הקברניטטכנולוגיה ישראלית, פיתוח איראני: הכירו את הטיל הכי מתקדם של חיזבאללה
הקברניט
טכנולוגיה ישראלית, פיתוח איראני: הכירו את הטיל הכי מתקדם של חיזבאללה
המחבלים החלו להשתמש בטילי אלמס, שבזכות הנחיה אופטית חכמה מסוגלים לפגוע בדייקנות גם בלי לראות את המטרה בעת השיגור. איך עובדים הטילים הללו, כיצד הגיע הידע מישראל לאיראן ומה ניתן לעשות נגדם?
שלום, כאן הקברניט; לאחרונה חשף חיזבאללה יכולת חדשה ומטרידה - טילים בעלי ביות אופטי, מה שנקרא מונחי טלוויזיה. מדובר בטילים שהם בין המדויקים ביותר בעולם, ויש הרבה צרות שהם יכולים לגרום.
מחבל בודד יכול להפעיל טיל נ"ט כזה כדי לירות ולפגוע כמו קלע אולימפי גם בלי קו ראיה אל המטרה. עד לרגע פרסום הטור, בוצעו שני שיגורים: האחד לעבר מערך מודיעיני בקרבת מטולה, והשני אל טנק מרכבה - אך כנראה שזו רק ההתחלה.
19 צפייה בגלריה
טיל חיזבאללה בדרכו למוצב ישראלי; במתקפה זו הטיל הגיע ליעד, אך לא גרם נזק
(צילום: תיעוד חיזבאללה )
המחבלים יכולים לעשות הרבה מאוד עם הטיל הזה - למשל, לאיים על בסיסים מוגנים, לפגוע בציוד שמוסתר מאחורי סוללות וחומות, לקלוע בטנקים והכל מטווח של של שמונה ק"מ ויותר.
מדובר ביותר מסתם מתקפות הטרדה; עם טילים מדויקים בהנחיה אופטית מסוגל חיזבאללה להפריע לתשתיות המעקב של צה"ל, לשבש תנועת כוחות, ולהניח מארבים מורכבים - והכל, בסיכון מינימלי לכוחותיו.
היום נכיר את הטכנולוגיה הזאת, נלמד איך פועל נשק מונחה אופטית, ומה אפשר לעשות נגדו - ונציץ אל תוך קרביו של הטיל הלבנוני החדש. זה לא מאוד קשה: הטכנולוגיה שלו כולה ישראלית, והוא נולד פה בארץ. איך נפל לידי חיזבאללה?
נתחיל בקצת הגדרות: נשק מונחה אופטית הוא בעצם טיל או פצצה בעלי מצלמה, שרואה את סביבת היעד או המטרה עצמה ומשאירה את החימוש בנתיב עד לפגיעה. בנוסף, ביכולתו לאפשר למפעיל לנהג את החימוש בעצמו כמו טיסן, ובדגמים מסוימים אף לחפש ולהחליף מטרות באוויר.
כמו הרבה מאוד חידושים בתחום כלי המשחית המעופפים, גם החימוש המונחה אופטית נולד בגרמניה הנאצית; חברת הנשל לקחה עיצוב של נשק חכם ראשוני, והחליטה לתת לו עוד קצת שכל.
מדובר בפצצת גלישה על שלט: מפציץ הטיל אותה, ואיש צוות ניהג אותה לעבר מטרות ימיות; מזנבה שורר שובל עשן, וכך הצליחה המפעיל לראות לאן היא מתקדמת ולשתול אותה באוניה מחוץ לטווח של תותחני נ"מ.
לנשק קראו הנשל 293, וכשנכנס לשירות הצליח לפגוע לפחות ב-30 כלי שיט, אך הדיוק היה איום ונורא ורוב השיגורים החטיאו; לא קל לשבת בתוך אף של מפציץ דורניה 17 הוא היינקל 111 שרוקד על מערבולות ומתחמק ממטוסי קרב, ולנהג עצם פצפון באוויר לעבר עצם פצפון על הגלים.
