בדיקהשעון סמסונג גלקסי 6: אפשר להסתדר גם בלי הטלפון
בדיקה
שעון סמסונג גלקסי 6: אפשר להסתדר גם בלי הטלפון
השעון החכם החדש של סמסונג כולל מסך קצת יותר גדול, תצוגה נוחה יותר ויכול לעבוד גם כשהטלפון לא בסביבה. נקודת החולשה העיקרית היא הסוללה - היא מספיקה רק ליומיים, גם אם במהלכם השעון לא עובד קשה
הסמארטפונים המתקפלים תפסו את מרכז הבמה בהשקה אחרונה של סמסונג, אבל לצידם היו עוד מכשירים חדשים, למשל שעונים חכמים.
שנה אחרי השקת Galaxy Watch 5 מגיעה תורה של סדרה 6, וכדי להדגיש עוד קצת את ההבדלים החלוקה השתנתה - אם בשנה שעברה היה דגם רגיל ודגם פרו, השנה יש דגם רגיל ודגם קלאסיק.
אז מה עוד השתנה בשנה שחלפה?
מבנה ועיצוב: המסך מקבל יותר מקום
מבחינה חיצונית, אין הבדל גדול - השעון הבסיסי בקוטר 44 מ"מ, אותו קיבלתי לבדיקה, נראה דומה עד זהה לדגם הקודם. המסך העגול קצת גדול יותר (1.5 אינץ' לעומת 1.4), הרזולוציה שודרגה קצת, בהתאם, ותצוגת המספרים והטקסט באמת מרגישה קצת גדולה יותר והבהירות מספיקה גם לתפעול השעון באור יום. המשקל דווקא לא ממש השתנה והשעון לא מכביד על היד.
בדגם הבסיסי אין חוגה חיצונית לניווט בין התפריטים והאפליקציות. יש רק שני כפתורים - אחד להפעלה וחזרה אל המסך הראשי והשני לחזרה מסך אחד אחורה, פעולה שאפשר לבצע גם באמצעות תנועת אצבע על מסך המגע. בתפריט ההגדרות אפשר גם להקצות לכפתורים פעולות אחרות.
צריך קצת זמן להתרגל לניווט בעזרת תנועות אצבע, כדי שהן יתורגמו לפעולה שרציתם לעשות - תנועה מהירה מדי למעלה כדי לפתוח את מסך האפליקציות נקלטה לפעמים כתנועה ימינה לפתיחת חלון ההתראות.
המסגרת עשויה אלומיניום, המסך מוגן על ידי זכוכית קריסטל ספיר והשעון מרגיש מספיק עמיד וקשיח. יש גם הגנה מפני מים ואבק בתקן IP68, כך שאפשר לשחות איתו במים מתוקים בעומק של עד 1.5 מטר למשך כחצי שעה.
מתחת לפני השטח יש עוד שינויים: הזיכרון גדל מ-1.5 גיגה בייט ל-2 גיגה, המעבד חדש ומהיר יותר, והאחסון נשאר ללא שינוי בנפח של 16 גיגה.
ממשק: יותר אפשרויות, ולפעמים התגובה איטית
במידה מסוימת, אנחנו מתייחסים למכשירים לפי העיצוב שלהם. מה ההבדל בין טאבלט למחשב? בחלק מהדגמים תוכלו לבצע את אותן משימות, זה רק המבנה ששונה ואולי גם הרגלי השימוש, למשל עבודה עם עכבר ומקלדת או מסך מגע.
אחרי השינוי בגלקסי Flip, עם מסך חיצוני קטן שאפשר להסתפק בו ולא לפתוח את הטלפון, פתאום גם השעון של סמסונג נראה קצת כמו טלפון עם מסך קטן שאפשר לענוד על היד.
כן, זו הגזמה, אבל אפשר להסתדר לפרק זמן מסוים רק עם השעון. להפעלה הראשונית צריך את החיבור לטלפון, כמובן, וגם עבור חלק מההגדרות, אבל בזכות השדרוגים לאורך השנים וההתפתחות של מערכת ההפעלה Wear OS, הגלקסי ווטש יכול לעמוד בפני עצמו.
יש בו תמיכה ב-eSim, לגלישה וביצוע שיחות, אפשר להתקין בו ספוטיפיי, ווטסאפ (ותודה למטא שהוציאה גרסה לשעונים), ארנק של גוגל לתשלום בכרטיס אשראי ועוד ועוד. אפשר לחבר אוזניות אלחוטיות ישירות אל השעון כדי לנהל שיחות או לדפדף בין הרשימות שיצרתם בספוטיפיי ולצאת להליכה או ריצה, למשל.
