דעהכיצד סטארט-אפים וקרנות הון סיכון אמורים להתנהל בזמן המלחמה?
דעה
כיצד סטארט-אפים וקרנות הון סיכון אמורים להתנהל בזמן המלחמה?
קרנות ההון סיכון ולקוחות הסטארט-אפים ממשיכים פעילות בישראל גם אחרי אירועי ה-7 באוקטובר - ובכך מביעים אמון בתעשייה. ככל שנספק להם הוכחות שהידיים שלנו אוחזות בהגה בבטחה, כך נבטיח את סיכויי ההצלחה ארוכי הטווח של כל התעשייה
חלום הבלהות של ה-7 באוקטובר הכה וממשיך להכות בישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט בעוצמה חסרת תקדים. המשבר הביטחוני-כלכלי הוא איום על ההמשכיות העסקית של סטארט-אפים רבים אך הם אינם חסרי אונים. יש לזכור שאנו חווים כמה שנים המתאפיינות בהרבה מצבי קיצון, החל מהקורונה ב-2020, החזרה לשגרה אחרי המגיפה והמשבר הכלכלי העולמי מהרבעון הראשון של 2022 שהתעצם בישראל בהשפעת מהלכי ההפיכה המשטרית. עקב זאת, הסטארט-אפים מגיעים למשבר הנוכחי אחרי שכבר התאימו את עצמם למצבי קיצון והם כבר דרוכים, יעילים, גמישים, ממוקדים ונחושים יותר למצבים מסוג זה. הם אף פיתחו גישות אג'יליות ויכולים להתאים את עצמם במהירות למצבי קיצון. המבחן עתה גדול, מורכב וקשה יותר בסדרי גודל, אך במהלך 6 השבועות האחרונים הוכח שהערכות נכונה של היזמים יכולה לצמצם את הסיכון, לחלץ את החברות מהמצוקה ולהגדיל את סיכוייו של כל סטארט-אפ לצלוח את המשבר ולהיערך לצמיחה.
זו גם שעת מבחן של כל קרן הון סיכון שצריכה לספק לחברות הפורטפוליו שלה מטרייה אסטרטגית של הכוונה, ליווי וגיבוי ולבנות לכל חברה תוכנית חירום אפקטיבית ודינמית למצב הספציפי שלה. ככל שהאירוע מנוהל בצורה פרטנית ומדוקדקת יותר, כך גוברים סיכויי ההצלחה.
תוכנית עבודה לסטארט-אפ במצב החירום הנוכחי כוללת מספר שלבים:
- מיפוי התהליכים הקריטיים בארגון ברמת המוצר, המו"פ, השיווק, המכירות ועוד, וכן הגדרת פרוצדורות חיוניות שיש לבצע, לרבות הקפדה על תשלומים לספקים, לעובדים וכו'.
- תהליך תעדוף אסטרטגי מהיר של יעדים ומשימות שהחברה תתמקד בהם והקצאת המשאבים הנדרשים (אנשים ומימון) לביצועם. יש להתמודד כמובן עם פערי כוח אדם עקב הגיוס למילואים, למי מעבירים את המקל במצבים שונים, מי מגבה את מי וכו'.
- היערכות לשלושה תרחישים מרכזיים: משבר של 2-3 חודשים, משבר של חצי שנה ומעלה ותרחיש של אסקלציה (מלחמה אזורית וכו'). כל תרחיש מחייב התאמה למצב המשתנה ויש לו השלכות בכל הרמות שיש להיערך אליהן.
- תקשור התוכנית לבעלי העניין: משקיעים, לקוחות, שותפים ועובדי הסטארט-אפ בחו"ל. כל הגורמים ניזונים כמעט באופן בלעדי מהעיתונות הבינלאומית ומרשתות חברתיות, ותמונת המצב שלהם חלקית במקרה הטוב ומעוותת במקרה הרע. במסגרת מערכות היחסים איתם, אסור להניח הנחות לגבי רמת הידע שלהם ויש לספק להם מידע מקיף על מצב הסטארט-אפ, מצב המשק, הסיכונים והסיכויים וכיצד התוכנית שנבנתה סוללת את הדרך להמשכיות עסקית, עמידה ביעדים ואף לצמיחה בהמשך הדרך. השיח צריך להיות עסקי - תפעולי, ללא ניסיון להשפיע על עמדות פוליטיות. עצם קיומה של תכנית סדורה, מדויקת ומפורטת המביאה בחשבון תרחישים שונים משדרת אות ברור וחזק של אירוע מנוהל מקצה לקצה, המצמצם סיכונים ומעלה את רמת הביטחון של בעלי העניין והיא מפתח לשימור ואף העמקת המחויבות שלהם כלפי הסטארט-אפ.
- לבסוף, חשוב להמשיך להיות עם היד על הדופק ולהתאים את התוכנית כל העת למצבים שעשויים להשתנות במהירות. כדרכם של משברים, הם משנים צורה כל העת, איננו יודעים מה יילד יום, לאיזה כיוונים יתפתח המשבר ולא יודעים את ההשלכות המלאות של תרחישים שונים, גם כאלה שיתפתחו בתוך הקרבות.
אני יכול להעיד שכללית, קרנות ההון סיכון ממשיכות את פעילותן בישראל, כולן ממשיכות לחפש השקעות והן מביעות בכך אמון בתעשייה, גם ללא הצהרות גדולות. כך הדבר גם לגבי לקוחות הסטארט-אפים ושותפיהם. ככל שנספק להם הוכחות שהידיים שלנו אוחזות בהגה בבטחה, כך נבטיח את סיכויי ההצלחה ארוכי הטווח של כל סטארט-אפ ושל התעשייה כולה.
יאיר שניר הוא שותף מנהל קרן Dell Technologies Capital, ישראל ואירופה
