שפל של עשור בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות
שפל של עשור בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות
נפילה של 73% בגיוסים של הקרנות המקומיות ב־2023, כשרק בודדות הצליחו לגייס יותר מ־200 מיליון דולר. התוצאה: זמינות הון נמוכה במיוחד עבור הסטארט־אפים המקומיים. רשות החדשנות השיקה תוכנית לעידוד הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הישראליות
נפילה של 73% בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות ב־2023 לשפל שלא נראה מאז 2015, כך חושף דו"ח המשקיעים של IVC, משרד עורכי הדין גורניצקי ופירמת ראיית החשבון KPMG.
בשנה שעברה הצליחו 21 קרנות הון סיכון ישראליות לגייס סכום מצרפי של 1.5 מיליארד דולר. מדובר לא רק בצניחה חדה במונחים דולריים, אלא נפילה של 66% במספר הקרנות שגייסו הון חדש. מתוך הקרנות המגייסות, רק קרנות הון סיכון ישראליות בודדות הצליחו לגייס סכומים של יותר מ־200 מיליון דולר בשנה שעברה ואלה הן ויולה, קומרה ופיטנגו (בשתי קרנות). הגיוסים שלהן מהווים, למעשה, מחצית מכלל הכסף שגויס ב־2023.
נתונים אלה מלמדים על זמינות ההון הנמוכה עבור הסטארט־אפים המקומיים מצד הקרנות הישראליות, בעיקר לנוכח העובדה כי היקפי הסבבים בחברות סטארט־אפ גדלו מאוד, בין היתר בגלל המעורבות הגבוהה של הקרנות הזרות בישראל, כך שדולר של הון סיכון ב־2023 לא נהנה מאותו כוח קנייה כמו דולר של הון סיכון ב־2015.
הדו"ח חושף כי גם בקרב המשקיעים המוסדיים המקומיים התיאבון להשקעות בהייטק ירד דרמטית: רק 143 מיליון דולר השקעות בסטארט־אפים בשלבים שונים ב־2023, צלילה של 70% מרמה של 486 מיליון דולר ב־2022. כמו כן מספר עסקאות ההשקעה של המוסדיים ירד ב־55% בשנה שעברה. גם בקרב קרנות ההשקעה התאגידיות שנהרו לישראל אחרי הקורונה, התמונה שמסכמת את 2023 עגומה למדי והקרנות הפעילות ביותר כגון אינטל קפיטל ו־PAYPAL ונצ'רס ביצעו רק ארבע השקעות חדשות כל אחת. גוגל, סיטי, אנבידיה וסיסקו הסתפקו בשתי השקעות חדשות כל אחת. התאגידים הישראליים בכלל נעלמו מפעילות ההשקעה והיחידה שנותרה פעילה היתה חברת הספנות צים שהשקיעה בשני סטארט־אפים.
עם זאת, יחד עם הגיוסים הגדולים של השנים שקדמו להאטה במגזר ההייטק ולמרות העובדה כי ב־2023 הקרנות הישראליות מיעטו לבצע השקעות והקצו רק 1.1 מיליארד דולר לסטארט־אפים המקומיים, הקרנות המקומיות עדיין יושבות על סכום של 10 מיליארד דולר. על פי הדו"ח, מתוך סכום זה 2.38 מיליארד דולר זמינים להשקעות בחברות חדשות ואילו את הסכום הגדול באמת של 7.7 מיליארד דולר, שומרות הקרנות הישראליות להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו שלהן. בקשר ישיר עם הירידה בגיוסי ההון של הקרנות, גם היקף ההשקעה שלהן בחברות חדשות חזר לרמה של 2015.
לנוכח החולשה הדרמטית בגיוסי הון, זירת קרנות ההון סיכון המקומיות עדיין שוקקת וכוללת 226 קרנות, מתוכן רק "העשירון העליון" מנהל סכומים של יותר מחצי מיליארד דולר. 11 קרנות ישראליות בלבד מנהלות יותר ממיליארד דולר. בסך הכל התעשייה המקומית מנהלת כ־30 מיליארד דולר. לפני שבועיים הכריזה TEAM 8 על גיוס מרשים של חצי מיליארד דולר, מה שעשוי להיות איתות להתאוששות מסוימת בענף. הקרן היתה גם בין המשקיעים הישראליים הפעילים ביותר בשנה שעברה עם שמונה סבבים חדשים, לצד אנטרה קפיטל, ויולה, ורטקס, גלילות, אלף, S קפיטל ו־ourcrowd.
הירידה החדה בזמינות ההון הפנוי להשקעה בחברות סטארט־אפ ישראליות על ידי הקרנות הישראליות, היתה בין הגורמים המרכזיים להשקת תוכנית לעידוד הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות המקומיות על ידי רשות החדשנות. בקרוב אמורה להתחיל לפעול תוכנית יוזמה 2.0, שתהיה דומה לתוכנית המקורית שיצרה את תעשיית ההון סיכון הישראלית בסוף שנות התשעים. התוכנית שמוביל דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, נועדה לייצר תמריץ למוסדיים להשקיע כמיליארד דולר בקרנות המקומיות בשנתיים הקרובות. בינתיים היא עדיין נמצאת בשלב הערות המוסדיים.
דינה פסקא רז, שותפה ב־KPMG וראש תחום טכנולוגיה, אמרה אתמול ל"כלכליסט" בהתייחס לדו"ח העגום כי "אין ספק שעבור תעשיית ההייטק בכלל והון הסיכון בפרט 2023 היתה שנה מורכבת בשל השינוי הדרמטי בתנאים המאקרו־לכליים. כדי למנוע בריחת ידע מישראל יש לוודא כי יינתנו תמריצים הולמים ליזמים שיקימו חברות שהמטה והקניין הרוחני שלהן בישראל".
דבריה של פסקא רז מתייחסים לאחד הטיעונים בדו"ח, שלפיו במהלך 2023 יזמים ישראלים העדיפו להקים את הסטארט־אפים החדשים שלהם בארה"ב עם רישום בדלאוור, מה שהקטין את הנוכחות של קרנות הון סיכון ישראליות בסבבי הגיוס הראשונים שלהן. הדבר גרר גם ירידה משמעותית בהשקעות של קרנות הון סיכון אמריקאיות בסטארט־אפים הישראליים, לאחר הם קיבלו גישה לאלה ביניהם שנרשמו בארה"ב.
שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי GNY: "ישנן ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראלית, שהופכות אותן אטרקטיביות יותר למשקיעים. קרן ההזנק שהושקה לאחרונה על ידי רשות החדשנות תשקיע כ- 500 מיליון שקל בחברות בשלב ה- Seed. שני גורמים אלה מובילים לציפייה, שחלק משמעותי מ- 10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה על-ידי קרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב." לנדרס הוסיף כי: "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקפי ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".