יש אפילו דפדפן של סמסונג (אבל לא כרום של גוגל) ואפשר לגלוש באינטרנט ישירות מהשעון. הסימניות שתראו עם הפתיחה מובילות לחיפוש בגוגל או ליוטיוב, ואפשר גם לייבא סימניות מהדפדפן של סמסונג בטלפון שלכם. זה רעיון מעניין, שעדיין לא בשל - התצוגה לא מותאמת לשעונים ולכן הטקסט קטן מדי ולא ממש נוח לקרוא במסך כזה קטן, אבל זו גם דרך להתעדכן אם השארתם את הטלפון בבית. זה גם פורמט קטן מדי לצפייה ביוטיוב, אבל להאזנה לשירים או הרצאות - זה כבר עניין אחר. אולי עם הזמן תהיה התאמה טובה יותר של התצוגה ו/או מסך גדול יותר.
מעבר לכך, יש את כל מה שאפשר לצפות בו משעון חכם מתקדם - אפשר כמובן להחליף את עיצוב השעון ואת המידע שמוצג במסך הראשי, לבחור בין תצוגה קבועה של השעה לבין הפעלה שלה כשמרימים את היד, מקישים על המסך או לוחצים על כפתור, לערוך את סדר הצגת התפריטים והאפליקציות, לבחור אנשי קשר אליהם תוכלו להתקשר מהטלפון, לסנכרן תמונות מהטלפון לשעון (התצוגה קטנה אבל מספיק טובה) ועוד.
וגם זה כבר הפך למובן מאליו - אפשר למדוד דופק ולחץ דם, לבצע בדיקת אק"ג, למדוד את הרכב הגוף, לזהות נחירות ועוד. כל זה בכפוף לאותיות הקטנות שזה לא מידע רפואי מדויק ב-100%
בנוסף, יש מקלדת. כלומר, לא צריך להסתפק בתשובות מוכנות מראש בווטסאפ או בדפדוף בין אנשי קשר, אפשר להקליד הודעה (או להקליט הודעה קולית) ולחפש את שם איש הקשר הרצוי. בווטסאפ לא צריך גם לחכות להודעה כדי להגיב אליה, האפליקציה זמינה ותוכלו לשלוח הודעה חדשה.
באנגלית המקלדת מלאה אבל עברית שפה קשה ועם יותר אותיות, לכן יש חלוקה למקשים כמו שהיו בטלפונים שקדמו לסמארטפונים - כלומר צריך להקיש 3 פעמים כדי לקבל ג, לחכות רגע אם אחריה צריכה לבוא א וכן הלאה.
לכל הדברים האלה צריך גם קצת סבלנות. אם כבר השוויתי ביניהם, לסמארטפון יש מעבד מהיר יותר ופי 2 עד פי 4 זיכרון. אז הטעינה של ווטסאפ בשעון, למשל, היא קצת איטית, גם טעינת התמונות בהודעות וכך גם הגלישה בדפדפן.
הביצועים של הסוללה מאכזבים: היא מחזיקה יומיים, נתון יפה מאוד אם משווים לסמארטפון, אבל בשעונים קצת פחות מתוחכמים הסוללה יכולה להספיק לשבוע ויותר. והנתון הזה של יומיים הוא לא תוצאה של מאמץ מיוחד - זה המקסימום שנותנת הסוללה גם בלי לערוך שיחות ארוכות או לפתוח אפליקציות ולהשתמש ביכולות שונות של השעון.
סיכום
אחת הבעיות של הגלקסי ווטש 6 היא שכבר התרגלנו ליכולות המתקדמות והן הפכו לסטנדרט: הוא מציע שפע של אפשרויות, שעם הזמן נראות מובנות מאליהן. אחרי ההפעלה וההגדרה הראשונה אפשר כאמור להסתדר, לזמן קצר לפחות, רק עם השעון וגם אם הטלפון בסביבה אפשר להשאיר אותו בתיק או בכיס, גם אם זה לא תמיד התחליף הכי נוח. בעיה בולטת נוספת היא הסוללה, שנגמרת מהר מדי.
המחיר עומד על כ-1,500 שקל ויש גם דגמים פשוטים יותר, בלי eSim, שמתחילים ב-1,150 שקל. אפשר למצוא שעונים זולים יותר, אבל הם לא יציעו מגוון כזה של יכולות.
