בדיקת כלכליסטהמחשב החדש של דיינבוק חזק מאוד, קל במיוחד - ולא תמצאו אותו בכל חנות
בדיקת כלכליסט
המחשב החדש של דיינבוק חזק מאוד, קל במיוחד - ולא תמצאו אותו בכל חנות
דיינבוק, לשעבר מותג המחשבים של טושיבה, השיקה את Portégé X40L - מחשב ששוקל בערך 1 ק"ג בלבד ועדיין כולל מעבד חזק, שפע של זיכרון וגם של שקעים וחיבורים פיזיים. הוא לא זול, ונמכר בעיקר לעסקים וארגונים
מחשבים ניידים, כמו מוצרים רבים אחרים, הם בסוף תוצר של פשרה: רוצים מחשב במשקל קל? תוותרו על מסך גדול. אתם מעדיפים מחשב דק? תיאלצו להסתפק בפחות שקעים וחיבורים. מחפשים מחשב חזק? סביר להניח שהוא יהיה עבה יותר ויקר.
מסתבר שכשרוצים אפשר לשלב גם וגם, עם מעט פשרות: Dynabook, שהיתה בעבר מותג של טושיבה, השיקה לאחרונה את Portégé X40L-M - מחשב נייד דק, קל, עם מסך 14 אינץ', שפע של חיבורים ומחיר גבוה, אבל לא מאוד יחסית למתחרים בקטגוריה.
אם השם לא מצלצל לכם מוכר, יש לכך סיבה טובה: את המחשבים של דיינבוק לא תמצאו בכל חנות מחשבים או רשת חנויות (וחבל), כי היא מתמקדת במכירות בעיקר לעסקים וארגונים. למרות זאת, בחיפוש קצר בגוגל אפשר למצוא אתרים וחנויות שמשווקים גם את הדגם החדש. קיבלנו אותו לבדיקה באדיבות מפעיל, נציגת דיינבוק בישראל.
מבנה ועיצוב: המראה לא מרשים, המשקל כן
הדבר הראשון שבולט כשמוציאים את הפורטז'ה מהקופסה הוא המשקל - בערך 1 ק"ג בלבד (ועוד כמה גרמים), למרות מסך של 14 אינץ', כאמור. גם כששאלו אותי מסביבי מה מיוחד במחשב, קודם כל מסרתי אותו שירגישו את המשקל, וזה בהחלט הותיר רושם. כשהכנסתי אותו לתיק חזרתי ובדקתי שהוא באמת בפנים, כי זה לא מרגיש כאילו סוחבים מחשב על הגב.
המחשב מגיע בצבע כחול (או Tech Blue, לפי החברה), בעיצוב סטנדרטי - קשה להגיד שהוא אלגנטי או משדר יוקרה, אבל זה גם עניין של טעם. גוף המחשב עשוי מגנזיום ולפי הצהרות דיינבוק הוא עומד בתקן צבאי אמריקאי, מה שאמור להבטיח עמידות מפני נפילות, זעזועים, חום, אבק, מים ועוד. לא בדקתי את כל אלה, אבל איכות הבנייה של הפורטז'ה מרגישה מצוינת.
המקלדת טיפה צפופה, כי משני צדדיה השאירו מקום לרמקולים, אבל היא עדיין אחת המקלדות הכי נוחות שעבדתי איתן והצפיפות לא הפריעה לעבודה השוטפת עם המחשב. מתחת למקלדת יש תאורת LED עבור המקשים ונשאר גם מקום לטאצ'פד גדול ונוח.
כפתור ההפעלה ממוקם מעל לרמקול הימני ומתפקד גם כקורא טביעות אצבע, אם תרצו כניסה מאובטחת יותר למחשב. הסידור הזה עובד טוב - המיקום נוח והגיוני להנחת האצבע, ומדי פעם תתבקשו לשלב גם סריקה וגם קוד אישי.
חומרה: הרכיבו בעצמכם
דיינבוק מציעה לעסקים וארגונים מגוון אפשרויות בחירה והתאמה אישית בפורטז'ה - דגם המעבד, כמות הזיכרון ונפח כונן האחסון. הדגם שהגיע לבדיקה כלל את המפרט החזק ביותר: מעבד Intel Core ultra 7 (לא להתבלבל - זה לא i7 אלא דור חדש של מעבדי אינטל), כרטיס מסך Arc של אינטל, 32 גיגה בייט של זיכרון וכונן בנפח 2 טרה בייט. יש כאן גם מעבד NPU, שאמור לסייע במשימות AI, וגם כאן חשוב לא להתבלבל: במקלדת אמנם יש כפתור קיצור להפעלת Copilot של מיקרוסופט, שבפועל פשוט פותח את דפדפן אדג', אבל הפורטז'ה לא שייך לקטגוריית Copilot+ PC שכוללת כמה יכולות AI מובנות במחשב עצמו.
