המגמות האסטרטגיות לעשור הקרוב: לייזרים, בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים
המגמות האסטרטגיות לעשור הקרוב: לייזרים, בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים
בכנס המהלך האסטרטגי שנערך באוניברסיטת ת"א חשפו הדוברים, ביניהם נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ״לית מטא בישראל עדי סופר תאני ומנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי, את התחזית האישית שלהם לעשר השנים הקרובות בתחומים שבהם תתמקד הטכנולוגיה הישראלית. בראש סדר היום: האנרגיה הדרושה למעבר למיחשוב ענן
"תכנון אסטרטגי הוא משימה מורכבת", כך פתח פרופ' משה צבירן, ראש מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב את כנס המהלך האסטרטגי בנושא "מגמות אסטרטגיות לעשור הבא" שנערך בשבוע שעבר. בכנס השתתפו והציגו את המגמות שלהם לעשור הקרוב, עדי סופר תאני, מנכ״לית Meta בישראל, בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות ויניב גרטי, סגן נשיא אינטל העולמית ומנכ"ל אינטל ישראל.
ד"ר רוית כהן מיתר, מנהלת מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שגם הנחתה את הכנס, סקרה בתחילה את הערכותיה לגבי ההשפעות הגלובליות העיקריות: "שני אירועים בלתי צפויים שפקדו את העולם טרפו את כל הקלפים בכל מה שקשור לתכנון קדימה: הקורונה, והמלחמה באוקראינה שנמשכת זמן רב ומשפיעה על מחירי האנרגיה, אבל גם מתמרצת את העולם להמשיך במרוץ חימוש ולהצטייד באמצעי לחימה מתוחכמים".
5 צפייה בגלריה
כנס המגמות האסטרטגיות לעתיד - מימין: פרופ' משה צבירן, בצלאל (בוצי) מכליס נשיא ומנכ''ל אלביט מערכות, יניב גרטי מנכ''ל אינטל ישראל, עדי סופר תאני מנכ''לית Meta ישראל, יאיר סרוסי, ד"ר רוית כהן מיתר, חיים הורביץ וד"ר ורד שליו-הורביץ
(צילום: עומר לוי)
עוד הוסיפה כהן מיתר שכמה שנים לפני הקורונה ערכו שני חוקרים, איאן מיטרוף וקאן מוראט אלפסלן, מחקר במשך 20 שנה על חברות של פורצ'ן 500. לדבריה, "הם מצאו שרק 5%-25% הכינו את עצמן למשבר לא מוכר. פרופסור יוסי שפי מ-MIT פרסם מאמר שבו הוא מדגיש את הצורך של חברות עסקיות להכין לעצמן כמה אופציות וכן שחברות שמייצרות תסריטים שונים לקראת העתיד, הן חברות בעלת חוסן גבוה יותר".
תכנון אסטרטגי נשען על הערכות של העתיד הקרוב והרחוק, תוך הסתמכות על נתונים כלכליים וגיאופוליטיים. "מעבר למלחמה ומגיפת הקורונה, יש נתונים קבועים שלא ישתנו", אומר יאיר סרוסי, יו"ר מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ומוסיף שלהערכתו "דאטה, הצרכנים, העולמות הווירטואלים בתוכנה ובחומרה ימשיכו להיות גלגלי תנופה לכלכלה העולמית ולשינויים בייצור ובאופן הצריכה".
העתיד של אלביט: לייזרים ליירוט טילים ורובוטים בשדה הקרב
בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, פתח את פרק הדוברים המקצועיים והתייחס ישירות למלחמה באוקראינה שלדבריו יצרה מספר שינויים גלובליים בגושים הבינלאומיים. "כיום סין מהווה את איום הייחוס של המערב", אמר אך גם הוסיף שהציר שהיא מובילה כולל גם את רוסיה, איראן וצפון קוריאה. מבחינת המשמעויות של מלחמת רוסיה-אוקראינה, מכליס הסביר שהתמיכה של מדינות המערב באוקראינה מדלדלת את מלאי הצבאות שלהן ומייצרת הזדמנות עסקית חסרת תקדים לאלביט ולחברות בתחום. "יש מעט חברות ביטחוניות שמסוגלות לספק את הצרכים של צבאות המערב. מלחמת אוקראינה הביאה להגדלה של תקציבי הביטחון ברוב מדינות העולם".
עוד התייחס מכליס לשינויים בתפיסת הביטחון של מדינות שונות. "כיום ישנה תפיסה של בניית יכולת ייצור מקומית שנובעת מהרצון לעצמאות של שרשרת האספקה", לדבריו מדינות רבות מעדיפות לרכוש ציוד שהן יכולות לייצר במקום כדי לא להיות תלויות במדינות כגון ארה"ב. מכליס גם התייחס לטכנולוגיות שמשנות את המאזן האסטרטגי, כמו מעבר לשימוש במל''טים וסייבר. אבל לדבריו הטכנולוגיה המעניינת ביותר במלחמות כמו זו שבאוקראינה או אפילו בישראל היא המעבר לשימוש בלייזר כאמצעי ליירוט טילים ורקטות.
"לייזר היה מוגבל בעבר בגלל שהוא הוצב על הקרקע, הפתרון הוא להפוך אותו לנישא במטוס", הוא אומר. לדבריו, אלביט משקיעה כיום מאמצים בפיתוח פלטפורמה אווירית מבוססת לייזר ליירוט של איומים אוויריים בדיוק כמו אלה שנמצאים בשימוש שוטף באוקראינה: טילים, רקטות ומל''טים. פרויקט מערכת לייזר רב עוצמה מפותח עם משרד הביטחון וחיל האוויר. "היא (המערכת, ר''ק) מהווה פריצת דרך טכנולוגית ומבוססת על עשרות שנות פיתוח של מערכות לייזר, אלקטרואופטיקה ומצלמות חלל. בשנת 2023 נחל בגיוס משמעותי של מהנדסים ופיזיקאים לצורך השלמת הפיתוח. למערכת הלייזר יתרונות רבים ביניהם עלות של דולרים בודדים לכל יירוט, ללא הגבלת מזג אוויר ויכולת חדשה להגן על מרחבים גדולים".
מכליס לא התייחס ישירות לשלבי הפיתוח של המערכת, אך הציג סרטון הדגמה של ניסוי מוצלח שנערך בשנה שעברה, במסגרתו הפילה המערכת מל''ט בתוך שניות בודדות. עם זאת, מדובר עדיין בפיתוח שידרוש מאמצים רבים. על פי הערכות של גורמים בתחום מדובר בפרויקט שעשוי להימשך לפחות 7 שנים לפני שהלייזר יהפוך למבצעי. פרויקטים מעין אלה מהווים אמצעי יעיל לקדם גם את התעשיה האזרחית, כדוגמת פרויקט הלביא שנחשב לאחד מזרזי הפיתוח של ההיי טק הישראלי.
מטאוורס, החזון של מטא
בניגוד לאלביט, במטא ישראל עסוקים בין השאר בפיתוח של חזון המטאוורס. החברה האם של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם רואה במציאות מדומה, רבודה ומעורבת את העתיד של האינטרנט. עדי סופר תאני, מנכ״לית בישראל, מבקשת שלא נתייחס לכך כאילו שנעבור לגור בתוך יקום וירטואלי. ״המטאוורס הוא הדור הבא של האינטרנט - התפתחות טבעית של הטכנולוגיות החברתיות שאנחנו מכירים היום - ובדומה לאינטרנט, הוא לא יהיה משהו שחברה אחת בונה או שחברה מסוימת מנהלת או שולטת בו. זו תהיה התפתחות טכנולוגית הדרגתית, ששותפות לה חברות טכנולוגיה מובילות, ממשלות, ארגונים אזרחיים, יוצרי תוכן - כולם. היום אנחנו נמצאים על סף קו זינוק חדש וישראל צריכה ויכולה לזנק בזמן כדי שהדור הבא של חברות המטאוורס הגדולות הבאות יצמח כאן״.
סופר תאני גם התייחסה לכך שרעיון המטאוורס לא תמיד זוכה להכרה מחלק גדול מהעולם הטכנולוגי והמשקיעים: "תמיד יהיו אלו שלא יבינו למה צריך את הטכנולוגיות החדשות האלה. היו גם כאלה שלא הבינו באמצע שנות ה-90 למה צריך את האינטרנט". עם זאת, גם מארק צוקרברג הבין שהסתמכות על קונספט שעדיין לא מוסכם על כולם יכול לעורר אנטגוניזם וזו כנראה הסיבה שהוא העדיף למקד את היעדים המסחריים המיידיים של מטא בפיתוח עסקי של ווטסאפ ומסנג'ר - שתי פלטפורמות הצ'ט של החברה שעדיין לא מהוות מוקדי הכנסה חשובים כמו הרשתות החברתיות. מרכז הפיתוח של מטא בישראל מעסיק לדבריה כ-1,000 עובדים וכולל צוותים שמפתחים טכנולוגיות למטאוורס, כמו גם למוצרי החומרה והשבבים הנדרשים להפעיל אותו.
במהלך דבריה התייחסה סופר תאני גם לנושאים כגון חינוך ומגדר במשק ובחברה הישראלית. לדבריה, החברה הישראלית יודעת לומר את מה שרוצים לשמוע בעולם, אבל רחוקה מיישום של הדברים בעצמה. סופר תאני הסבירה שכל עוד רק 20% מהמנהלים הבכירים הן נשים ו-5% מהמנכ''לים הבכירים במשק הם נשים ושההורות תגביל את יכולתן להתקדם בקריירה הדברים לא ישתנו. "הבעיה מתחילה בחוסר שוויון בין גברים לנשים בכל הנוגע להורות. צריך למצוא פתרון שיאפשר לשני ההורים לצאת לחופשת לידה", אמרה ועוררה סערה קטנה ברחבי האולם הקטן והעמוס בבכירי המשק, כולל קריאות ביניים קולניות - תזכורת לכך שדבריה כנראה קלעו למטרה.
עוד ציינה שאחת הבעיות של חברות ישראליות הייתה שעד לפני עשור הן לא התמקדו בפיתוח של מוצרים למשתמשי קצה. "אני שמחה שהדבר הזה השתנה. כיום כרבע מהסטארט-אפים הם חברות B2C (Business to Consumer). זו הסיבה שאין כאן חברות ששוות מאות מיליארדים: התחלנו מאוחר ולא היינו בקו הזינוק. הווב 3.0 הוא קו זינוק חדש. אני מוכנה לחתום שבוקינג לא תהיה חברת התיירות הגדולה ביותר בתחום בעתיד".
אינטל: התמודדות עם אינפלציית המידע
את הכנס חתם יניב גרטי, מנכ''ל אינטל ישראל שהתייחס ישירות לנושא משבר השבבים העולמי וההשפעות שלו. "תהליך הדיגיטציה שתופס מקום בכל תחומי החיים שלנו דורש שבבים מתקדמים וחדשניים שיאפשרו לאנושות לפגוש את דרישות המציאות ולהגיע ליעדים השאפתניים ביותר", אמר. הוא התייחס לכמויות המידע העצומות שמיוצרות בכל שנה ושגדלות בטור הנדסי, לדבריו המספרים עצומים וצפויים להגיע ל-175 זטא-בייט של נתונים שייוצרו ב-2025. "זטא-בייט הוא 1 עם 20 אפסים מאחריו", הסביר את המשמעות של המספר.
גרטי מתייחס לחמש טכנולוגיות קריטיות להתמודדות עם כמויות המידע האלה. הראשונה היא עיבוד הנתונים - כלומר היכולת לקחת את כל המידע ולייצר ממנו ערך - כשהמשוואה המקובלת היא לקחת 1 פטה-בייט (Petabyte) של נתונים ולעבד אותו במהירות של 1 פטה-פלופ (PetaFlop) במשך מילישנייה אחת. מדובר בנפחים עצומים שדורשים תשתיות מחשוב חזקות מאוד לעיבודן.
את העברת המידע יבצעו טכנולוגיות התקשורת החדשות מדור 5 ומדור 6 שיוכלו להתמודד עם הכמויות. את ההתמודדות בפועל עם הנתונים תבצע הבינה המלאכותית וגרטי מציין שזו אף תקבל על עצמה את היכולת לבצע החלטות במקום בני אדם. אגב, הטכנולוגיה החמישית הנדרשת לכך היא חיישנים שיאפשרו למכונות "לחוש את העולם הפיזי ולהמיר אותו לעולם דיגיטלי", כלומר לאפשר להן לתפוס את העולם כפי שבני אדם עושים זאת. לדבריו, מדובר בשוק שיגיע לטריליון דולר עד סוף העשור: ''מ-20 חברות בעבר עברנו ל-3 חברות שיודעות לייצר שבבים. לפני 20 שנה עלה מיליארד דולר להקים מפעל שבבים וכיום העלות זינקה ל- 20 מיליארד דולר. לפני 20 שנה רוב ייצור השבבים בעולם התבצע במערב. כיום 77% מתבצע באסיה'', הסביר.
הוא גם התייחס למאבק בין ארה''ב לסין וציין שמדובר בסוג של מלחמה (''המאבק בין סין למערב הביא לכך שאזרחים אמריקאיים לא יכולים לעבוד בחברות שבבים סיניות בלי להסתכן בעבירה פדרלית'') והסביר שהמצב הביא את אינטל לשנות את המודל העסקי שלה: ''עברנו ממודל של ייצור עצמי למודל של ייצור עבור אחרים וכן ייצור אצל אחרים". לדבריו, אינטל מקימה כיום 4 מפעלים בארה"ב, 4 בגרמניה ועוד אחד בקרית גת. הוא הסביר שלוקח כ-3 שנים להגיע להכנסה ממפעל. אם בעבר החברה התמקדה בטכנולוגיות קנייניות - כלומר שהקניין הרוחני שלהם שייך לחברה המפתחת - כיום אינטל משקיעה בפיתוח טכנולוגיות פתוחות, עד כדי כך שהיא הפכה לפעילה הגדולה בפרויקט לינוקס.
גרטי גם התייחס לירידה בהיקף העובדים של אינטל ישראל, ''הסיבה למעבר מ-14 אלף ל-12 אלף עובדים היא הנפקת מובילאיי, שגרעה 2000 עובדים ממצבת החברה''. עוד ציין שאינטל ישראל אחראית לכ-8 מיליארד דולר מהיצוא הישראלי - כ-2% מהתמ''ג וכ-14% מהיצוא. לסיום הוא התייחס לאתגר העיקרי שעומד כיום על סדר היום של המעבר למחשוב ענן - הצריכה האנרגטית העצומה הנדרשת, שהיא שוות ערך לצריכה האנרגטית המשולבת של ספרד ובריטניה.
