"על כל ביטול פומבי של שת"פ טכנולוגי באקדמיה - מתבטלים חמישה בשושו"
"על כל ביטול פומבי של שת"פ טכנולוגי באקדמיה - מתבטלים חמישה בשושו"
בכירים בהייטק סבורים כי עד כה לא נרשמה פגיעה בהשקעות עקב המלחמה, ואולם בכל הנוגע לאקדמיה - החיונית להצלחת הענף - המצב שונה. אורי גבאי, מנכ"ל מכון המדיניות RISE Israel: "אף אחד לא יודה בזה, אבל ברור לכולם שלא רוצים לעבוד עם ישראל"; אדן שוחט, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון אלף: "יש בהחלט בעיה, והיא יכולה לפגוע משמעותית בישראל, בעיקר בתחום ה-AI"
ההייטק הוא מנוע הצמיחה החשוב ביותר של הכלכלה הישראלית, וכנראה גם אחד המגזרים בעלי החשיפה הגדולה ביותר לכלכלה העולמית. בין אם זה משקיעים או לקוחות, רוב קהל היעד של חברות הייטק נמצא בחו"ל, וגם חברות טכנולוגיה בינלאומיות שפועלות בישראל משחקות תפקיד משמעותי בכלכלה הישראלית. החשיפה הזו יכולה להפוך סטארט-אפים וחברות הייטק לפגיעים במיוחד לסנקציות כלכליות, גלויות וישירות או חשאיות ולא רשמיות. ואף שגורמים בתעשייה אומרים ל"כלכליסט" שנכון לעתה לא מורגשת פגיעה משמעותית בהיקף ההשקעות או ההכנסות של חברות ישראליות, אין שום ודאות שהדבר לא ישתנה בעתיד הלא רחוק.
"ההייטק הישראלי הגיע למעמדו בזכות החיבור המאוד חזק לשווקים הגלובליים", אמר אורי גבאי, מנכ"ל מכון המדיניות RISE Israel, שפועל לקידום כלכלה תחרותית מוכוונת חדשנות. "אם ישראל תהפוך להיות יותר ויותר מבודדת, שלא לומר מצורעת, ברור שזה ישפיע. אם נסתכל על סך הכסף שמושקע במחקר ופיתוח בישראל, חצי ממנו מגיע מחו"ל. אפשר רק לדמיין מה יקרה אם ישראל תהפוך למדינה שלא רוצים או מפחדים להשקיע בה".
בטווח המיידי, עד עתה לא מזהים המרואיינים פגיעה מובהקת במגזר ההייטק. "אני תמיד אומר שצריך להפריד בין סנטימנט, אנקדוטות ודאטה. כולם חשובים, חשוב לנטר ולהקפיד על כולם, אבל לא לבלבל ביניהם", הסביר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל ולשעבר המדען הראשי במשרד הכלכלה וראש רשות החדשנות הראשון. "בדאטה, אנחנו לא רואים עדיין ירידה בכמות או נפח ההשקעות בהייטק, או השפעה מהותית על ההכנסות של חברות הייטק, כתוצאה מהמלחמה. בשנתיים האחרונות יש אמנם ירידה משמעותית בהשקעות בהייטק, אבל רובה משויך למחזורים גלובליים ורואים ירידה מאוד דומה גם במקומות אחרים בעולם. זה לא שאין ירידה, אלא שאין ירידה עודפת שאפשר לשייך לנסיבות האלו. בדוח שהוצאנו על ששת החודשים אחרי ה-7 באוקוטובר היתה ירידה, אבל היא הקבילה לירידה בארה"ב באותה תקופה".
