סקירהרילמי 9 פרו פלוס: מכשיר ביניים עם מצלמה משובחת
סקירה
רילמי 9 פרו פלוס: מכשיר ביניים עם מצלמה משובחת
עיצוב מכשיר הדגל של סדרת הביניים של רילמי דומה באופן מחשיד לזה של הנורד 2 של וואן פלוס; המסך הוא מהטובים בקטגוריה - וגם המצלמה מפתיעה לטובה; מהם החסרונות?
אם מחברים את מכירות הסמארטפונים של כל מותגי קבוצת BBK הסינית - רילמי, Oppo, Vivo, וכמובן וואן פלוס - מקבלים את יצרנית הסלולר הגדולה בעולם עם נתח של כ-25% מהשוק - הרבה מעל סמסונג עם כ-20%, לפי הנתונים האחרונים של קאונטרפוינט.
האסטרטגיה העסקית שלה פשוטה: לכל מותג יש פלח שוק שמיועד לו. Oppo הוא מותג הפרימיום, Vivo למדינות מתפתחות ומזרח אירופה, רילמי מתחרה בתוצרת הזולה של שיאומי, ו-וואן פלוס מיועד ללקוחות במערב שלא רוצים לחשוב שהם קונים תוצרת סין. ואולם על הקבוצה עוברים שינויים: מאז שקארל פיי מייסד וואן פלוס עזב את החברה, זו הפכה למעין מותג בת של Oppo ונראה שסופה להיטמע בה לחלוטין.
השוק של רילמי הוא, כאמור, מכשירים בעלי תמורה למחיר. כמו שיאומי, פוקו או סדרת A של סמסונג. מדובר בפלח השוק החשוב ביותר לכל יצרניות הסלולר למעט אולי אפל. השוק מייצג את רוב המכירות של היצרניות. מכשירי ביניים נמכרים כפרימיום במדינות עניות, כחלופה מעט יותר זולה לפרימיום במדינות מתפתחות וכמכשירים לרוב המשתמשים במדינות המפותחות. סדרה A של סמסונג למשל מחזיקה את רוב המכירות שלה בעולם. ה-Realme 9 Pro Plus הוא מכשיר הדגל של סדרת הביניים של רילמי. שכוללת גם את ה-9 הרגיל. זו הושקה לפני כחודשיים והיא מבוססת במידה רבה על הנורד 2 של וואן פלוס. אז האם הרילמי החדש יודע להעניק משהו שאחרים לא? בחלק מהדברים כן.
עיצוב ומבנה: צבע עם נצנצים וגוף מצופה זכוכית
עיצוב ה-9 פרו דומה באופן מחשיד לזה של הנורד 2 של וואן פלוס. כשבודקים את הציציות של שניהם אפשר לראות שגם מבחינת רכיבים הם מאוד קרובים. המשקל זהה, כ-180 גרם, גודל המסך - 6.4 אינץ' - זהה, וכך גם מיקום מערך הצילום. אבל מדובר בשני מכשירים שונים, אם בגלל הרכיבים הפנימיים או אפילו התוכנה ששונה למדי בין השניים.
בכל מקרה, ה-9 פרו הוא מכשיר נאה שלא מסגיר יותר מדי את המחיר היחסית נמוך שלו. הוא אמנם לא יסובב ראשים בזכות המבנה, אבל מעצבי רילמי דאגו לבלינג בסיוע צבע פוטוכרומי, שמשנה את צבעו בהתאם לזווית התאורה. צבע הבסיס הוא מעין ירוק-כחול עם נצנצים עדינים שמשולבים בו. זה מספק אפקט נחמד אבל קצת חסר תכלית מתחת למגן, שמחויב המציאות עימו. אין לו הגנה מפני מים או אבק.
השלדה שלו ככל הנראה מבוססת על פלסטיק קשוח כלשהו כמו הנורד 2, וזכוכית גורילה 5 מחפה את המסך והגב. זה אולי לא המכשיר הכי עמיד שתוכלו לרכוש, אבל הוא נראה ומרגיש יחסית מוגן. גם גודלו אינו יוצא דופן. הוא דק יחסית - כ-8 מ''מ - ולא רחב מדי. הפינות והשוליים שלו לא מעוגלים למשעי כמו על מכשירי פרימיום, אבל הוא לא מרגיש מגושם או לא נעים לאחיזה. בקיצור, מדובר במכשיר שקל מאוד לחיות איתו ביום יום.
