בינה מלאכותית תגמד את המירוץ לנשק גרעיני וישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד בו
בינה מלאכותית תגמד את המירוץ לנשק גרעיני וישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד בו
ביוני 2024, קרן ההון סיכון סקוויה קפיטל הובילה סבב גיוס של 125 מיליון דולר בחברת Sakana AI, לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. החברה נוסדה רק 11 חודשים לפני כן, ושווייה נסק בכמעט 400% תוך חמישה חודשים בלבד. החזון של החברה הוא פשוט: לפתח מודלים של AI המותאמים במיוחד ליפן. ההשקעה של סקוויה מדגישה את החשיבות האסטרטגית והערך הגלום בפתרונות AI סוציו-גיאוגרפיים, ממוקדי תרבות ושפה. במקרה של ישראל, הקמה של חברות AI מקומיות שתעמודנה בחזית המחקר והפיתוח אינה רק הזדמנות כלכלית משתלמת מאוד, אלא גם חיונית למדינה מסיבות אסטרטגיות.
"בינה מלאכותית היא החשמל החדש," קבע אנדרו נג, אחד החוקרים המובילים בתחום, ב-2016. כפי שהחשמל שינה את העולם במאה ה-20, כך AI תעצב את המאה הבאה. פחות מעשור מאוחר יותר, אפשר להבין אפילו יותר את חשיבות הטכנולוגיה. אם שליטת האדם הקדמון באש אפשרה לנו לשלוט בטבע, והמצאת החשמל אפשרה לתעש את העולם, AI תאפשר לנו לא רק לעצב מחדש תעשיות שלמות, אלא גם ליצור עולמות ידע חדשים ולברוא מציאות חדשה, שתעלה על כל המצאה קודמת של האנושות.
בניגוד לחשמל, שאיתו היה זה רק עניין של זמן ותשתיות עד שהפך למצרך בסיסי שהגיע לכל העולם, AI היא המצאה הרבה פחות נגישה, הדורשת מדענים מהשורה הראשונה ומיליארדי דולרים רבים בפרויקטי מחקר מנוהלים היטב. זו השקעה שרק ישויות ריבוניות יכולות לממן, ומדינות שתשכלנה להשתמש ב-AI כמשאב, תזכינה ביתרון אסטרטגי עצום. במובן זה, AI דומה יותר לפיתוח נשק גרעיני, אשר 80 שנה לאחר המצאתו נמצא בידיהן של תשע מדינות בלבד, ומספק להן יתרון אסטרטגי והרתעתי משמעותי.
בעוד שמרוץ החימוש הגרעיני אפשר השמדה הדדית, ולכן היה בעיקרו מרוץ של עליונות פסיכולוגית, המרוץ ל-AI מציע יתרונות מוחשיים ומידיים. יתרון בתחום ה-AI מאפשר למדינה לשפר יכולות ביטחוניות, כגון ניתוח מודיעיני, יכולות שיגור ויירוט טילים, ניהול קרב ועוד. בנוסף, גלום בה פוטנציאל צמיחה אזרחי אדיר. ההשפעה של AI נוגעת בכל תחומי החיים - מתקשורת ושירותי בריאות, דרך תחבורה וכלכלה, ועד לביטחון לאומי.
בניגוד למרוץ החימוש הגרעיני, שימוש ב-AI לא גורם להשמדה הדדית, ולכן כל התקדמות ניתנת ליישום מיידי. במהפכה התעשייתית, המדינות הראשונות לאמץ את התיעוש יצרו פער אדיר מול מדינות לא מתועשות. במהפכת ה-AI, הפערים יגדלו עוד יותר מהר, באופן אקספוננציאלי, ובתוך זמן קצר כבר יהיו בלתי ניתנים לגישור. מדובר בקו פרשת מים היסטורי שיימתח בין מדינות עתירות AI לבין כל היתר. אם ישראל לא תמצא את עצמה בצד הנכון של ההיסטוריה, היא עלולה לחדול מלהתקיים. מצד שני, אם תכלכל צעדיה בתבונה, היא תוכל להבטיח שגשוג כלכלי, השפעה גלובלית ויכולות הגנה משופרות במאה ה-21.
כיום, גם כשהמדינה מתמודדת עם איומים ביטחוניים רב-זירתיים, הרשויות מבינות את חשיבות התחום ומתקצבות מיליונים לסיוע במימון יבוא מומחי AI מחו"ל (לפי רשות החדשנות). מאז נובמבר 2022, עת הושק ChatGPT, העולם משתנה במהירות מסחררת. מדינות כמו יפן וסין משקיעות משאבים עצומים בפיתוח מערכות AI מתקדמות, ולישראל יש הזדמנות להוביל את התחום הזה במזרח התיכון. השקעה אסטרטגית ב-AI חיונית לביטחון המדינה, ובנוסף תשפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל, ותחזק את כלכלתה. התמחות בשפות שמיות כמו עברית וערבית, בשילוב עם יכולות הסייבר המוכרות, יכולה להפוך את ישראל למרכז ידע אזורי בתחום.
הזמן לפעול הוא עכשיו. ב-2019, ועדה בראשותם של הפרופסורים יצחק בן ישראל ואביתר מתניה פרסמה תוכנית שתהפוך את ישראל למעצמת AI, אך התוכנית לא יושמה וכעת ישראל מפגרת במרוץ. הקמת חברות AI ישראליות בדמות Sakana AI, או אף גרסה מקומית של OpenAI, היא קריטית להבטחת העתיד הכלכלי, האסטרטגי והביטחוני של המדינה. חברות כמו AI21 של אמנון שעשוע, אורי גושן ויואב שוהם הן התחלה טובה, אך אין בהן די. נדרש מאמץ לאומי ומשולב בתמיכת קרנות הון סיכון כדי לספק לישראל יתרון תחרותי בתחום, לחזק את הביטחון הלאומי ולייצב את האזור.
באמצעות שילוב של השקעה פרטית ולאומית אגרסיבית, ישראל יכולה להדביק את הפער ולהפוך למובילה עולמית בתחום ה-AI, כפי שעשתה עם טכנולוגיות הסייבר, ובכך להבטיח את מקומה כשחקנית מרכזית בזירה הגלובלית. מאמץ זה דורש שיתוף פעולה בין קרנות הון סיכון, מנהיגי תעשייה, מומחי ביטחון ומוסדות אקדמיים כדי למנף את היכולות הייחודיות של ישראל ולעצב את עתיד ה-AI.
ד״ר מיכה ברקסטון, יזם סדרתי ומנכ"ל ושותף מייסד בחברת הטק-ביו, Somite.ai
