ראיוןבכיר לשעבר באינטל: החברה צריכה לחפש את דרכה מחדש
ראיון
בכיר לשעבר באינטל: החברה צריכה לחפש את דרכה מחדש
לדברי אמיר פיינטוך, לשעבר אחד הישראלים הבכירים באינטל וכיום מנכ"ל הסטארט אפ הישראלי Volumez, "אינטל צריכה להחליט האם להתמקד בייצור שבבים או בפיתוח - או לעשות גם וגם"; לדבריו, "אנחנו עומדים בפתחו של עידן מדהים לשוק השבבים"
אמיר פיינטוך היה עד לא מזמן אחד הישראלים הבכירים ביותר באינטל. הוא חי בעמק הסיליקון ובחודשים האחרונים החל לנהל את הסטארט-אפ הישראלי Volumez, המפתח טכנולוגיה חדשנית בתחום של אחסון נתונים. בראיון לכלכליסט הוא מספר על האתגר העצום העומד בפני מנכ"ל אינטל פט גלסינגר. "אינטל צריכה לקבל החלטות כבדות משקל האם להתמקד בייצור או בפיתוח או לעשות גם וגם. אינטל לא תהיה בסופו של דבר אותה חברה, אלא תצטרך להתמודד עם כמה בחירות אסטרטגיות לא פשוטות ולהבין איך היא תיראה בעתיד".
לדבריו, "אינטל רוצה להפוך להיות שוב מעצמת ייצור וחלק מהדרך היא בעזרת תמיכת ממשלת ארצות הברית. הנשיא ביידן הכריז על הצ'יפ אקט עם תקציב של 52 מיליארד דולר לחברות שבבים. גם אם אינטל תקבל 10 מיליארד דולר ומעלה לאורך מספר שנים, אז כאשר מפעל עולה 20 מיליארד דולר ואינטל צריכה להקים מספר רב של מפעלים, זו טיפה בים. וזה במקביל לאיומים הנוספים שיש עליה כשחברות שבעבר רכשו ממנה שבבים דוגמת גוגל, אמזון, אפל ואחרות מתכננות לעצמן את השבבים כיום. אינטל צריכה לתכנן את העתיד ולקבוע נקודות מבחן לאורך הדרך ולשקול החלטות שיכולות להיות שונות במהות של החברה".
פיינטוך מאמין שעם כל הקשיים בעולם השבבים כיום, אנחנו על סף עידן היסטורי בתחום זה. בתפקידו האחרון לפני הצטרפותו לחברת הסטארט-אפ התל אביבית כיהן כסגן נשיא בכיר ומנהל כללי של ארגון ההנדסה המרכזי ב-Globalfoundries, אחד ממפעלי ייצור המובילים בעולם למוליכים למחצה. הוא מילא תפקיד מרכזי בהנפקה המוצלחת של החברה באוקטובר 2021 וסייע בביסוס מעמדה כמובילת שוק בקטגוריה של Silicon photonics.
"אנחנו עומדים בפתחו של עידן מדהים לשוק השבבים. עשרות שנים לקח לשוק להגיע ל-600 מיליארד דולר וכעת הוא צפוי להכפיל את עצמו לטריליון דולר תוך כשמונה שנים. אבל בטווח הקצר הוא אתגר בעיקר לאינטל שצריכה גם לתכנן וגם לייצר אותם תחת קורת גג אחת. רוב המתחרות הגדולות שלה בתכנון דוגמת אנבידיה קוואלקום ואחרות מתכננות את השבב אבל לא מייצרות ואינטל צריכה להיות הכי טובה בשניהם. לאינטל יש בעיה ארוכת שנים והיא רצונה להיות הכי מתקדמת בכל תחום ובעיקר בעולם הייצור. ככל שהשוק מתפוצץ ויש יותר חברות שמתכננות את הייצור מחוץ למפעל והן מעבירות כספי מו"פ ל-TSMC, היצרנית הגדולה והחזקה בתחום זה שרק מתחזקת. התוצאה היא שקשה לשמור על נתח השוק שלך בשוק המחשוב המסורתי וגם להיות מוביל בטכנולוגיות הייצור.
