לאחר 28 שנה: שירות המסרים המיידיים ICQ ייסגר
לאחר 28 שנה: שירות המסרים המיידיים ICQ ייסגר
הבעלים הנוכחיים של ICQ, חברת VK, הודיעה כי השירות ייסגר ב-26 ביוני; עם השנים הוא התקשה לשמור על רלוונטיות והשימוש בו צנח בחדות; מכירתו ב-1998 נחשבת לנקודת ציון קריטית בדרך להפיכת ישראל לאומת הסטארט-אפ
ICQ, שירות המסרים המיידיים שנוסד בישראל ושמכירתו ב-1998 נחשבת לנקודת ציון קריטית בדרך להפיכת ישראל לאומת הסטארט-אפ, ייסגר ב-26 ביוני, כ-28 שנה לאחר היווסדו, כך לפי הודעה שפורסמה אתמול (ו') באתר השירות.
ראשיתו של ICQ בפיתוח של הסטארט-אפ מיראבליס, שהוקם ב-1996 על ידי אריק ורדי, יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר ואמנון עמיר. המשקיע העיקרי בחברה היה יוסי ורדי, אביו של אריק, ומי שנחשב לגורו הראשון של ההייטק הישראלי.
ICQ נחשב לאחר משירותי המסרים המיידיים הראשונים ברשת. בניגוד ליישומי צ'אט בזמן אמת דוגמת mIRC שהיו נפוצים באותה תקופה, הוא אפשר למשתמשים לנהל שיחות אישיות עם משתמשים אחרים מתוך רשימה של אנשי קשר, ולראות מתי הם מחוברים לרשת (עד עידן הסמארטפון, שהחל כעשור מאוחר יותר, משתמשים לא היו מחוברים לרשת ברציפות). בכך, הוא סלל את הדרך לשירותי מסרים מודרניים שיגיעו שנים מאוחר יותר, ובראשם ווטסאפ, טלגרם וסיגנל.
שנתיים לאחר הקמתה נרכשה מיראבליס על ידי AOL, אז אחת מחברות האינטרנט הגדולות בעולם, תמורת 407 מיליון דולר (לעומת השקעה מוערכת של 3 מיליון דולר בחברה). הרכישה, שהיתה בשיאה של בועת הדוטקום, יצרה עניין תקשורתי נרחב בישראל, הפכה את מייסדי החברה למפורסמים והזניקה את יוסי ורדי למעמד של משקיע על ומעין אב רוחני לתעשיית ההייטק הצעירה. העסקה גם נתנה לגיטימיות לתחום ההייטק ומשכה אליו יזמים רבים שקיוו גם הם לעשות אקזיט ולהתעשר בדומה למייסדי מיראביליס.
תחת AOL, שגשג ICQ בשנים הראשונות. ב-2001 הגיע מספר המשתמשים הרשומים בו ל-100 מיליון איש, ההכנסות השנתיות ל-150 מיליון דולר והוא נחשב לשירות הראשון באינטרנט שרשם מיליארד שעות שימוש בחודש. עם זאת, ICQ לא הצליח לשמור על היקף שימוש גבוה, כשל להתאים את עצמו למהפכת הסמארטפון, ולאורך השנים איבד משתמשים לשירותים פשוטים יותר או מודרניים יותר (תחילה יריבים כמו מיקרוסופט מסנג'ר וגוגל צ'אט, ובהמשך אפליקציות מסרים מיידיים מודרניות כמו ווטסאפ).
ב-2010 נמכרו מיראביליס ו-ICQ לענקית האינטרנט הרוסית DST (שכמה חודשים מאוחר יותר שינתה את שמה ל-mail.ru ובהמשך ל-VK), בעסקה בשווי 187.5 מיליון דולר – פחות ממחצית מהסכום ששילמה AOL 12 שנה קודם לכן. באותה תקופה, ביצעה החברה שלל השקעות בחברות טכנולוגיה בינלאומיות, ובהן פייסבוק, זינגה, גרופון וטנסנט. הכנסות השירות באותה עת הוערכו ב-40 מיליון דולר.
גם תחת הבעלות החדשה התקשה ICQ לשמור על רלוונטיות והיקף השימוש בו צנח בעקביות (הגם שבמשך שנים שמר על פופולריות יחסית בכמה מדינות, ולעתים נהנה מצמיחה נקודתית חולפת, למשל זינוק בהורדות בהונג קונג ב-2021, כתגובה לשינויים במדיניות הפרטיות של ווטסאפ). ב-2022 עמד מספר המשתמשים החודשי ב-ICQ על 11 מיליון איש. באותה שנה, היו לווטסאפ יותר מ-2 מיליארד משתמשים בחודש.
עתה, החליטה VK לגאול אותו מייסוריו, ובהודעה שפורסמה באתר ICQ אתמול נמסר שהוא יפסיק לפעול ב-26 ביוני, ושמשתמשים יכולים להמשיך לתקשר עם חברים ב-VK Messenger ועם עמיתים לעבודה ב-VK WorkSpace.
ICQ איבד את הרלוונטיות לפני שנים, וסגירתו עתה היא בעיקר סמלית. עם זאת, מורשתה של מיראביליס נותרת משמעותית בהבטים רבים. מעבר להזנקת העניין המקומי והבינלאומי בתעשיית ההייטק המקומית, העסקה שבעקבותיה המשיכה הפעילות העצמאית של ICQ בישראל שימשה כדריסת רגל לכניסה של AOL לפעילות במדינה. מודל זה אפיין רכישות רבות שהגיעו לאחר מכן ושעל בסיסן הקימו חברות טכנולוגיה בינלאומיות פעילות מו"פ משמעותית בישראל.
