האם בינה מלאכותית שוברת את הכללים? התביעה נגד Google מסמנת עידן חדש
הקרב המשפטי בין Chegg ל-Google שהחל לאחרונה, אינו עוד תביעה רגילה על תחרות לא הוגנת - הוא מהווה ביטוי משמעותי של ההשלכות העסקיות והמשפטיות החדשות, של השימוש המתפשט בכלי הבינה המלאכותית (AI) ושל השפעתו על התעשיות המסורתיות.
לטענת Chegg, חברה נסחרת בארה"ב, היוצרת תוכן חינוכי, שאיבדה למעלה מ-90% מערכה בשנה האחרונה, המודל העסקי שלה התמוטט לחלוטין, מאחר שמנוע החיפוש של Google מקפיץ לראש הדירוג סיכומי תוכן שמייתרים את הצורך בכניסה לאתר שלה. זוהי דוגמא מצוינת לכך שהחשיפות הפוטנציאליות הקשורות בטכנולוגיות AI ויישומיהן, חורגות הרבה מעבר לתחום הרגולציה של AI, ולכך שסיכונים אלה יבואו לידי ביטוי גם ללא חקיקה ייעודית, אלא על דרך של יישום נורמות קיימות על הטכנולוגיה החדשה.
הטענות המרכזיות של Chegg, כמו ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי, הסטת תנועת גולשים והשתלטות על תוכן ללא פיצוי אינן חדשות בעולם המשפט. הן נשענות על עקרונות דיני התחרות והקניין הרוחני, אשר נבחנו לא פעם בבתי המשפט. אלא שכעת, החידוש המרכזי טמון בהחלתן על מוצר חדש של תחום הבינה המלאכותית ("AI Overviews") ועל יכולתו של המוצר לסכם, לעבד ולהנגיש מידע.
למעשה, אנו עדים לניסיון להחלת דיני התחרות על תופעה חדשה: מעבר ממנועי חיפוש מסורתיים ל"מנועי תשובות" מבוססיAI , השואבים מידע מגורמים חיצוניים, אך אינם מפנים תנועה לאתרים המקוריים. המשמעות רחבה בהרבה מהמקרה של Chegg - הן בקשר עם ההשלכות מרחיקות הלכת של השינוי באופן הפעולה של מנועי החיפוש המסתמכים על AI, ואף מעבר לכך – בקשר עם ההשלכות של הטמעת כלי ה-AI בשלל שירותים ומוצרים.
לצד הטענות ביחס לתחרות הלא הוגנת, ישנו היבט נוסף שעומד בלב התביעה והוא ההגנה על תוכן מקורי בעידן ה- AI. המשפט המסורתי כבר התמודד עם שאלות של זכויות יוצרים, אך עתה ניצב בפני אתגר חדש: בינה מלאכותית לוקחת תוכן קיים, מסכמת אותו ומציגה אותו כמידע עצמאי. בתי המשפט ייאלצו לקבוע האם מדובר בשימוש הוגן (fair use) או בניצול מסחרי אסור הפוגע בזכויות של יוצרי התוכן.
השלכות רוחב וניהול סיכונים
המאבק של Chegg נגד Google משמש כתמרור אזהרה לעסקים ויועצים משפטיים, אשר נדרשים להביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של שילוב AI בפעילות מכל סוג. זוהי דוגמא נוספת לכך שלשימוש ב AI תהיינה השלכות מרחיקות לכת, הרבה מעבר לצורך לפעול על פי הרגולציה הספציפית בנושא.
ההתפתחויות הטכנולוגיות מחייבות התאמות בניהול הסיכונים, ובין היתר, בתהליכי בדיקות נאותות (Due Diligence) בעסקאות רכישה והשקעה למיניהן, במישור המשפטי הצר אך גם במישורים העסקיים הרלוונטיים, יש לכלול בחינה מעמיקה של שלל הסיכונים הקשורים ל AI. היבט נוסף הוא חלוקת האחריות בהסכמים מסחריים - תרחישי החשיפה הקשורים ב- AI הינם רבים מספור. כמעט בכל הקשר של חוזה מסחרי משמעותי חייבים הצדדים לאמץ מבט רחב לגבי החשיפות והתרחישים האפשריים ביחס להסכם ואשר יש להם היבטי AI ואז לנסות ולהסדיר את חלוקת האחריות בגין סוגי הסיכונים למיניהם.
לצד זאת, מתבקש כי עם התקדמות הטכנולוגיה יתפתחו כיסויים ביטוחיים חדשים ביחס לחשיפות השונות הכרוכות ב-AI, וכן יש לתת את הדעת לגבי חשיפות ייחודיות לגופים הכפופים למשטרי פיקוח ספציפיים, כך למשל התביעה מדגימה את פגיעותה של חברה שהוכרזה כמונופול לתביעות הנוגעות לפרקטיקת הפיתוח או השימוש שלה ב- AI. פגיעה דומה תיתכן לכל גוף הכפוף למשטרים רגולטוריים ספציפיים – בין אם מדובר במנהל השקעות המחויב ברישיון או בחברה נסחרת בפיקוח של רשות ניירות ערך והבורסה, בין אם מדובר במהנדס בעל רישיון או במי שמחזיק מאגר מידע הכפוף לרגולציית הפרטיות, וכמותם על כל מי שכפוף למשטר ציות ספציפי.
העובדה ש-Google היא הנתבעת המרכזית בתיק הזה מעניקה לתביעה חשיבות תקדימית ועסקית מיוחדת. בין אם התביעה תתקבל ובין אם לאו, ברור כי הקרב המשפטי הזה אינו האחרון. הוא מסמן שלב חדש במאבק סביב השפעת AI על מנועי החיפוש, יצרני התוכן והמידע שמוצג למשתמשים.
עוד מבהירה תביעה זו את העובדה, שבעוד המשפט עדיין מחפש דרכים ייעודיות להתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית, יוחלו באופן טבעי דוקטרינות קיימות על הטכנולוגיות החדשות. השאלה היא לא אם יהיו עוד תביעות - אלא אילו עילות תביעה יצירתיות יתפתחו ואילו השפעות מפתיעות יהיו להן על המגזר העסקי והטכנולוגי.
*עו"ד יעקב אנוך הוא שותף בכיר, ראש מחלקת M&A ועסקאות בינלאומיות ומוביל תחום AI במשרד פירון
