גיימריסטאיך הפכה טורקיה למעצמת משחקי מובייל
גיימריסט
איך הפכה טורקיה למעצמת משחקי מובייל
דווקא בצל כלכלה מרוסקת, הפכה טורקיה לחממת משחקי היפר-קז'ואל, שמושכת קרנות הון סיכון בינלאומיות ומייצאת חברות גיימינג שנמכרות עם תגי מחיר גבוהים
טורקיה נמצאת במשבר כלכלי חריף זה מספר שנים. בחודש שעבר הגיעה האינפלציה לקצב עלייה שנתי של 73.5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1998. דירוג האשראי של אנקרה התרסק.
בניגוד גמור לכישלון הפיננסי של שלטון ארדואן, תעשיית משחקי המובייל של טורקיה נהנית מצמיחה ושגשוג חסרי תקדים בשנים האחרונות. על פי דו"ח חדש מאת חברת המחקר סנסור טאוור (Sensor Tower), הכנסותיהן של יצרניות המובייל הטורקיות הסתכמו ב-160 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022 - זינוק של 37% לעומת הרבעון המקביל ב-2021. מהדו"ח עולה כי טורקיה עקפה את איטליה והפכה ליצרנית משחקי המובייל החמישית בגודלה באירופה לפי סך ההכנסות ממשתמשים (אחרי גרמניה, בריטניה, צרפת ורוסיה, בהתאמה).
בפרט הפכה טורקיה לחממת משחקי היפר-קז'ואל, משחקים בעלי מכניקת משחק פשוטה המיועדים לסבבים קצרים במיוחד. אליקטוס (Alictus), אחת החברות הללו, נרכשה באחרונה תמורת 100 מיליון דולר על ידי סייפליי (SciPlay), חברת סושיאל קזינו שמעסיקה בישראל יותר מ-200 איש.
"הקז'ואל וההיפר-קזו'אל הוא תחום שמייצר 20 מיליארד דולר מתוך תעשיית משחקי המובייל, שמוערכת ב-100 מיליארד דולר מדי שנה", סיפרה נגה הלפרין, CRO של סייפליי, בשיחה עם "כלכליסט". "רק כדי לסבר את האוזן, סושיאל קזינו זו תעשייה של 8 מיליארד דולר. היום יש כמעט 3,000 יצרני משחקים בטורקיה; בערך 20% מהמשחקים שהגיעו לראש הטבלאות בשנים האחרונות היו משחקים טורקיים כי תחום ההיפר-קז'ואל נמצא בפריחה. לא כל מדינה שיש לה את הרצון להתרחב גלובלית יכולה להגיע לזה".
"מה שמעניין בטורקיה שהוביל למצב הקיים הוא שמשחקים הם חלק מהתרבות של העם הטורקי", הסבירה הלפרין. "כשאתה מסתכל אחורה על ההיסטוריה, הם היו משחקים שש-בש ודומינו ושאר משחקי לוח, מה שמתחבר לתרבות שלהם. יש בטורקיה סביב 30 מיליון שחקנים מתוך אוכלוסייה של 84 מיליון תושבים. מתוך החיבור החזק שלהם לעולם המשחקים ומתוך המשבר הכלכלי המתמשך שלהם - הטורקים ניסו לפתוח את עצמם לעולם הגדול".
ואכן, למרות ההשפעה הנרחבת של המשבר הכלכלי בטורקיה, מגזר משחקי המובייל במדינה נותר יחסית מחוסן מפניו. הסיבה לכך טמונה באופייה הגלובלי של התעשייה. כמו מוצרי תוכנה אחרים, משחקי מובייל אמנם מפותחים בטורקיה, אך יכולים להגיע בקלות לקהל משתמשים כלל-עולמי, כלומר תעשיית הגיימינג הטורקית אינה מושפעת ברובה מכוח הקנייה של המשק המקומי. עם זאת, המשבר הכלכלי בטורקיה משפיע על עלות ההעסקה של מפתחי המשחקים בטורקיה, ששכרם הולך ונשחק עם הזינוק באינפלציה. על פי אתר גלאסדור (Glassdoor), מפתחי משחקים באיסטנבול מרוויחים בין 980 ל-2,800 דולר בחודש - שכר נמוך בהרבה מזה של מפתחי משחקים במדינות המערב.