בא ד"ר הרברט וגנר, נאצי חכם שעוד נדבר עליו הרבה, והחליט להלביש על הפצצה הזאת מצלמה. איתה אפשר יהיה להטיל את הנשק ממרחק גדול יותר ולפגוע בול.
לשמחת הימאים של בעלות הברית, הפצצה המשופרת לא נכנסה לשירות בטרם הובסו הנאצים. מדעני ארה"ב אימצו בשמחה את התוכניות; להם היה משהו הרבה יותר גדול ויקר, מל"ט מתאבד בשם TDR (סיפרתי לכם עליו; היה זה המל"ט המתאבד הראשון).
עד מהרה נכנסה גרסה אמריקאית של ההנשל לשירות, ותוך שנים ספורות נבחן חימוש מונחה טלוויזיה במדינות רבות. כיום מדובר באמצעי סטנדרטי שתמצאו בכל צבא מודרני.
ישנם שלושה סוגים של ביות אופטי: הראשון הוא הפעלה אנושית מלאה - יריתי, ועכשיו אני מנווט את הטיל או הפצצה עד למטרה. זו לא שיטה אופטימלית, ואף לא תוכננה לעבוד כך; פשוט ביות אוטונומי לא היה מדויק מספיק בשנות השישים כשהיא פותחה, והטייס נדרש לכוון את הפצצה בדרכה, מה שהוסיף עומס ופגע מאוד בדיוק החימוש.
הסוג השני הוא בקרה אנושית חלקית: יריתי, והטיל יטוס לאזור הכללי של המטרה - לפעמים גם עשרות קילומטרים - כשהוא מונחה מכ"מ או מערכת אינרציאלית, ורק כשיתקרב אליה ידליק משדר. אז אוכל לראות את המטרה, לשים עליה צלב, לנעול ולתת לפצצה להמשיך.
לטכנולוגיה זו מגבלה של חשיפה: כדי לשדר תמונה לטווחים ארוכים, צריך אות בעוצמה ותדר שאפשר לגלות, ואז לדעת שיש טיל בדרך. גם כאן ישנה רגישות לשיבושים למיניהם - אך הניהוג העצמי של החימוש מצמצם את העומס על המפעיל.
אבל הסוג השלישי הוא זה שנותן את הטון כיום: הנחיה אוטונומית מלאה. במצב זה, המצלמה רואה את המטרה ומבינה שאל גוש הפיקסלים הזה היא צריכה להגיע.
אחרי שאסמן נעילה ואשגר, יזוזו ההגאים לאן שצריך כדי שהמטרה תישאר באמצע הפריים, וכך אפשר לפגוע גם במטרות ניידות מהירות. ואחרי שיריתי, אני יכול ללכת לשים פינג'ן על האש; החימוש יגיע למטרה בעצמו.
מדובר בנשק שהרבה יותר מסובך להפריע לו, הוא מאוד אמין, וכל עוד המצלמה מספיק איכותית נקבל שיעור פגיעות גבוה מאוד.
זוהי טכנולוגיית ההנחיה הכי נפוצה בצה"ל: תמצאו אותה אצל כל צוות נ"ט, תחת כנפיו של כל אפאצ'י וגם בחיל הים: היא מוטמעת בסדרת טילי ספייק מתוצרת רפאל, שהם כל כך מדויקים שכדי להחטיא איתם, צריך לנסות בכוח. וזו בדיוק הטכנולוגיה שנמצאת בטיל של חיזבאללה, כחול לבן רבותיי; בואו נכיר אותו קצת.
