דוח טכנולוגי מוות בפריים טיים: משבצת השידור המיתולוגית מתקשה לשרוד בעידן הסטרימינג
דוח טכנולוגי
מוות בפריים טיים: משבצת השידור המיתולוגית מתקשה לשרוד בעידן הסטרימינג
באיחור אופנתי, אבל עדיין לפני מתחרותיה, החל ב-NBC דיון בנוגע להורדת שעת שידור מהפריים טיים כדי לחסוך עלויות. המהלך ככל הנראה מסמן את הכיוון שאליו הולכת המשבצת הלוהטת אחרי שנטפליקס וחברותיה שינוי את הרגלי הצפייה שלנו. זה סופו של כל מוסד
הפריים טיים האמריקאי הוא מוסד מיתולוגי. במשך עשורים, החל מאמצע המאה ה-20, שלוש רשתות הברודקאסט המקוריות – NBC, ABC ו-CBS – הקדישו מדי ערב, כל יום בשבוע, שלוש שעות, מ-20:00 עד 23:00, למיטב יצירת התוכן האנושית. התרבות האמריקאית, וכשלוחה שלה התרבות העולמית, התעצבה סביב המוסד הזה. הסדרות שהגדירו את החברה האמריקאית, שלא פעם הגדירו אותה מחדש, היו כולן שם, בפריים טיים.
לוסי אהובתי, Rawhide, המופע של דיק ואן דייק, בוננזה, מסע בין כוכבים, המופע של מרי טיילור מור, בלוז לכחולי המדים, דאלאס, St. Elsewhere, חופשי על הבר, טווין פיקס, חוק וסדר, סיינפלד, וויל וגרייס, חברים, המשרד, אבודים, עקרות בית נואשות, האישה הטובה, תיאוריית המפץ הגדול ועוד עשרות אם לא מאות סדרות מעצבות ומשפיעות הגיחו במה שהיה במשך שנים מדורת השבט התרבותית החשובה ביותר – פריים טיים הברודקאסט האמריקאי.
אמנם כשהגיעו רשתות ברודקאסט חדשות, פוקס, UPN ו-WB (שתי האחרונות התאחדו מאוחר יותר ל-CW), הן הסתפקו בשעתיים של פריים טיים, אך שלוש הגדולות המשיכו ללא שינוי. הפריים טיים נותר בחשיבותו גם עם עליית רשתות הפרימיום בכבלים, ששידרו בו את תוכניות המקור הנצפות ביותר שלהן.
ואולם, שינויים שאירעו בעשור האחרון בשוק הטלוויזיה - ובמרכזם עליית נטפליקס ושירותי הסטרימינג האחרים - משבשים וממוטטים את הדומיננטיות של הפריים טיים. היום כבר אין חשיבות לשעת שידור של פרק חדש בסדרה. הטקס של המתנה שבועית לסדרה אהובה והתכנסות מול המרקע ביום המיועד ובשעה הייעודה על מנת לראות את הפרק ביחד עם שאר המדינה שייך לעבר. כל הרעיון של צפייה לינארית הוא הזוי ומוזר עבור ילדים שנולדו לעידן הנטפליקס וה-VOD. רק לאחרונה, בחופשה במלון, נאלצתי להסביר לבני בן ה-6 למה בטלוויזיה של המלון אי אפשר לבחור איזו סדרה רוצים לראות וצריך להסתפק במה שמשודר באותו הרגע.
ועדיין, רשתות הברוקאסט הגדולות לא זנחו את המחוייבות שלהן לפריים טיים. הן המשיכו להפיק עבורו תוכן מקורי יקר, שלוש שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, גם כשהיוצרים המוכשרים ביותר הלכו לכבלים ולסטרימינג, כשהם לוקחים איתם את הפרסים, את אהדת המבקרים ואת הקהל, ומשאירים מאחור בעיקר סדרות נוסחתיות על רופאים, שוטרים או עורכי דין, מינון הולך וגובר של ריאלטי, ושידורי ספורט חיים (הסיבה היחידה אולי לצפייה לינארית). הוא יקר, מכביד, מחייב משאבים רבים וכבר לא מספק את אותן תוצאו כמו בעבר - אבל הפריים טיים נשאר.
רק לאחרונה, באיחור ובאטיות רבה, נראה שרשתות הברודקאסט הגדולות מתחילות לחשוב מחדש על נחיצות הפריים טיים. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל משבוע שעבר, NBC, היסטורית אולי המשפיעה ביותר מבין רשתות הברודקאסט, שוקלת לוותר על שעת הפריים טיים האחרונה – 22:00 עד 23:00 - ולהעביר את האחריות עליה לידי התחנות המקומיות שמעבירות את השידורים שלה, או להקדים את שעת השידור של תוכנית הלייט נייט של ג'ימי פאלון. הדיונים הפנימיים בנושא נמצאים עדיין בשלבים ראשוניים ובכל מקרה שינוי לא ייושם לפני סתיו 2023.
ויתור על שליש משעות הפריים טיים של הרשת משמעו קיצוץ מהותי במספר תוכניות הפריים טיים, שיכול לבוא לידי ביטוי בחיסכון כספי ניכר. לפי גורמים ברשת, זו בדיוק המטרה: הורדת שעת פריים טיים אחת בכל יום בשבוע יכולה לחסוך ל-NBC עשרות מיליוני דולרים בהוצאות על תוכן ועל קידום ושיווק. היא גם תהיה כרוכה בלא מעט החלטות קשות על אילו סדרות ותיקות לוותר ובפחות הזמנות לסדרות חדשות.