חוסר היציבות הכלכלית של טורקיה מסביר את המיקוד בז'אנר ההיפר-קז'ואל. בניגוד למשחקי PC או קונסולות, הדורשים תקציב עתק וזמן פיתוח ארוך, פיתוח משחקי מובייל - ובפרט היפר-קז'ואל - אורך זמן קצר ודורש תקציבים צנועים יחסית. בשל הסיכון הכרוך בכלכלה הטורקית, משקיעי הון סיכון העדיפו להשקיע בחברות שמסוגלות להוציא לשוק מוצרים במהרה ולהחזיר את ההשקעה בתוך זמן קצר, כלומר היפר-קז'ואל אינו רק ז'אנר, אלא מודל עסקי בפני עצמו.
"הפלייטיקה של טורקיה"
הסנונית הראשונה של תעשיית משחקי המובייל הטורקית היתה פיק גיימס (Peak Games), שהוקמה ב-2010. ניתן להכתיר את פיק גיימס כסיפור ההצלחה הגדול ביותר של תעשיית המובייל הטורקית עד כה. פיק היתה לחברת המשחקים הראשונה בטורקיה שהפכה לחד-קרן, סטארט-אפ ששווה למעלה ממיליארד דולר. ב-2017 יצרנית המובייל זינגה (Zynga) רכשה את חטיבת משחקי הקלפים של פיק תמורת 100 מיליון דולר. שלוש שנים לאחר מכן רכשה זינגה את כל החברה תמורת 1.8 מיליארד דולר.
"פיק גיימס היא כמו הפלייטיקה של טורקיה", מסביר איתן רייסל, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון VGames. כמו פלייטיקה, פיק גיימס הוותיקה הצמיחה מתוכה חברות גיימינג נוספות. "פיק היא החברה-האם בטורקיה. היא הכשירה הרבה חברות ויזמים לתוך התעשייה". חלק מיוצאי החברה הקימו ב-2019 את דרים גיימס (Dream Games). בינואר גייסה החברה 255 מיליון דולר, לפי שווי של 2.75 מיליארד דולר - כמעט פי שלושה משווייה של דרים גיימס שישה חודשים קודם לכן. חברת משחקים Spyke Games, חברת משחקים נוספת, השלימה באותו חודש גיוס סיד ענק בסך 55 מיליון דולר; ארבעה מתוך חמשת מייסדיה הם יוצאי פיק גיימס.
רייסל הוסיף כי בסיס הידע לתעשיית המשחקים הפורחת הוא האקדמיה: "ישנן אוניברסיטאות מדהימות בטורקיה. יש שם הרבה חדשנות, ולא רק בתעשיית המשחקים. יש משתמשים שנהנים וצורכים הרבה תוכן. יש להם ראש מאוד יצירתי. הם חדשניים בצד האמנותי וחוויית משחק. הטורקים כנראה יותר טובים מאתנו בזה", הוא מודה. "אם אנחנו המדינה בעלת הידע במונטיזציה, הם המדינה בעלת הידע בארט, עיצוב משחקים. ביצענו שם השקעה שעוד לא חשפנו. המשקיעים הכי גדולים בעולם כבר השקיעו בטורקיה, למשל קרן NFX (של גיגי לוי-ויס; עע"ש). בזווית גאופוליטית, שיתופי פעולה כאלה יעשו רק טוב לטורקיה ולישראל".
אחד היתרונות של טורקיה בשוק העולמי הוא תרבות ארגונית שדומה לזו המערבית. זאת בניגוד למדינות אסייתיות אחרות, שבהן הפערים התרבותיים עשויים להיות קשים לגישור. "בקשר שלנו עם אליקטוס - שזו הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת - הייתי בהלם מכך שהתרבות הארגונית דומה לשלנו", העידה הלפרין. "הם התחילו לעבוד מרחוק עוד לפני הקורונה, אז היה להם קל להמשיך, אבל הגישה שלהם נותנת מקום לעובדים ליצור ולהיות חדשניים. זה ניהול שסומך על העובדים. מצד שני יש להם גם מפגשים חברה, שמטרתם לחבר, ליצור קשרים ולעבוד יחד מרחוק. הם מאוד נועזים, זה יפה לראות. זה מאוד דומה לעולם שלנו".