לחתן קוראים אלמס (יהלום בפרסית, יופי של שם), והוא נכנס לשירות ב-2021. לפי נתוני היצרן, הטיל שוקל 15 ק"ג; באפו מצלמה רגישה שיודעת לנעול על מטרה ביום ובלילה, ולהניע סנפירים גדולים שמאפשרים תמרון זריז כדי לחסל גם מטרות נעות. פגיעתו קטלנית: בליבו יושב מטען נפץ כפול, שמסוגל לפרוץ מיגון ריאקטיבי ולפלח פלדה בעובי של מטר.
לאלמס יש עוד טריק באמתחתו: אפשר לשגר אותו אפילו בלי מטרה בקו הירי - לכוון לכיוון הכללי שלה, לירות ולמצוא אותה באוויר, באמצעות המצלמה. ואז, לנעול ולתת לטיל להגיע למטרה בעצמו.
למה זה טוב? מחבלים יכולים כך להסתתר בשטחים מתים עבור תצפיות של מוצב, לירות לעברו ולתקן מסלול אל היעד. זה אומר לפגוע במטרה בסיכון אפסי, יכולת נדירה ומבוקשת מאוד אצל כל צבא באשר הוא. אלמס משאיר אבק לכל שאר טילי הנ"ט של חיזבאללה אפילו לקורנט המסוכן.
איך השיגו האיראנים את הטיל הזה? יש הרבה דרכים - משפחת ספייק של רפאל נמכרה ב-30,000 חתיכות ב-39 מדינות, שחלקן נלחמו ביריבים שמחזיקים שותפויות אלה ואחרות עם איראן.
אבל במקרה של אלמס, הטיל הגיע מהמקור: משגר צה"לי שלם נפל שלל במהלך מלחמת לבנון השנייה. פרטי התקרית מסווגים, אך צה"ל הודה בכך רשמית בנובמבר 2006.
משמרות המהפכה האיראניות מפעילות תוכניות תשלומים לכל זב ומצורע שיסגיר לידיהן טכנולוגיה זרה - ובראש המחירון ישבו פיתוחים ישראלים ואמריקאים. אחרי שנתפס, נשלח הטיל שלנו איראנא, שם פורק לגורמים ונותח עד לרמת הבורג, הפיקסל והשבב האחרון.
מהנדסי איראן מצטיינים בכך: עוד מימי מלחמת איראן-עיראק השקיעו בללמוד ולאמץ טכנולוגיות זרות במהירות שיא. קשה להפריז ביכולות שלהם, שפותחו ממקום של צורך באמצעים מתקדמים תחת שנים של חרם ומחסור ברכיבים.
הדוגמה הכי פראית מגיעה אלינו מדצמבר 2011: מל"ט חמקן אוטונומי של ארה"ב נתפס, הונדס לאחור, ושבע שנים אח"כ כבר נשלחו מל"טים חמקנים תוצרת איראן לכל המזרח התיכון. אחד הופל גם פה אצלנו.
וזה מה שקרה לטיל הספייק האובד: נותח, הוטמע, נכנס לייצור, והופץ לצבאות הפרוקסי האיראניים. ככל הנראה שלא כל יכולות הטיל שוכפלו, ויש לו מגבלות שונות - אך עדיין מדובר בחימוש מדויק ומסוכן מאוד.
19 צפייה בגלריה
מימין: חייל איראני עם משגר אלמס, ומשגר ספייק; הם העתיקו אפילו את הסקוטש שמחברים לו את מכסה העדשה
(צילום: רפאל מערכות לחימה מתקדמות)
אחרי שנכנס לשירות החליטו הפרסים שלא טוב היות האלמס לבדו, ובנו לו אחים. הדגם הבסיסי נקרא אלמס 1 והוא נשק ייעודי לכוחות חי"ר, בעל טווח של 4 ק"מ ומשקל שאמור להיות דומה לשל המקור הישראלי.
