פרשנותמעצמת בינה מלאכותית? ההישג היחיד מפגישת נתניהו ומאסק יהיה תמונה יפה
פרשנות
מעצמת בינה מלאכותית? ההישג היחיד מפגישת נתניהו ומאסק יהיה תמונה יפה
יש דרכים רבות להפוך את ישראל למעצמת AI. הן דורשות עבודת עומק יסודית, וחשיבה אסטרטגית רחבה וארוכת טווח. אבל אלו תהליכים שמצטלמים הרבה פחות טוב מפגישה מתוקשרת עם האיש העשיר בעולם
ראש הממשלה בנימין נתניהו מאוד רוצה שתדברו השבוע על בינה מלאכותית (AI), או יותר נכון איך הוא מתכוון להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית. לצורך כך, הוא צפוי לפגוש היום במסגרת נסיעתו לארה"ב את הבעלים של טסלה, ספייסX ו-X (לשעבר טוויטר), לפגישה שלפי הודעה רשמית גם תעסוק ב-AI. הוא גם צפוי לנצל את הביקור על מנת להכריז, לפי דיווחים, על הקמת "מערך בינה מלאכותית לאומי". אבל מה שצריך לדבר עליו הוא שראש הממשלה נפגש השבוע עם מי שהפך לאחד הגורמים הבולטים בליבוי אנטישמיות ברשת, ושהדרך להפיכת ישראל למעצמת AI לא עוברת בפגישות בעמק הסיליקון או בהקמת מערכים, אלא במהלכים הרבה פחות נוצצים שהממשלה הנוכחית מסרבת לקדם.
הפגישה עם מאסק, גולת הכותרת של הביקור של נתניהו בארה"ב, לפחות בהיבט הטכנולוגי שלו, אמורה להתמקד לפי ההודעות הרשמיות בנושא בינה מלאכותית. מדובר בסוגייה חשובה, אך לא ברור האם מאסק הוא האדם המתאים ביותר לדון בה. מאסק הוא אמנם אחד המשקיעים המוקדמים ב-OpenAI, אך כיום הקשר שלו לחברה אינו משמעותי. והוא גם הקים חברת בינה מלאכותית חדשה, אך זו עושה עדיין את צעדיה הראשונים ואינה גורם מוביל בתחום. בוודאי ניתן לדון איתו על השקעות אפשריות בנושא בישראל, אך יעד טוב יותר לדיונים אלו יהיה חברות AI מובילות שכבר מקיימות פעילות מחקר ופיתוח רחבה בבישראל, ושגם הפעילות שלהן בתחום ה-AI משמעותית יותר – למשל גוגל, מיקרוסופט ואנבידיה.
לפי דיווח של הגרדיאן, הפגישה בכלל תעסוק באנטישמיות ב-X. זו כבר סוגייה רלוונטית הרבה יותר למאסק, שכן תחת הנהגתו מספר ההתבטאויות האנטישמיות ב-X זינק משמעותית, תוצאה של מדיניות תוכן מתירנית יותר וצמצום סגל העובדים שאחראי לאכיפתה. בוודאי יש מקום לראש ממשלת ישראל לעלות סוגייה זו, אך לא בטוח שימצא אוזן קשבת אצל מאסק שרק החודש יצא במתקפה מתוקשרת עם לא מעט מוטיבים אנטישמיים נגד הליגה נגד השמצה – הארגון המוביל והחשוב בעולם במלחמה באנטישמיות. זאת, בטענה נטולת ביסוס שההפסדים של X הם תוצאה ממהלכי צללים של הליגה לגרום למפרסמים לנטוש את הפלטפורמה. הפרוטוקולים של זקני טוויטר, אם תרצו.
אז נתניהו יוצא לעמק הסיליקון, כדי לקדם את הפיכת ישראל למעצמת AI באמצעות פגישה עם אדם שהיקף הפעילות שלו בתחום והשקעות העבר שלו בישראל זעירות לעומת שחקניות בולטות ומשמעותיות יותר, ושממש בימים אלו מאפשר ביטויים עם גוון אנטישמי בפלטפורמה שבבעלותו.