חומרה וביצועים: מעל הממוצע אבל לא בהרבה
רילמי לא ציידה את ה-9 פרו במעבד דגל או אפילו באחד שהיה כזה בעבר. מדובר במעבד מדיה-טק טייוואני דיימנסיטי 920. בלי להיכנס לפרטים טכניים, הוא מספק ביצועים טובים לאפליקציות השוטפות: מדיה חברתית, מיילים, סרטונים ומוזיקה ואפילו גיימינג בתלת ממד, אבל זה לא הסוס הכי מהיר באורווה. הוא גם לא חסכוני מאוד, למרות שאפשר בקלות להוציא ממנו יום וחצי בלי להידרש למטען. זהו מעבד שמקביל לסדרת מעבדי הסנאפדרגון 7XX של קוואלקום והוא מספק יכולות טובות למשתמש הממוצע. הוא משודך בהתאם לתתי-הדגמים ל-6 או 8 גיגה-בייט של זכרון פעולה ול-128 או 256 ג''ב של מרחב אחסון. מדובר בנתונים טובים, גם אם היינו מוותרים על גרסת הבסיס עם 128 גיגה-בייט. זה פשוט לא מספיק בימינו אם אתם מצלמים סרטוני 4K או תמונות ברזולוציה גבוהה.
המסך הוא מהטובים בקטגוריה. הרזולוציה שלו היא FHD והוא מבוסס AMOLED - ככל הנראה מתוצרת סמסונג - התצוגה שלו מדויקת ולא רווייה מדי, אבל הוא לא מאוד בהיר. עד 630 ניט שזה נתון מאוד ממוצע בימינו. הוא לא המכשיר שכדאי לבחור אם אתם אוהבים לבלות בחוץ באור השמש. עם זאת יש לו קצב רענון תצוגה של 90 הרץ, גם כאן נתון בסיסי כיום, אבל הוא בעיקר פועל בממשקים ולא סרטונים או במשחקים. מצד שני זה חוסך יותר בצריכת החשמל. הסוללה כאן היא בת 4,500 מיליאמפר שעה ותומכת בטעינה המהירה של החברה שמכונה כאן SuperDart. עם עוצמה של 65 וואט היא תטען לכם את הסוללה בחצי שעה לכמעט 80% קיבול שזה נתון טוב מאוד. מבחינת סאונד, יש כאן רמקול אחד והוא לא מהטובים בקטגוריה. מה שכן הוא חזק. בנוסף ישנו שקע לאוזניות, משהו שכבר מתחיל להיעלם מהסמארטפונים - אפילו אלה המיועדים לפלח השוק המוזל.
תוכנה וממשק: התאמה אישית לכל פריט
ממשק ההפעלה של רילמי הוא ה-Realme UI 3.0 ומתחתיו תמצאו אנדרואיד 12. יתרונו הוא בשלל אפשרויות התאמה אישית וכל מיני פונקציות כמו חלונות צפים ויכולת להתאים אישית מחוות שונות כדי שיבצעו פעולות מהירות. בנוסף יש כאן ממשק פרטיות מאוד מפורט אם אתם לא אוהבים שמחטטים לכם יותר מדי בחיים. המכשיר תומך בפתיחת נעילה עם סורק טביעות אצבעות מתחת למסך. הוא מהיר למדי ומדויק, שזה מאוד נוח. יש גם פתיחת נעילה בסיוע מצלמה, אבל כאן מדובר בזיהוי פנים דו-ממדי בסיסי ולא מאובטח מאוד.
בזכות פאנל ה-AMOLED יש גם תמיכה בתצוגה תמידית, זו כוללת כל מיני אפשרויות לשעונים שונים, יישומונים והתראות מותאמות אישית. ניתן אפילו לצייר סוג של דיוקן עצמי דרך אפליקציית הרישום המובנית והיא תהפוך תמונת דיוקן שלכם לאיור מלווה באנימציה חמודה. יש גם אפשרות לקבל התרעות דרך תאורה בשוליים. ולקינוח ניתן גם לשנות את אנימציית סורק טביעות האצבעות. אף תכונה מאלה אינה משהו שיהפוך את ה-9 פרו לאייפון 13, אבל זה משעשע קצת, וגם זה משהו. ההתאמה האישית נמצאת כאן כמעט בכל פריט בהגדרות של הממשק או של האפליקציות, וזה לפעמים מרגיש קצת יותר מדי. אבל אפשר בהחלט ליהנות מהמכשיר גם בלי זה.