זה מפרט שמטיס את המחשב בכל מה שקשור לעבודה משרדית - הכל עובד במהירות ובלי גמגומים. המחשב מסוגל להתמודד גם עם משימות כבדות יותר מ"סתם" עבודה באופיס וגלישה באינטרנט, ובמהלך רוב השימוש בו לא שמעתי את המאווררים נכנסים לפעולה. גם כשהם כבר עבדו, הרעש היה סביר.
גם משחקים נכנסים תחת ההגדרה של משימות כבדות יותר, אבל הבעיה כאן היא בגרפיקה - משהו לא עובד בה חלק, ולמען האמת לא צריך לבנות ציפיות בתחום הזה כי הפורטז'ה לא מיועד לגיימינג.
המסך מצוין, אבל כאן יש פשרה מסוימת - זה לא מסך מגע וגם לא OLED. זה עוזר לשמור על משקל נמוך, ולפחות מבחינת מסך מגע לא מדובר בוויתור גדול: זו תוספת נחמדה למחשבים, אבל אפשר להסתדר בלעדיה.
התצוגה פחות צבעונית וחיה מאשר במסך OLED, ומנגד סביבת העבודה לא משתקפת במסך והבהירות מעולה ובזכותה אפשר להשתמש במחשב גם תחת אור שמש ישיר.
אז המחשב קל ודק יחסית (העובי המקסימלי הוא קצת פחות מ-16 מ"מ), בלי פשרות מבחינת ביצועים, וזה נכון גם לגבי חיבורים - בצד ימין יש שקע אוזניות, חיבור USB-A, חיבור כבל רשת(!) וקורא כרטיסי מיקרו SD, ובצד שמאל נמצא חיבור HDMI, עוד חיבור USB-A ושני חיבורי USB-C, שמשמשים גם לחיבור המטען. כלומר, רוב המשתמשים ימצאו כאן את כל החיבורים שצריך, בלי צורך במתאם חיצוני.
הביצועים ועובי המחשב לא באים על חשבון הסוללה, שמספיקה בקלות ליום עבודה מלא ואפילו יותר, תלוי במשימות שתעמיסו על הפורטז'ה. הטענה של 30 דקות תספיק כדי למלא את הסוללה מ-15% ל-50%, כעבור שעה התמלאו 80% ולטעינה מלאה צריך להמתין יותר משעה וחצי.
גם הרמקולים מוצלחים, במיוחד ביחס לציפיות ממחשב נייד ודק, ומספקים צליל חזק וטוב מאוד.
תוכנה: מעט אפשרויות לשליטה בהגדרות
הפורטז'ה מגיע עם ווינדוס 11 פרו, וכולל קיצורי דרך מוכנים מראש ל-Dropbox ו-ExpressVPN - כנראה בהנחה שזה מה שמשתמשים עסקיים מחפשים.
תוכנת הניהול של דיינבוק די נחבאת אל הכלים ומציעה מעט אפשרויות להתאמה אישית. אצל אסוס, למשל, תוכנה כזאת מקבלת קיצור דרך בולט בדסקטופ וכוללת שלל אפשרויות לשליטה ושינוי של הגדרות המחשב, ואילו כאן הגעתי אליה כמעט במקרה, ורק אח"כ שמתי לב שהיא נמצאת גם בתפריט "התחל". דרך התוכנה אפשר לשנות למשל את רמת התאורה של מקשי המקלדת, אבל לא לתזמן אותה לפעולה אוטומטית בשעות הערב או לפי תנאי התאורה.
דיינבוק בחרו בשינוי קצת מוזר במקלדת: מקשי הפונקציות השונים (F1, F2 וכו') מתפקדים באמת כמקשי פונקציות. בשנים האחרונות הסידור הזה היה הפוך, כי יותר הגיוני שנשתמש באופציה השנייה של המקשים האלה - שליטה בעוצמת הרמקולים, בהירות המסך ועוד, ומי שרוצה בכל זאת להשתמש בהם למטרה המקורית והישנה לוחץ על כפתור FN. כן, זו תלונה קצת קטנונית ואפשר לשנות את ההגדרה הזו בקלות, אבל זו בחירה קצת לא ברורה לגבי ברירת המחדל במחשב.
סיכום
ה-Portégé X40L-M הוא מחשב מעולה, והדגם שהגיע לבדיקה התמודד בקלות עם כל משימה כמעט, אין בו כאמור כמעט פשרות - ויש לזה מחיר. עם המפרט החזק ביותר המחיר ברשת עומד על כ-10,000 שקל, ובחברת מפעיל מציינים אפילו מחיר קצת יותר נמוך של 9,000 שקל. זה לא זול, אבל המתחרים הבולטים יקרים יותר או מציעים מחיר דומה אבל תמהיל אחר של פשרות - משקל קצת יותר גבוה או נפח אחסון נמוך יותר.
אפשר גם לבחור במפרט אחר וכך להוריד את המחיר, וסביר להניח שגם עם פחות זיכרון ונפח אחסון הוא יספיק לרבים מהצרכנים ויציע תמורה טובה מאוד יחסית למחיר.
