בין 30 ל-35 אלף שקל בחודש, מהנדס מכונות עם 5 עד 10 שנות ניסיון ישתכר כ-25-30 אלף שקל בחודש ואלגוריתמאי עם 5- שנות ניסיון ירוויח סכום דומה, כך לפי נתונים של נישה. עם זאת, מדובר בשכר בסיס ולחברות הביטחוניות יש דרכים שונות לתגמל את העובדים בבונוסים ותוכניות תגמול ארוכות טווח.
"ממוצע הוותק שלנו הוא 10-12 שנה. אני חושבת שאלביט להבדיל מארגונים כמו מיקרוסופט או אנבידיה בגלל הקשת הרחבה של המוצרים שלנו והחטיבות השונות, יבשה אוויר, מודיעין קשר כל הקשת, מאפשרת לעבור בתוך הארגון, לעסוק בסט אחר של מוצרים, בעבודה מול לקוחות שונים לגמרי ולחוות כאילו אתה נמצא בחברה חדשה, בעולם תוכן אחר לגמרי. יש קשת מאוד רחבה של הזדמנויות להתפתח בקריירה ויש לכך ללא ספק ייתרון", אומרת גורדון. גורם נוסף שמושך מהנדסים לעבוד דווקא באלביט הוא ההשקעה במחקר ופיתוח. אלביט משקיעה 503 מיליון דולר במחקר ופיתוח, סכום מבין הגבוהים בתעשייה.
מול השכר המפתה, הבונוסים והאפשרות לאקזיט, עומדים בתעשייה הביטחונית משמעות אבל גם ביטחון תעסוקתי. "לא תוכל לעשות אקזיט מרפאל. מצד שני יש את הביטחון התעסוקתי. תעשיית ההייטק מאוד לא יציבה. האתגר הטכנולוגי וגם הצפי של כמות ההזמנות שיש לנו הביטחון התעסוקתי יישאר גם בשנים הקרובות", אומרת סלע גל. "אנחנו לא משלמים פחות. אנחנו פשוט לא נסחרים אבל השכר שלנו הוגן מול השוק. הוא פשוט לא מושפע ממניה. למניה יש ימים שהיא עולה וימים שהיא יורדת. אצלנו יש ביטחון ועקביות תעסוקתית לאורך שנים".
בתעשייה האווירית מציעים לעובדים מענקי גיוס ושימור אבל בעיקר משמעות והתפתחות לאורך הקריירה. לפני שנתיים פנתה התעשייה האווירית למהנדסים בהייטק בקמפיין שמגחיך את העבודה בתעשייה לעומת המשמעות בעבודה בתעשייה האווירית. למשל "בראבו לעלמה! מצטיינת דיקן שבזכותה אלפי ילדים מכורים למשחקי מחשב" או "כבוד למאיה! מהנדסת בכירה שבזכותה עוד עלה לא ננטשה באתר", והזמין את ההייטקיסטים לקחת חלק בפיתוח מערכות רובוטיקה אוטונומית או יירוט טילים מחוץ לאטמוספירה.
היום, כאשר הטכנולוגיה שמפתחות התעשיות הביטחוניות גלויה ויעילותה הוכחה פעם אחר פעם במלחמה, דרוש פחות שיכנוע. למרות זאת, התעשייה האווירית עדיין פונה בקמפיין אקטיבי לגיוס עובדים “We Don’t Stop” שמדגיש כי עובדי החברה עומדים במחוייבות לתמוך במערכת הביטחון בישראל וכן לעמוד במחוייבות להזמנות. "אנחנו חושבים שתעשייה אווירית היא חברה שטוב לעבוד בה. השכר אינו בקצה העליות של חברות הטכנולוגיה שחלק בתקופת השיא של 2022 פעלו כמעט בלי מגבלות. אנחנו מציעים שכר מכובד ומציגים צמיחה יציבה. אנחנו מציעים משמעות ועשייה שאנשים מבינים למה הם נמצאים בחברה. אנחנו מעריכים שהתמיכה שאנחנו נותנים לבניית הכוח של מערכת הביטחון עוד תיגבר הגנה מפני האיומים שהציבור נחשף אליהם לאחרונה אלה תפקידים שנגייס אליהם, נוצרה הזדמנות להשתלב בעשייה עם משמעות", אומר רייס.