אחריו בא אלמס 2, שהוא גדול יותר ובעל שיפורי יציבות ודלק, שמאפשרים טווח של 8 ק"מ והחלפת מצלמות לירי ביום ובלילה. זהו נשק שמתאים גם לשיגור מכטב"מים, והאיראנים מרבים להתאמן בכך. האח הגדול הוא האלמס 3, בעל טווח של 16 ק"מ, הגנה מפני שיבושים ופיגורה מאורכת שמתאימה רק לכלי רכב ומל"טים.
חיזבאללה כבר החל לירות אלמסים בגבול הצפון, וטרם הצליח לנצל את מלוא הפוטנציאל של הטיל. למשל, השיגור נגד בסיס באזור מנרה הראה את הנשק מגיע למטרתו, אך לא נגרם לה נזק - יתכן שעבר כשל ולא התפוצץ. כשפורסם התיעוד, אף נטען שהוא מפוברק.
אז הבנו איך נולדה הטכנולוגיה מאחורי האלמס, איך הגיע לידי חיזבאללה, ואילו מין מיגרנות בכוחו לייצר. מה אפשר לעשות נגדו?
ככלל, גם לנשק מונחה אופטית הכי חכם ומתקדם בעולם יש מגבלה אחת משמעותית: אם אינו רואה את המטרה, לא יוכל לפגוע. הוא פשוט ימשיך בכיוונה הכללי עד שיפגוש את הקרקע.
אפשר ליצור לו הסתרות באמצעים פאסיביים כמו רשתות הסוואה, אפשר לפתוח מדוכות עשן וליצור מיסוך, ואפשר גם לסנוור את המשגר בשיטות שונות.
עוד נקודת תורפה שהוזכרה לעיל היא הפרעה לתקשורת שבין המפעיל והטיל, אך לוחמה אלקטרונית שכזו עלולה להשפיע גם על המערכות שלנו. מה גם שאם המצלמה לא רואה את המטרה, לא ישנה אם היא מכוונת את הטיל או חסן נסראללה בעצמו; חבל לבזבז רשת ל"א על משהו שאפשר לפתור עם רשת הסוואה.
כשמדובר בכלי רכב, המענה הטוב ביותר הוא הגנה אקטיבית: למערכת מעיל רוח לא אכפת אם הטיל שמתקרב אליה מונחה טלוויזיה, לייזר או ברוח הקודש. החדשות הטובות הן שצה"ל מכיר היטב את אלמס ויכולותיו, וכבר הפעיל נהלים ואמצעים נגדו. למשל, הטיל שנורה אל טנק מרכבה ופגע בו לא הזיק לאנשי הצוות שלו.
19 צפייה בגלריה
נגמ"ש עם מערכת מעיל רוח מיירט טיל שמתקרב אליו, במסגרת ניסוי
(צילום: רפאל מערכות לחימה מתקדמות)
בשורה התחתונה, האלמס ודומיו מספקים לחיזבאללה יכולת פגיעה מאוד מדויקת, אך זה אינו נשק שובר שוויון: כנראה ששימוש נרחב בו יתבצע בעיקר בתרחישים בהם טילי קורנט נגד טנקים לא עושים את העבודה בגלל הסתרות או מגבלות טווח - או נגד מטרות ממוגנות במיוחד.
בימים אלה עומלים נציגי צרפת ושחקנים בינלאומיים נוספים לבניית הסדר בין ישראל וחיזבאללה, כדי להרגיע את הגזרה לפני שתתלקח מלחמת לבנון שלישית. אני מאוד מקווה שאדריכלי ההסדרים יקחו בחשבון את אלמס ודומיו - לפי דיווחים שונים, ההסדר יסיג את חיזבאללה 10 ק"מ מגבולנו, וזה משהו שקטן על הדורות הבאים של הטיל. אפילו ברגע זה עומלים מהנדסים באיראן להאריך את טווח האלמס - ואם יגיע הנשק למחבלים, יוכלו להמשיך למרר את חיי הישראלים ביישובי הגדר. שימרו על עצמכם, היו עירניים, וננצח.