אדן שוחט, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) הוסיף: "ברמה של ההשקעות עצמן, אנחנו לא חווים אף ירידה. אם הייתי צריך לנבא, משקיעים שכבר השקיעו בישראל יש סיכוי יותר גבוה שישקיעו, וכאלו שלא השקיעו ייקח זמן להחזיר אותם להסתכל ברצינות על המדינה. אבל בפועל אנחנו לא חווים ירידה. מתחילת המלחמה היו בפורטפוליו שלנו יותר מ-300 מיליון דולר של השקעות שהובלו על ידי משקיעים זרים. בצד של לקוחות, היו מקרים שחברות שלנו שפנו ללקוחות פוטנציאליים קיבלו מענה שהם חברה ישראלית ולא רוצים לעבוד עם חברות ישראליות. אבל זה ספורדי לחלוטין, יש רק שני מקרים שאני מכיר אישית".
גבאי היה יותר מסויג בהקשר זה. "אין ספק שבחצי שנה שאחרי ה-7 באוקטובר, יחסית לחצי שנה שלפניה, יש ירידה בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים", הוא אמר. "יש כאן כמה סיפורים שמתמזגים ביחד. אחד הוא של האטה כלכלית גלובלית, שעדיין העולם לא יצא ממנה. יש ירידה בשהקעות גם בארה"ב ובאירופה. מגמה שנייה היא אי היציבות בישראל החל מ-2023, שהחמירה מאז ה-7 באוקטובר. ויש מי שמוסרית לא מוכן להשקיע במדינת ישראל. זה יכול לבוא מרגש אנטי-ישראל ואנטישמי.
"יש לא מעט חברות ישראליות שעדיין מוצאות השקעה. משקיעים פחות, בסכומים יותר קטנים, אבל חברה טובה יכולה לגייס 100-200 מיליון דולר, ויש לא מעט כאלו. העניין הוא עם כל השאר, שהן לא סופר-סטאר, שם יש פגיעה. אני לא יודע לנתח בדיוק למה לא משקיעים בהן – האם זה מיתון עולמי, חוסר יציבות בישראל או רתיעה מהשקעה בישראל – אבל רואים שרוב ההשקעות בשני הרבעונים האחרונים היו בחברות מאוד מאוד מוצלחות. חברות שהן סתם טובות מאוד או טובות, הן כנראה מאוד מתקשות, והחשש שלנו שימשיכו להתקשות. כי בסוף כל המשחק הוא של 5-6 חברות מאוד בולטות, שבעבר לא אפיין את ההייטק הישראלי היו עוד 60 חברות שהיו משקיעים בהן 30 מיליון דולר. המספר של סך ההשקעות נראה טוב, אבל בסוף זו קבוצה קטנה יחסית של חברות שנושאת על כתפיה את כל עוגת ההשקעות בהייטק הישראלי".
בעיה אחרת שכל המרואיינים מזהים נוגעת לאקדמיה, שהפעילות שלה היא קריטית לשגשוג ההייטק בישראל. "ברמת האנקדוטות והסנטימנט אנחנו מתחילים לקבל סימנים מדאיגים", אמר חסון. "המצב באקדמיה הוא לא טוב. יש פגיעה בפרסומים בכתבי עת מדעיים, במחקר משותף, בהשתתפות בכנסים, בפרויקטים משותפים. הצטברות האנקדוטות שם מדאיגה ומראה על בעיה הולכת ומתפתחת. כמובן שזה קושר גם לתעשיית ההייטק. יש הרבה תחומים שבהם חברת הייטק מתחילה במעבדת מחקר – מדעי החיים, אקלים-טק, אגרוטק, בינה מלאכותית. זו השפעה מדאיגה והיא בעוצמות גבוהות יותר מאשר בהייטק".
גם שוחט מזהה חוסר נכונות הולך ומתרחב של חוקרים בחו"ל לשתף פעולה עם חוקרים בישראל: "יש בהחלט בעיה, והיא יכולה לפגוע משמעותית בישראל, בעיקר בתחום ה-AI כי שם יש הרבה עבודה עם אקדמיה. האווירה שם יותר רחבה מרק המפגינים בקמפוסים. זה לא השפעה מאסיבית כרגע, אבל בהחלט יכול לפגוע ביכולות של המדינה כי יש הרבה מחקר שמתבצע באקדמיה. בבינה מלאכותית קצב המעבר המהיר ממחקר אקדמי ליישום בפועל הוא כמעט חסר תקדים, ובגלל התזוזה המהירה והעובדה שלא מעט מקורות אקדמיים מעורבים בה לאורך זמן זה יכול לפגוע".