"המודל הזה צריך משאבים אדירים שאין לאינטל. האסטרטגיה של פט גלסינגר לפתוח את המפעל לאחרים היא נכונה ואני מאוד מסכים עם מה שהוא עושה כדי להחזיר את ההובלה של אינטל בייצור. אבל יש כאן כמה בעיות קשות. הוא קיבל ירושה קשה של ההנהלות הקודמות שלא פתרו את הבעיות בזמן השינויים התכופים בכלכלה העולמית של תכנון הביקוש וההיצע, וזה הפך להיות הרבה יותר קשה. בקורונה היה ביקוש עצום אבל היו גם שיבושים של מערכי אספקה וכיום יש אינפלציה ומיתון שמקשה על ביצוע האסטרטגיה.
"כדי להרים מפעלים חדשים צריכים עשרות מיליארדים לכל מפעל. זה ספורט למלכים וגם להם קשה שם. כשהייתי בגלובל פאונדריס הבנתי שאי אפשר להתחרות על כל העוגה ועדיף להתמקד רק היכן שטוב וזה מה שעשינו בצורה טובה והבאנו פריסה של ייצור בכל העולם . פט נכנס למצב של מיתון והמסע שלו הולך להיות קשה הרבה יותר".
למרות שנותיו הרבות בתפקידים בכירים בענקיות שבבים החליט פיינטוך להתחיל משהו חדש לגמרי בחברת הסטארט-אפ הצעירה שמנסה לחולל מהפכה בתחום של Composable infrastructure. הגידול המתמיד בשימוש במערכות ניתוח נתונים, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, הקיים כמעט בכל תעשייה כיום, יצר אתגר משמעותי ביכולת של ארגונים להמיר ידע לבינה. לשם כך הם זקוקים לתשתית ניתנת להרכבה השואבת משאבי אחסון, מחשוב ורשת מהמיקומים הפיזיים שלהם ומייעלת את משאבי הענן. Volumez מעניקה תשתית נתונים הניתנת לחיבור באמצעות שירות SaaS שהופכת שירותי נתונים בעלי ביצועים גבוהים במיוחד לחיבור, מדרגיים ואוניברסליים בענני המיחשוב. את החברה הקים יונתן עמית, אשר מכהן כ-CTO ומעסיקה מעל ל-30 עובדים בתל אביב. עד כה גייסה גיוס סיד בלבד מקרנות הון הסיכון הישראליות פיטנגו ו-ויולה.
"בנינו במשך השנים עולם שכולו חכם ומקושר ומייצרים בו כמויות חסרות תקדים של דאטה. בעשר השנים האחרונות הפכנו את הדאטה לידע ובשנים האחרונות רואים שהידע הופך לחכם. כמויות המידע הן אין סופיות. עד 2025 יעברו כמויות מידע של 25 זטהבייט. הבעיה הקשה היא בחיבור בין יכולות המחשוב לבין טכנולוגיות הזכרון. שם תקועות מרבית חברות הענק שנאלצות לצורך שימוש יעיל בזכרון לקנות כמויות אדירות של מערכות מחשוב. אנחנו מנסים באמצעות קוד פתוח לשנות את התמונה הזו וליצור מערכת שפותרת את צוואר הבקבוק. אנחנו עושים חלוציות שכזו ברמת האחסון ובין הבודדים שיכולים לתת לחברות להפעיל מידע פרטני במספר עננים על אותה כמות של אחסון. כשבא יונתן עמית מייסד החברה עם הרעיון אמרו לו שזה לא ניתן לביצוע. אנחנו מוכיחים כעת עם חוזים ראשונים שחתמנו ועניין עצום בתעשיה שזה לא רק אפשרי אלא על סף מהפכה".
