שוברת קודיםכשמנוע החיפוש של גוגל מאבד אמינות - הגולשים מחפשים חלופות
שוברת קודים
כשמנוע החיפוש של גוגל מאבד אמינות - הגולשים מחפשים חלופות
מנוע החיפוש של גוגל החל לזייף עם תשובות פחות ופחות רלבנטיות, והמשתמשים מגיבים בזליגה לפלטפורמות כמו טיקטוק, שמציגה תשובות יותר "אותנטיות" ופחות מודעות בתשלום
הנעורים של מוצרי טכנולוגיה קצרים במיוחד, רק שני עשורים דומיננטיים של מוצר החיפוש החדשני והמשבש של גוגל נדרשו כדי שהוא יהיה היום "מסורתי" ובשל ל"שיבוש". כאילו הוא בעצמו מעולם לא עיצב במו ידיו את האופן שבו האינטרנט בנוי. את זעקת המלחמה הקולנית ביותר עושה מוצר מסורתי לא פחות – בינג, שיש הטוענים כי היום בעודו מצויד ב־ChatGPT הוא האתגר הגדול ביותר למנוע החיפוש של גוגל. אך אל תיתנו לצעקה הרמה ביותר להטעות, האיום על מנוע החיפוש עמוק הרבה יותר מכך.
יש להודות על האמת. הסיבה שבינג לא הצליח לאתגר עד היום את המוצר של גוגל היא שבינג הוא פשוט מוצר נחות מגוגל. היסטורית (גם אם ההיסטוריה קצרה) אין שני למיומנות של חיפוש גוגל, לאופן שמוצר זה מסוגל לשלוף תוצאות חיפוש מדויקות, לעזור למשתמש הממוצע להתמצא ולהגיע למקורות מידע רלבנטיים ביעילות, ובו בזמן להציע למשתמש כלים שונים כדי לשפר את התוצאות ולדייקן. או כך לפחות זה היה שנים ארוכות.
מאז תחילת שנות האלפיים בנתה לעצמה גוגל שליטה מוחלטת (ויש להודות – מוצדקת) בשוק החיפוש העולמי, והיום היא לבדה מחזיקה במעל 80% מהשוק. שליטה זו היא רווחית להחריד, ורק ב־2022 הניבה לה הכנסות של 225 מיליארד דולר.
אך הביצועים המרהיבים האלו לא יכולים להסתיר את התחושה ההולכת וגוברת שהמוצר שהגדיר את האינטרנט אינו מה שהיה בעבר. החוויה, כך נראה, הולכת ומידרדרת. לא משנה הוספה של פסיק או מירכאות, פעמים רבות קשה להגיע לתשובה הנחשקת. עמוד תוצאות החיפוש הראשון הוא פחות ממדהים, ומי שמעז להמשיך מעבר להרי החושך עלול למצוא את עצמו במרחבים מוחלטים של חוסר רלבנטיות, לעתים בשפה לא נכונה, לעתים בלי קשר לשאילתת החיפוש.
הסיבות לשינוי יכולות להיות מגוונות. ייתכן כי גוגל עצמה משנה את האלגוריתם עוד ועוד במאמץ אולי לשפר אותו כך שיוכל לזהות גם תוכן באיכות נמוכה. אולי הסיבה לאיכות הירודה היא שגוגל בעצמה נותנת עדיפות וקדימות לשירותים שהיא מציעה (למשל עמודי הקניות, הביקורת או הפיננסים שלה) על פני תוצאות איכותיות יותר. אולי הגורם העיקרי הוא חמדנות תאגידית, שדוחפת את החברה לתעדף משמעותית הכנסות מפרסום על פני איכות המוצר. אולי האשמה נופלת לא פחות גם על מומחים לקידום אתרים (Search Engine Optimization או SEO), האנשים שמשקיעים מאמץ עילאי למדוד ולהתאים כל שינוי שגוגל עושה באלגוריתם החיפוש שלה, כדי שעמודי האינטרנט של הלקוחות שלהם יצליחו להתברג גבוה בתוצאות החיפוש. אולי הבעיה היא כולן יחדיו.
על כל מקרה, זהו עתיד שמייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג' ניבאו בעצמם עוד ב־1998 כשהיו סטודנטים: "המטרות של המודל העסקי של הפרסום לא תמיד תואמות לספק חיפוש איכותי למשתמשים... הכנסה מפרסום מספקת לעתים קרובות תמריץ לספק תוצאות חיפוש באיכות ירודה".
החיפוש בגוגל כל כך מעצבן שגם מפרסמים מבינים זאת. רק לאחרונה דיווחה גוגל על תוצאותיה הכספיות, שבהן הציגה לראשונה רבעון שני רצוף של ירידה בהכנסות מפרסום. ההכנסות עדיין מאוד גבוהות והמוצר עדיין שולט בעולם מסיבות טובות בהחלט, אך הדעיכה ניכרת.
