TechTalkתיהנו לכם שם: פרידתו של פוטין מהאינטרנט מסמנת את תחילת עידן הספלינטרנט
TechTalk
תיהנו לכם שם: פרידתו של פוטין מהאינטרנט מסמנת את תחילת עידן הספלינטרנט
ניתוקן של מדינות מפתח מהרשת הגלובלית גורם בהכרח לפגיעה בכלכלה העולמית, אבל יותר מכך הוא מסכן את חופש הקניין ואת חופש הביטוי. אלרואי מרום, מנכ"ל Linnovate, מזהה תזוזות מדאיגות בלוחות הטקטוניים של ה-WWW וחושש מהשלב הבא
האינטרנט נבנה בצורה מבוזרת, אבל מה קורה כשמדינה אחת מחליטה לנתק את עצמה מהרשת? האם ייתכן שבמקום האינטרנט הגלובלי הקיים תהיינה כמה רשתות אזוריות או לאומיות שאינן מדברות אחת עם השנייה ואף אינן מתבססות על אותה טכנולוגיה? כן. ייתכן. למעשה, זה בדיוק מה שקורה מאז שהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה. רוסיה, שחוששת מהתמונות הקשות משדה הקרב, החליטה לחסום את האינטרנט. כך למשל, השלטונות הרוסים עושים כמיטב יכולתם למנוע גישה לאינסטגרם, לטוויטר, לטיקטוק, לפייסבוק ואפילו לאתרים ישראלים כמו אתר "וסטי" בשפה הרוסית ואתר ערוץ 9.
אבל האם זה בכלל אפשרי? קחו לדוגמה מצב שבו שרת הגיבוי של אתר חדשות רוסי מוביל נמצא בכלל במדינה אחרת. במצב זה, הממשלה הרוסית לא תוכל להוריד את האתר, כי אין לה השפעה על השרתים שנמצאים מחוצה לה. רוסיה משתמשת בטכנולוגיה גלובלית - קוד, חוות שרתים, שרתי DNS. אין לה טכנולוגיה משל עצמה. חסימה של האינטרנט תביא בהכרח לעצירת תהליכים פנימיים בתוך רוסיה - בין אם בפיתוח תוכנה ובין אם בתפעול של חברות, בלוגיסטיקה ועוד. למעשה, כדי להתנתק מהאינטרנט, רוסיה צריכה לבנות את כל האינטרנט מההתחלה.
ולא שזה לא בוצע מעולם. בסין, לדוגמה, המדינה מלכתחילה הקימה תשתיות טכנולוגיות ענקיות המוגבלות למדינה בלבד ויישומים ייעודיים למדינה, כמו למשל וויצ'ט המהווה תחליף לוואטסאפ, הרשת החברתית וויבו וחברות ענן מקומיות כמו טנסנט, שמאפשרת אחסון וגיבוי ללא הסתמכות על שירותי הענן הגלובליים. ברוסיה אמנם השיקו לאחרונה חלופה רוסית לאינסטגרם בשם רוסגרם, אבל בטווח הקצר אין למדינה את העוצמה הטכנולוגית- בשירותים, בחומרה ובקוד - כדי לבנות לעצמה אינטרנט סגור כמו בסין. היא יכולה רק לנסות לחסום את האינטרנט - מה שיוביל בעיקר לחוסר תפקוד ולפגיעה בתקשורת בין עסקים ולקוחות.
מהלכים אלה מובילים לחשש מלידתו של ה-Splinternet (אינטרנט מפוצל) - עידן שבו הבידוד הסיני יהפוך למודל לחיקוי וראשי מדינות יחליטו להקים רשתות לאומיות שאינן בקשר עם רשתות לאומיות של מדינות אחרת. זהו חשש ממשי לטכנולוגיה וליכולת ההתפתחות שלה. כיום, הפרוטוקולים העולמיים מסונכרנים ומאפשרים למחשבים בכל רחבי העולם לתקשר זה עם זה בקלות. התפתחות של ספלינטרנט תשנה גם את הטכנולוגיה, כך שמחשבים שהיו יכולים בעבר לחלוק מידע, ידע וכוח חישוב, ייאלצו לפעול בנפרד - מה שייצור קשיים הולכים וגוברים בתקשורת ביניהם.
מדובר בחשש מהותי לכלכלה העולמית ולהתפתחות הטכנולוגית הגלובלית, אבל זו הבעיה הקטנה יותר. האינטרנט הוכיח את עצמו ככלי המהיר ביותר להעברת מידע ולכן חסימתו תפגע קודם כל בחירות, לרבות חופש הביטוי, הפרטיות וחופש הקניין. החדשות הרעות בניסיון של מדינות למדר את האינטרנט מפני העולם, הן לא רק לכלכלה, אלא לדמוקרטיה בכלל ולחירות של אזרחי העולם, בפרט.
הכותב הוא אלרואי מרום, מנכ"ל Linnovate , המתמחה בבנייה ותחזוקה של סביבות ענן ופלטפורמות קוד פתוח