גבאי העריך שמתחת לפני השטח, הבעיה באקדמיה עמוקה עוד יותר. "אנחנו שומעים שיש הרבה ביטולים של שיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים, ועל כל אחד שנעשה בריש גלי יש חמישה שנעשים בשושו. אף אחד לא יודה בזה, אבל ברור לכולם שלא רוצים לעבוד עם ישראל".
חסון הוסיף שהבט זה יכול להיות רלוונטי גם ישירות להייטק: "אותי פחות מדאיג זה שמצהיר ואומר שהוא מחרים את ישראל או מפגין עם דגל פלסטין ואומר שלא יעשה עסקים עם ישראל, כי אותו אני רואה. מה שמדאיג אותי זה מה שאני לא רואה, מה שקורה בחדרים סגורים, שבהם אומר מישהו, בואו נוותר על הפרויקט הזה בישראל, או נוותר על ההשקעה. בגלל שיש סיכון, אי ודאות או מתוך החלטה אידיאולוגי. אתה לא תמיד תדע. זה לא שלקוח ישלח מכתב ויגיד שהוא עוזב במחאה על רצח עם. הוא יכול פשוט לא לחדש את המנוי".
שוחט סבור שאפשר למנף את המצב השלילי באקדמיה לטובה. "צריך לבחון איך פותרים את זה, כמו הקמת מעבדות מחקר והחזרת אקדמאים מחו"ל", הוא הסביר. "בגלל אנטישמיות בקמפוסים יש מוכנות לחזרה של אנשים, כולל חוקרים עם קביעות שאי אפשר היה לדמיין בכלל שירצו להגיע לארץ. צריך לקחת את ההזדמנות הזו לא בשתי ידיים אלא בכל הידיים שנוכל למצוא, כי הם לא יגיעו בלי שנעזור להם לפתוח מעבדות".
תחום נוסף שבו מזהה שוחט בעיה הוא היזמים עצמם: "כבר בתקופת הרפורמה המשפטית היו הרבה איומים של ירידה מהארץ, אבל לא ראיתי הרבה ירידה. ועכשיו אני רואה הרבה ירידות של יזמים. זו סכנה שיכולה להוביל לצניחה במסה הקריטית, משהו מאוד משמעותי כשמדברים על יזמים וכישרון. וזה מה שמדאיג אותי. זה עדיין לא מבול, לא כמויות משמעותיות, אבל האתגר האמיתי במדינה הוא פנימה, ולא מה החיצוניים עושים לנו".
חרף הקשיים, ניתן לזהות כמה נקודות אופטימיות. "כשאנבידיה משקיעה בשבוע אחד מיליארד דולר בקניית שתי חברות ישראליות, זו אמירה מאוד חזקה", קבע חסון. "כשסקויה מרחיבה מחדש את הפעילות בישראל, כשג'נרל אטלנטיק מתחייבת מחדש – אלו סימנים טובים לשוק העולמי. לכן חשוב לשמר אותם. אחד מכלי הנשק הכי טובים שלנו זה שאפשר לבוא ולהגיד, הנה החברה הכי חשובה ב-AI אומרת שישראל היא המקום הכי חשוב בעבורה מחוץ לעמק הסיליקון".
גבאי הוסיף: "אני יחסית אופטימי, כי בסופו של דבר ההייטק הוא משחק שבו משקיעים בשביל הכסף. כל עוד לא תהיה מגמה שמשקיעים מתרחקים מישראל כי מפחדים איך הם ייתפסו, אם תהיה חברה ישראלית טובה בתחום הסייבר או ה-AI יהיו משקיעים שישקיעו בה כי זו השקעה טובה".
