בלעדיאלמו מפתח תקווה בדרך למכירה ב־600 מיליון דולר
בלעדי
אלמו מפתח תקווה בדרך למכירה ב־600 מיליון דולר
החברה, בבעלותו של חיים מונהייט, מפתחת ומייצרת בקרים למערכות רובוטיות. שכרה את בנק ההשקעות רוטשילד לטיפול במכירה. בראש המועמדות לרכישתה: רוקוול אוטומציה שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 30 מיליארד דולר
אחת החברות הכמעט חשאיות בתחום הטכנולוגיה בארץ עומדת להימכר. ל"כלכליסט" נודע כי אלמו הינע מבוקר (Elmo Motion Control) מפתח תקווה מנהלת מכרז למכירתה תמורת יותר מ־600 מיליון דולר. כך נודע ל"כלכליסט".
אלמו הוקמה ב־1988 ומנוהלת על ידי בעליה היחיד, חיים מונהייט, שמשמש גם כמנכ"ל החברה. החברה שכרה את בנק ההשקעות רוטשילד לנהל את המכירה וקיבלה כמה הצעות. ככל הידוע ההצעה הבולטת עד כה היא של רוקוול אוטומציה (Rockwell Automation) הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 30 מיליארד דולר. רוקוול היא חברה בינלאומית אמריקנית עם הכנסות של 8 מיליארד דולר בשנה שנוסדה ב־1903 במילווקי ומעסיקה 25 אלף עובדים ברחבי העולם. על רכישת של אלמו מתמודדות גם קרנות השקעה וחברות מאירופה וארה"ב.
אלמו פיתחה בקרה ושליטה בתנועות של מנועי סרוו (servo). החברה מספקת פתרונות בקרת הינע מדויקים למערכות רובוטיות וציוד אלקטרו־מכני. היא נחשבת לחברה מובילה בתחום בקרת ההינע.
אלמו מעסיקה כ־400 עובדים ויש לה משרדי מכירות ומפיצים בכל רחבי העולם. לחברה מפעל בפתח תקווה ומפעל בפולין. בן מונהייט הוא אחד הסמנכ"לים הבכירים בחברה ובנו של המייסד. כשליש מעובדי החברה הם מהנדסים המועסקים בארץ והיתר בחברות בנות בארה"ב, גרמניה, אנגליה, איטליה, פולין, סין, דרום קוריאה וסינגפור.
מוצרי החברה הם למעשה המוח למכונות בקרת הינע של מנועים חשמליים, ומפותחים במרכז הפיתוח של החברה בפתח תקוה. בקרי התנועה הרב ציריים ובקרי התנועה של מנועי סרוו של החברה הוטמעו על ידי יצרני מכונות גדולים בארץ ובעולם במגוון רחב של תעשיות מתוחכמות, שדורשות ביצועים אופטימליים .
התעשיות שאליהן מיועדים מוצרי החברה הן אלקטרוניקה, מוליכים למחצה, אנרגיית שמש, בקרת רכיבים, רובוטיקה, אוטומציה, רכבים אוטונומיים, מחסנים אוטומטיים, ועוד. הבקרים של אלמו אחראים על פיקוד ושליטה על תנועת מנועים חשמליים שצריכים לנוע במהירות מקסימלית, בדיוק מושלם, תזמון, סנכרון ותיאום.
תקופת הקורונה הטיבה עם אלמו שחוותה גידול במכירות והגיעה ל־EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות) של 40 מיליון דולר בשנה. החברה נהנית משיעורי רווחיות גבוהים לאור העובדה שמדובר במוצר פורץ דרך שפיתחה.
מונהייט הקים את אלמו לקראת סיום שירותו הצבאי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. בראיון נדיר שהעניק לניו־טק מגזין ב־2016 סיפר: "חבר ילדות ביקש ממני עזרה למוצרי אלקטרוניקה שייבא מאירופה. שם נחשפתי בפעם הראשונה לבקרה תעשייתית ובקרת הינע. כשהשתחררתי הקמנו את אלמו (קיצור של אלקטריקל מושין). התחלנו כחברה שמייבאת מנועים ובקרות לתעשייה, ומהר מאוד הבנו שהתחום מעניין אך היבוא פחות. היינו משוכנעים שאנחנו יכולים לפתח מוצרים טובים יותר בכוחות עצמנו".
החברה לא נדרשה להשקעות שכן מיד עם תחילת הייצור החלה לייצא לארה"ב ולאירופה. "מאז המשכנו להשקיע, להתפתח, להיות תמיד בקו הראשון של הטכנולוגיה. פיתוח מוצרים כשלנו מצריך כישרון, מומחיות וניסיון רב במגוון רחב של התמחויות: הנדסת הספק, תכנון חומרת המרת אנרגיה, חומרה לבקרה ספרתית, אלגוריתמיקה, זיווד, ועוד. זה אתגר לא פשוט, אבל כשמצליחים – הסיפוק גדול. אנחנו משקיעים המון כדי להקדים קצת את העולם. ואכן לא מעט מהטכנולוגיות שלנו נחשבות למובילות ומאוד חדשניות בתחום".
מונהייט סיפר כי למרות שהייצור בחו"ל יכול להיות זול יותר, הוא מעדיף להשאיר אותו בארץ: “אנחנו די חריגים בהיבט זה. כשרוב החברות בעולם נודדות למיקור חוץ, אנחנו רק מעצימים את ההשקעות שלנו בייצור עצמאי. זו החלטה עסקית המוצדקת כלכלית. חלק לא מבוטל מהמובילות שלנו הוא טכנולוגיות היצור".
ב־2020 הגישה חברת MCP, שבמשך כ־10 שנים שימשה כמפיצה בבריטניה של אלמו, תביעה נגדה ודרשה פיצויים של 8 מיליון שקל. הרקע לתביעה היה המעבר של אלמו מהפצה באמצעות מפיצים מקומיים להפצה באמצעות חברות בנות כדי למנוע פערים ברמת המיומנות הטכנולוגית שנדרשה ממפיצים. בין היתר הקימה אלמו ב־2016 חברה בת בבריטניה. לטענת המפיצה הבריטית, החברה הבת התחרתה בה וסיפקה ללקוחות מוצרים במחירים נמוכים יותר מאלה שהיא היתה יכולה לספק וגרמה לה נזקים. אלמו טענה בתגובה כי מדובר בגיבוב של טענות חסרות יסוד וחסרות עילה. הצדדים פנו לגישור ובסיומו התביעה הוסרה ולא נרשמו הוצאות משפט.