מצלמה: טובה באופן מפתיע
אם יש נקודה מאוד חיובית ל-9 פרו מעבר לפאנל AMOLED, זו המצלמה שלו. היא לא מהפכנית אבל היא כן מבוססת על חיישן ראשי מצוין מתוצרת סוני. בנוסף יש כאן ייצוב תמונה אופטי שזה די נדיר במחירים האלה. זאת אומרת שהמצלמה מסוגלת לתמונות ברמת פירוט מצוינת והתמודדות מעולה עם תנאי תאורה קשים. החיישן מציע רזולוציה של 50 מגה-פיקסל שזה די והותר לרוב השימושים. הוא יודע לחבר ארבעה פיקסלים לאחד מה שמספק יותר פירוט ובהירות בזכות יותר אור. אין כאן חיישן עומק שדה ותמונות הדיוקן משתמשות באלגוריתם לייצור אפקט הטשטוש. כמו שניתן לתאר זה פחות מוצלח ממצלמות עם חיישן ייעודי, אבל זה עובד מספיק טוב בשביל תמונות למדיה החברתית או לווטסאפ. צילום הלילה מעולה ויש כאן זום אופטי פי 2. זה לא הרבה אבל טוב שהוא קיים.
מצלמת הזווית הרחבה מוצלחת ומסתפקת ברזולוציה של 8 מגה-פיקסל, התמונות לא מעוותות ולמרות שיש תמיכה במצב לילה, האיכות לא עקבית. עם זאת עדיין יש רעש דיגיטלי שמתגנב לעתים גם אם הוא לא באמת פוגע יותר מדי באיכות. מצלמת המאקרו בת 2 מגה-פיקסל מאפשרת צילום מקרוב, הפוקוס שלה קבוע כך שתצטרכו להזיז את המכשיר בשביל למצוא את נקודת המיקוד שנמצאת 4 סנטימטר מול העדשה. מצלמת הסלפי בת 16 מגה-פיקסל יודעת לנפק תמונות באיכות מצוינת, אבל תמונות הדיוקן פחות מוצלחות, ישנה ירידה קלה באיכות הצילום במצב זה. בסך הכל המצלמה הזו מצוינת לקטגוריה שלה. היא מכה מצלמות של מכשירים שעולים 500 שקל יותר בלי למצמץ.
סיכום ואלטרנטיבות: מכשיר מומלץ למי שרוצה מצלמה טובה ומסך AMOLED
ה-9 פרו מיובא על ידי באג ועולה 1,500 או 1,600 שקל בהתאם למרחב האחסון. במחיר הזה תמצאו לא מעט מתחרים. העיקרי שבהם הוא הסמסונג A52 או A53 שמחליף אותו ונסקור כאן בקרוב. אלה מציעים חבילה מאוד טובה, מסך, מצלמה, עמידות במים ואבק באיכות טובה יותר מהממוצע בקטגוריה. אבל הם גם יקרים יותר. גם אם לא בהרבה. אגב, ה-A52 הופך לאחלה עסקה כיום והוא דווקא כנראה יכול לתת פייט לא רע במחיר הזה לרילמי. מצידה של שיאומי ישנה סדרת הרדמי נוט 11 פרו עם מסך יותר טוב, מעבד יותר מוצלח ומצלמת 108 מגה-פיקסל. עם זאת המצלמה של הרילמי עדיין הרבה יותר טובה והממשק של שיאומי פחות מוצלח לטעמי. מדובר גם במכשיר מעט יותר מגושם.
ישנו גם הפוקו X3 שעולה בדיוק אותו מחיר. המסך שלו מעולה וגם המעבד יותר חזק, אבל גם כאן המצלמה פחות מוצלחת. מנגד אפשר למצוא אותו במחיר יותר זול בהרבה ביבוא מקביל. לסיום ישנו הנורד 2 של וואן פלוס, המכשיר עליו מבוסס הרילמי. הוא עולה קצת יותר, אבל המעבד שלו הרבה יותר חזק. המסך תומך ב-HDR10 אך המצלמה קצת פחות טובה, אבל לא בהרבה ומצלמת הסלפי יותר טובה. בקיצור, כל אחד צריך לבחור מה חשוב לו יותר, אם זה מחיר עדיף לבדוק את הפוקו או השיאומי. אם זה מצלמה טובה הרילמי, הסמסונג ואפילו הנורד יתנו תמורה טובה יותר. אם זה מעבד, הנורד 2 עוקף את כולם. ה-9 פרו הוא מאלה שיתחבבו בקלות על חובבי הצילום שיוכלו ליהנות ממנו.