באותו דיווח על התוצאות הכספיות, שהיו לכל הדעות טובות (אף עלו על ציפיות האנליסטים), עדיין מרבית הכותרות הדגישו את הירידה בהכנסות מפרסום, משום שגוגל על כל עיסוקיה המגוונים בהחלט היא בראש ובראשונה חברת פרסום. הירידה בהכנסות בסגמנט זה אולי יכולה להיות מוסברת בקלות יחסית בהאטה הכלכלית העולמית, אך זה יהיה רשלני להדגיש גורם זה בלבד. בחברות אחרות כמו אמזון וטיקטוק ההכנסות מפרסום עולות מהר. לגוגל יש פשוט מוצר פחות טוב, המפרסמים מבינים את מה שהמשתמשים מבינים, והכסף הולך בעקבותם לפלטפורמות אחרות.
אולי המוצר באיכות ירודה יותר, או שאולי יש מוצרים שפשוט מציעים שירותים מעודכנים יותר לעולם הדיגיטלי המתפתח. עוד לפני שהתחיל הטירוף סביב ChatGPT ושילובו בבינג, כבר קמו לגוגל מתחרים כבדים – כולם מציעים דרך חדשה לשלוף מידע מהאינטרנט וההמונים, שאינה קשורה לגישת החיפוש הקונבנציונלית. אלו לא היו מנועי החיפוש הסטנדרטיים והייעודיים. שום פלח משמעותי לא גלש ל־DuckDuckGo, יאהו או Baidu (אם כי כן נרשמה עלייה מסוימת במספר המשתמשים), הם פשוט נעו לאזורים אחרים של ארגון מידע, שלא קשורים לשליפת דפים מהאינטרנט. החיפוש עבר לטוויטר, רדיט, אמזון, אינסטגרם ובעיקר – טיקטוק, שם תשובות מוצגות מהר יותר, בצורה אינטראקטיבית במיוחד, תמציתית למדי וחשוב מכל – עם מגע אנושי.
טיקטוק, רדיט או אינסטגרם לא נוצרו כדי להחליף שירותי חיפוש, ובהתאם לפורמט גם יוצרים בפלטפורמות הללו לא מעלים תכנים מתוך מחשבה על כך. עם זאת, גם מגמה זו מתחילה להשתנות. אולי טיקטוק אינה הפלטפורמה לחפש מידע כמו באיזה תאריך לועזי חוגגים את ליל הסדר ב־2025, או מה יהיה מזג האוויר בראש הנקרה בשבוע הבא, אך זו פלטפורמה מצוינת לחפש בה המלצות למסעדות, ברים, סרטים, ספרים או סדרות, מתכונים, שטויות שאפשר לקנות באמזון, זה מרחב טוב למציאת סקירות על משחקים, מוצרי אלקטרוניקה, מסלולי טיולים או תרגילים לשיפור היציבה.
טיקטוק הפכה לכוח בולט במיוחד בתחום. בשלהי 2021 נמצא כי TikTok.com הוא הדומיין הפופולרי ביותר בעולם. Google.com הגיע למקום השני, אחריו Facebook.com, במקום הרביעי Microsoft.com, ו־Apple.com במקום החמישי. בחודש מרץ זינקו הכנסות טיקטוק ב־11%, ולפי הערכות היא צפויה לסיים את השנה עם הכנסות מפרסום של 14.15 מיליארד דולר, זינוק של 43% לעומת 2022. ביצועים חזקים עבור חברה שמרחפת מעליה סכנה לאיסור מוחלט מצד הממשל האמריקאי.
אחת הסיבות לעלייה הגוברת בחיפוש בטיקטוק היא שאנשים מחפשים תוצאות חיפוש אותנטיות. החיפוש בגוגל, אף שהוא מצוין ואין ברגע זה ממש מתחרה משמעותי לו, דוחף היום לדפים שלא בהכרח נכתבו על ידי אנשים בשר ודם, אלא למודעות בתשלום ולדפים שבונים אותם בהמונים מקדמי אתרים, עם תוכן שנוצר על ידי בוטים, ושנבנו באופן יעיל כל כך לסטנדרטים והכללים של גוגל, שהם מחליפים ממש תוצאות איכותיות הרבה יותר. החיפוש הזה אחר חוויה "אישית" יותר הוא הסיבה להערכה כי בינג, מצויד ב־ChatGPT, יוכל לאתגר את החיפוש הנוכחי. הוא לכאורה יאפשר למשתמשים דרך "קלה" יותר ו"אנושית" מדומה.
