מ־3 מיליארד דולר ל־300 מיליון בשנה: הנחיתה הקשה של סייבריזן
מ־3 מיליארד דולר ל־300 מיליון בשנה: הנחיתה הקשה של סייבריזן
חברת הסייבר הישראלית שכבר היתה ב־2021 על סף הנפקה בשווי של 5 מיליארד דולר הגיעה אל פי תהום. כולל הזזת המנכ"ל והמייסד, פיטורי מאות עובדים, והשתלטות המשקיעה המרכזית סופטבנק על החברה
סיפורה של סייבריזן (Cybereason) מבטא תהליך קשה וכאוב בתעשיית ההייטק בישראל. מחברה שהיתה על סף הנפקה בשווי של 5 מיליארד דולר דרך התרסקות מוחלטת עם עזיבת המנכ"ל והמייסד של החברה, פיטורי מאות עובדים, ועד השתלטות של המשקיעה העיקרית סופטבנק על החברה עם מחיקה של כ־90% מהשווי.
סייבריזן הוקמה בשנת 2012 על ידי שלושה שותפים ישראלים - ליאור דיב שהיה מנכ"ל החברה, יונתן שטרים־עמית ויוסי נער. החברה פועלת בשוק הצפוף של נקודות הקצה EDR, בו פועלות חברות דוגמת קראודסטרייק שמוכרת בכ־627 מיליון דולר לשנה, סנטינל וואן שמוכרת בכ־126 מיליון דולר ולצידן עוד מספר ענקיות דוגמת מיקרוסופט ופאלו אלטו. סייבריזן אשר הציעה שירות דומה למתחרות היתה חזקה מאוד ביפן בזכות קשריה עם סופטבנק אבל פחות דומיננטית בשוק האמריקאי.
הטכנולוגיה של סייבריזן מאפשרת הצגת תמונת מצב מלאה של אירוע תקיפת סייבר במסך אחד במקום במאות התראות שונות. בעזרת המידע הרב שנאסף בזמן אמת, המוצר מזהה התנהגויות חשודות ומציג את השתלשלות האירוע בממשק פשוט ואינטואיטיבי. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות שלהן, וכן לזהות, לחקור, לבודד ולעצור תקיפות לפני שנגרם נזק לארגון.
לאורך 11 שנות פעילותה גייסה החברה 850 מיליון דולר, כאשר המשקיעה העיקרית בחברה היא סופטבנק היפנית. נקודת ציון משמעותית של החברה היה הגיוס הלפני אחרון של החברה ב־2021 גיוס מסיבי 325 מיליון דולר, בהובלת Liberty Strategic Capital, קרן הון סיכון פרטית שהוקמה על ידי שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיבן מנושין, שמכהן כמנהל שותף. בסבב השתתפו גם הקרנות Neuberger Berman, Irving וכן סופטבנק. החברה הוערכה בגיוס בכ־3.1 מיליארד דולר. הגיוס הזרים לחברה הון משמעותי אבל גם נתן תחושה שהחברה אינה שבויה של סופטבנק. החברה חשה את דרכה בטוחה ואף הגישה באותה שנה תשקיף להנפקה. תשקיף שהיה חסוי אבל החברה לא הכחישה הערכות שווי אופטימיות של 5 מיליארד דולר.
אבל אז הגיעה 2022 והחברה נתפסה לא מוכנה לשנה החדשה והמאוד שונה מקודמתה. סייבריזן שהעסיקה בשיאה כ־1,500 עובדים גילתה לפתע שהיא מעסיקה יותר מדי עובדים בשכר מאוד גבוה בשוק שבו הדבר היחידי שחשוב הוא כמה כסף יש לך בבנק ולכמה זמן הוא יספיק לך. יתרה מכך בעורפה של החברה הישראלית נשפה קרן הון סיכון שאינה יודעת רחמים או סימפטיה. סופטבנק שחטפה מכות לא קלות בעקבות ההשקעה המסיבית בחברת WeWork הראתה לכל החברות שבהן השקיעה שהיא דורשת מהן ביצוע קיצוצים באופן מיידי ומסיבי (ראו הרחבה בעמוד זה).
סייבריזן נאלצה לבצע שני סבבי פיטורים משמעותיים פיטרה בשניהם מעל ל־300 עובדים כאשר לצידם ביצעה המשך קיצוצים משמעותיים. ואז הגיע סבב הגיוס האחרון שבו גייסה 100 מיליון דולר, כולו מסופטבנק. בתשובה לשאלת "כלכליסט" הכחישו בחברה הן את הירידה בשווי והן את העובדה שסופטבנק השתלטה מעשית על החברה. מייסד החברה והמנכל שלה ליאור דיב הודיע באותו סבב גיוס על סיום דרכו כמנכ"ל ומחליפו אריק גאן הוא אחד מבכירי סופטבנק אשר היתה לו הכרות מעמיקה עם החברה. דיב אף סיפר עד כמה הרבעון האחרון של החברה היה מצוין ועד כמה הוא פורש כי הגיע הזמן למיזם חדש. אבל אז הגיע דיווח מאוד שבלוני לרשויות בדלוור שם החברה רשומה ובין השורות הופיעה ירידה חדה בשווי. כל כך חדה שלמעשה מחקה את השווי של החברה מכ־3 מיליארד דולר לבערך 300 מיליון דולר.
ניתוח של מספרי החברה מעיד על הסיבה האמיתית לירידת השווי. בשיאה הוערך השווי של החברה בכ־3 מיליארד דולר ובהכנסות של כ־100 מיליון דולר. מדובר על מכפיל של 30 על הכנסותיה. מכפיל שהתאים לימי הבועה אבל מאוד לא מתאים לימים של מיתון, ריבית מטפסת וקרן הון סיכון מאוד לא סלחנית בדמות סופטבנק.
גם לאחר שנאלצה לפטר כ־300 מעובדיה עדיין יש לחברה כ־1,000 עובדים שהיא צריכה לשלם להם משכורות ודחיית ההנפקה שהיתה מזרימה לחברה מאות מיליוני דולרים הובילה את החברה לצאת לגיוס כמעט בכל מחיר. בגיוס האחרון שבו גייסה 100 מיליון דולר, למעשה עברה החברה למכפילים הריאליים החדשים שעומדים על מספרים חד ספרתיים של 5 או 7 על הכסף.
מנכ"ל החברה הנכנס אריק גאן אמר לאחר חשיפת השווי שבימים אלה אין חשיבות לשווי החברה ולמעשה אישר את הפרסום ואת המכה של החברה הישראלית שעדיין לא נגמרה ועל פי הערכות עוד נכונו לה לא מעט מהמורות. אם סופטבנק תחוש שלחברה אין עתיד, מכירה במחיר הפסד של צמצום נזקים הוא סיום אפשריל לדרכה של החברה.