אפשר היה לתאר זאת כמכה לתעשיית התוכן הטלוויזיוני, לולא העובדה שיש כבר מי שמשלים את החסר - ויותר מכך. הוצאות התוכן של שירותי הסטרימינג יותר ממקזזות את ירידת ההוצאות בברודקאסט. לפי ניתוח של חברת Ampere Analysis, שפורסם בפייננשל טיימס, ב-2023 צפויים חמשת שירותי הסטרימינג הגדולים – נטפליקס, דיסני+, אמזון פריים וידיאו, אפל TV+ ו-HBO Max - להוציא 23 מיליארד דולר על הפקות תוכן מקוריות. מדובר בפי 2 יותר מההוצאות המשותפות ב-2019, אם כי בגידול מתון של 10% בלבד ביחס ל-2022.
בכל מקרה, בשעה שרשתות הברודקאסט מצמצמות הוצאות ומתמקדות בתוכן הצפוי שמספק את הסחורה – סדרות נוסחתיות, ספורט וריאלטי – חברות הסטרימינג הולכות בגדול ושופכות מיליארדים על הפקות שמביישות סרטים הוליוודיים. חשבתם ש-200 מיליון הדולר ששפכה HBO על בית הדרקון היו מרשימים? חכו שתראו מה עשתה אמזון בפריקוול של שר הטבעות, שהפקת העונה הראשונה שלו עלתה כמעט חצי מיליארד דולר.
הוצאות התוכן הגבוהות ביותר נמצאות בקרב השחקניות שמנסות לתפוס עמדת בכורה בתחרות מול נטפליקס. לפי נתוני Ampere Analysis, שיאנית ההוצאות ב-2023 תהיה HBO Max, שצפויה להוציא על הפקות תוכן מקוריות כ-6.5 מיליארד דולר (המספרים לא מתייחסים לכלל תקציב התוכן של החברה, שכולל בין השאר גם רכש רישיונות לשידור תכנים של חברות אחרות ויכול להיות גבוה הרבה יותר). אחריה נמצאות אמזון עם קצת יותר מ-5 מיליארד ודיסני+ עם כ-5.5 מיליארד, בעוד שנטפליקס מסתפקת במקום הרביעי עם קצת מעל 3.5 מיליארד (כמעט ללא שינוי לעומת 2022). אפל, שנוקטת בגישה סלקטיבית של איכות על חשבון כמות, סוגרת את הרשימה עם כ-3.2 מיליארד דולר בהוצאות על תוכן מקורי.
ואולם, לא רק הכסף וחופש היצירה שמציעות פלטפורמות הסטרימינג הרגו את הפריים טיים. אלה היו גם לפני 20 שנה, כש-HBO ושואוטיים הכתיבו מחדש איך נראה תוכן טלוויזיוני - ודווקא אז הפריים טיים של רשתות הברודקאסט ידע כמה מימיו הטובים ביותר, הן ביצירתיות והן במשיכת קהל. גם אלמנטים כמו נוחות צפייה, מכל מכשיר ובכל זמן, משמשים הסבר תומך בלבד.
הקלף המנצח של שירותי הסטרימינג - מה שבאמת מחסל את הפריים טיים - הוא ההצלחה שלהם להביא קהל המונים. לפני נטפליקס והאחרים, ליוצרים היו שתי ברירות מרכזיות: המון צופים בברודקאסט אך חופש יצירה ותקציבים מוגבלים או מעט צופים בכבלים עם חופש יצירה ותקציבים רחבים. אמנם היו יוצאי דופן – משחקי הכס, המתים המהלכים ושובר שורות (כשעל האחרונה אפשר לערער, כי הסדרה הפכה לפופולרית רק בזכות הצירוף שלה לנטפליקס) – אך הכלל בגדול החזיק עד שהגיעו שירותי הסטרימינג.
השירותים האלה מביאים קהל גלובלי ומגוון שרשתות הברודקאסט לא יכולות להגיע אליו, ואת התקציבים וחופש היצירה שרק HBO ושואוטיים הבטיחו בעבר. כשזה המצב, ליוצרים, לשחקנים ולצופים יש פחות ופחות מה לחפש ברשתות הברודקאסט - ועוד פחות סיבות לעשות את זה דווקא בפריים טיים. לאור זאת, הדיונים ב-NBC על קיצוץ הברודקאסט בשליש נראים לא רק מובנים, אלא קשה שלא לתהות איך זה עוד לא קרה ולמה הרשתות האחרות לא מקדמות מהלכים דומים.
אגב, אף שייתכן שאנחנו בסופו של עידן הפריים טיים, לא צריך לדאוג יותר מדי לרשתות שיצרו אותו. כולן חלק מתאגידי בידור ענקיים שמפעילים שירותי סטרימינג משלהם. ABC ו-FOX הם בבעלות דיסני, שמפעילה את דיסני+ ואת הולו; CBS היא חלק מתאגיד פאראמאונט שמחזיק בפאראמאונט+; ול-NBC, חלק מתאגיד NBCUniversal שבשליטת קומקאסט, יש את פיקוק. בסופו של דבר, ככל שייעלם הפריים טיים מדובר רק בהעברת תקציבים ותכנים בין יחידות שונות באותו התאגיד. ההבדל היחיד הוא האופן שבו אנו צורכים אותם.
