ארגזי חול רגולטוריים (Sandboxes) לפיתוח יישומי בינה מלאכותית- ישראל מפגרת מאחור
ארגזי חול רגולטוריים (Sandboxes) לפיתוח יישומי בינה מלאכותית- ישראל מפגרת מאחור
עם התפתחות הבינה המלאכותית בתחומים השונים, ובעיקר הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), מתברר שבצד היתרונות שלה היא גם מייצרת סיכונים לא מעטים: החל מפגיעה פרטיות, הטיות פסולות והפליה, פגיעה בזכויות יוצרים, ועד ניצול חולשות אנושיות והפעלת מניפולציות רגשיות, יצירת דיפ פייק, ועוד.
על רקע זה, החוק האירופי החדש על בינה מלאכותית (AI Act) מחייב את המדינות באיחוד האירופי להקים ארגזי חול רגולטוריים לבחינת יישומי בינה מלאכותית. המלצה דומה פרסם גם ה- OECD.
ארגז החול("sandbox") - מונח השאול מתחום הטכנולוגיה – מתכוון לסביבת ניסוי מבודדת המאפשרת ליזמים לנסות יישומים חדשים, תוך פיקוח הדוק של הרגולטור אך גם תוך קבלת הקלות רגולטוריות לתקופת הניסוי.
לארגזי החול יתרונות רבים: מצד אחד, הם מאפשרים ליזמים לקדם פיתוחים חדשניים בסביבה רגולטורית מקילה. במקביל, הליווי הצמוד מאפשר לרגולטור לאמוד את טיב ומידת הרגולציה הנדרשת תוך כדי שלבי פיתוח הטכנולוגיה, ולהתאימה בהתאם לידע הנרכש. ארגזי חול מקדמים חדשנות ומגבירים את התחרות.
כבר היום קיימים למעלה ממאה ארגזי חול במדינות השונות, במגוון תחומים, והצפי הוא שהם יילכו ויתרבו בקצב מהיר. ארגזי החול נפוצים במיוחד בתחום הפינטק, תחום הכפוף לרגולציה הדוקה ומכאן חשיבות ההקלות הרגולטוריות בתקופת הניסוי.
ככל שההקלות מתייחסות לדרישות שנקבעו על ידי הרגולטור עצמו, הרגולטור יכול על סמך שיקול דעתו לפטור את החברות המשתתפות בארגז החול מדרישות אלה. אולם ככל שההקלות המתבקשות הן ביחס לתנאים ודרישות שנקבעו בחוק, ואלה הן למעשה ההקלות העיקריות הנדרשות בארגז החול, אין לרגולטור סמכות אינהרנטית לפטור מדרישות אלו. לשם כך נדרשת חקיקה שתסמיך אותו לפטור מדרישות החוק.
ואיפה ישראל בסיפור הזה? מפגרת מאחור. חקיקת ארגזי חול נעשתה עד כה רק בתחום אחד - בתחום התעבורה, במטרה לאפשר הפעלה ניסיונית של רכבים אוטונומיים. בשנת 2021 פורסמה הצעת חוק שנועדה להקים ארגזי חוק בתחום הפינטק, אולם היא לא קודמה לכדי חוק. במקביל, משרד המשפטים עובד על טיוטת חקיקה רוחבית שתאפשר הקמת תוכניות ארגזי חול בסקטורים השונים, אולם נראה שיעבור זמן עד שהיא תבשיל לחוק מחייב.
עניין נוסף שדורש חשיבה הוא אופן העיצוב של תוכנית ארגז החול. לא אחת מעורבים בתוכנית מספר רגולטורים. כך למשל בתחום הבינה המלאכותית - הכוללת יישומים המבוססים על ממשלי נתונים, ארגזי החול הרגולטוריים עשויים לערב, חוץ מהרגולטור הסקטוריאלי, גם את הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר, רשות החדשנות, ועוד. ריבוי הרגולטורים מחייב מנגנון יעיל של שיתוף פעולה רגולטורי.
אתגר זה של שיתוף הפעולה הרגולטורי, עמד בבסיס הצעת החוק של ארגזי החול בתחום הפינטק, לאור קיומם של שלושה רגולטורים פיננסיים. על פי הצעת החוק, תוכנית ארגז החול תופעל על ידי וועדה מתכללת בה יהיו שותפים שלושת הרגולטורים וגורמים נוספים, תוך ניסיון לשמור על עצמאות הרגולטורים. כפי שכבר כתבתי בהרחבה במקומות אחרים, טוב היה אילו הצעת החוק היתה מעניקה לכל רגולטור סמכות עצמאית להקים ארגז חול בתחומו, תוך התייעצות ושיתוף מידע עם הרגולטורים האחרים. מנגנון דומה יש לאמץ בחקיקת ארגזי החול הכללית.
הגיעה השעה להקים משטר ארגזי חול בישראל ולשמור על מעמדה של המדינה כמובילה טכנולוגית עולמית.
פרופ' רות פלאטו-שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה
