"כמו בתחום הסייבר, צריך להכריז על AI כפרויקט לאומי"
"כמו בתחום הסייבר, צריך להכריז על AI כפרויקט לאומי"
דו"ח מבקר המדינה שחשף כי בישראל אין אסטרטגיית AI לאומית או תוכנית סדורה להטמעת AI, מעלה שאלות עמוקות על מוכנות המדינה להתקדם לעידן הטכנולוגי הבא שלמעשה כבר החל. המבקר מציין, כי בינה מלאכותית (AI) כבר מזמן לא חזון עתידני אלא היא כאן ועכשיו. זה נכון, התחומים שהיא משנה כבר מקיפים כמעט כל היבט בחיינו בעקיפין או באופן ישיר. מבריאות, דרך תחבורה, ביטחון, חינוך, פנאי, מסחר ועוד, ומדינה או ארגון שלא יתקדמו לעברה, יצברו פער משמעותי בכל אחד מתחומים אלו.
בשעה שמדינות רבות, כמו ארה"ב, סין ומדינות האיחוד האירופי, כבר פיתחו תוכניות לאומיות ברורות בתחום, ישראל ניצבת בפני פרדוקס: מחד, קיימות כאן יכולות טכנולוגיות מרשימות ויזמות פורצת דרך, אך מאידך חסר היבט מתכלל ואסטרטגי כולל שיסייע במימוש הפוטנציאל הגלום.
זאת כאשר, כבר עכשיו ובטח בעתיד הקרוב והרחוק יישום והסתייעות ביכולות ה-AI, לא יהיו רק פריווילגיה, אלא הכרח עבור אנשים שירצו למצוא תעסוקה גם אם היא נוגעת בזעיר אנפין בתחום טכנולוגי. למעשה, כבר בטווח הקרוב אחת הדרישות המרכזיות בתיאורי משרה יכללו ידע בכלי AI.
אף על פי שהיעדר אסטרטגיה ממשלתית היא נושא מדאיג, הסיפור הריאלי נמצא דווקא במקום אחר – במגזר הפרטי, ובפרט בקרב ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות שמפעילות מרכזי פיתוח בישראל ובשיתופי הפעולה הגלובליים והמקומיים ביניהן. זאת מחובתנו לקחת את המושכות ולהוביל את השינוי המתבקש וזה מה שאנחנו עושים.
ההובלה של המגזר הפרטי נובעת לא רק מהיכולת הטכנולוגית אלא גם מהבנה עמוקה של הצרכים בשוק ומהכוח להטמיע פתרונות בזמן אמת. בעוד רגולציה ומדיניות ממשלתית הם תהליכים ארוכי טווח, חברות פרטיות יכולות לפעול במהירות ובגמישות ולהתאים את עצמן לשינויים תכופים בשוק הגלובלי.
שותפות בין מגזר פרטי וציבורי
למרות חשיבותו המכרעת של המגזר הפרטי, הצלחה אמיתית, התיישרות ואף הקדמה של מדינות העולם המפותחות תלויה גם בשיתוף פעולה עם המדינה. ההיסטוריה של ישראל מראה שכאשר המגזר הציבורי והפרטי פועלים יחד – לדוגמה, בתחומי הביטחון, סייבר והחקלאות – ניתן להגיע לפריצות דרך משמעותיות. למעשה, דו"ח המבקר מהווה קריאת השכמה למדינה, כך שתירתם לטובת המגזר הפרטי ותכריז כי "שנת 2025 היא שנת ה-AI".
זה לא יקרה לפני שכלל הארגונים יטמיעו את הטכנולוגיה אצלן. אנחנו עדים לקשיים, ערים לבעיות ולחששות של ארגונים ואנחנו רואים את זה במחקרים שאנחנו עורכים. אבל AI הוא לא רק מהפכה טכנולוגית – הוא מהפכה חברתית וכלכלית. לכן השאלה אינה האם נוכל להתמודד עם השינוי, אלא איך נוכל להוביל אותו. החברות הישראליות, שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית, הן התקווה הגדולה שלנו להבטיח שהמדינה תישאר רלוונטית ומשפיעה בעשורים הבאים.
"שנת ה-AI" איננה סיסמה חלולה, אלא תוכנית עבודה, שמתחילה מלימודי AI בבתי הספר, על היתרונות והסכנות, דרך מיסוד פתרונות AI לשיפור רווחת התושבים ועד הרחבת מסגרות לעידוד השקעות, חקיקה מותאמת והקמת קרנות שמקדמות מחקר ופיתוח.
על המדינה לפעול בדומה לפועלה בתחום הסייבר, בו הכריזה על באר שבע כבירת הסייבר הישראלי ולהכריז על תחום ה- AI כפרויקט לאומי. להכריז על הקצאת משאבים גדולים, הסטת תקציבים, הקמת "בירת AI" ושיתוף החברות הגלובליות. ההשקעה בסייבר הוכיחה עצמה; שיתוף הפעולה הפרטי-ציבורי הפך את ישראל למעצמת ידע וכוח, אבן שואבת לחברות ענק שמשקיעות כסף רב, משאבים וכוח אדם רב באקוסיסטם הישראלי, מכניסות כסף רב לקופת המדינה, מספקות אינספור מקומות עבודה, וכמובן מקדמות את המדינה והעולם.
ישראל אינה יכולה עוד לבזבז זמן מיותר, המהפכה כבר כאן, ומי שלא יפעל היום – ימצא את עצמו מאחור מחר.
ליאור פוני הוא מנכ"ל Dell technologies ישראל