אפשר לשער בבטחה שהביקור של נתניהו בעמק הסיליקון לא יקדם כלל את הפיכת ישראל למעצמת AI, וגם לא הקמת מערך AI לאומי, יהיו אשר יהיו הסמכויות שיוקנו לו. כי השגת יעד שכזה לא מתבצעת באמצעות פגישות מתוקשרות או הצהרות מפוצצות, אלא באמצעות מהלכי עומק ייסודיים שנפרשים על פני שנים רבות, ולמרבה הצער לא מייצרים פוטו-אפ שאפשר לשים בפתח מהדורות החדשות או בכותרות העיתונים.
המהלך הראשון, והברור מאליו, הוא החזרת אמון משקיעי ההייטק בכלכלה הישראלית. אמון זה התערער משמעותית בעקבות מהלכי ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה הנוכחית, וכתוצאה בשעה שבשאר העולם ההשקעות בהייטק ובטכנולוגיה עברו למגמת מיתון ואף התאוששות אחרי השפל של 2022, ישראל נותרה הרחק מאחור ומפגרת בהיקף ההשקעות החדשות. ברבעון הראשון של 2023, למשל, נרשמה צניחה של 75% בהיקף ההשקעות בהייטק לעומת הרבעון המקביל ב-2022, הנתון הנמוך ביותר מאז 2018.
אם ישכנע נתניהו את מאסק להשקיע בישראל (וספק, כי השקעות מסוג זה לא נסגרות בפגישה בין ראש מדינה לאיש עסקים), תהיה זו הבעת אמון במדינה. אבל פרט לתרחיש שבו מאסק משקיע את רוב הונו האישי בישראל, לא יהיה בכך כדי לקזז את ההשקעות שקרנות וגופים אחרים נמנעו מלעשות בתעשיית ההייטק המקומית בחודשים האחרונים, ושימשיכו להימנע מהן כל עוד מקודמת ההפיכה המשטרית. רוצים לתת לישראל את הבסיס הכלכלי הדרוש כדי להפוך למעצמת AI? עצירת ההפיכה היא צעד הכרחי בדרך לשם.
ויש עוד אינספור דברים שאפשר לעשות ברמה המקומית. למשל, השקעות אמיתיות ומהותיות במערכת החינוך הממלכתי, שיאפשרו לבתי ספר לעדכן את תוכניות הלימודים כך שיתאימו למאה ה-21, ימשכו כוח אדם איכותי יותר למערכת, בפרט מעולמות ההייטק ומדעי המחשב, וישדרגו את תשתיות הלמידה הפיזיות והדיגיטליות. אלו יעמידו את הדור הבא של מפתחים ומתכנתים ויאפשרו לישראל לשמר את המובלות שלה בהייטק ובמדעים. אבל זה מצריך העברת תקציבים ממוסדות חינוך שלא שלא מלמדים אפילו לימודי ליבה, מהלך שלא אפשרי תחת הרכב הקואליציה הנוכחי ושלא נראה שנמצא בסדר העדיפויות של ראש הממשלה.
הבטחת חופש אקדמי משמעותי ויצירת רשת ביטחון כלכלית לאוניברסיטאות הגדולות שסובלות מקשיים, תוך עידוד וטיפוח הקמת מכללות מתוקצבות באזורי פריפריה, יאפשרו להכשיר סטודנטים למקצועות העתיד, יעצרו את בריחת המוחות ואולי גם יחזירו לישראל חוקרים מובילים בתחומי מדעי המחשב והבינה המלאכותית. אבל נראה שהממשלה הנוכחית מעוניינת יותר לשלוט באקדמיה ולהכפיף אותה למרותה מאשר למנף אותה ככלי לקידום הבינה המלאכותית בישראל.
בנוסף, יכולה הממשלה לעדכן את החקיקה המיושנת בנושא פרטיות וליזום חוק AI חדש ורחב, כפי שעושים באיחוד האירופי, שיסדיר את עקרונות הפיתוח והשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. חקיקה זו תייצר ודאות לגבי פעילות הפיתוח בתחום, ותוודא שהיא נעשית באופן שלא עלול לפגוע באזרחים. אבל מהלך שכזה מצריך משאבים משמעותיים, שכרגע נראה שמופנים לתחומים אחרים כמו החוק שיתיר למצלמה להציב מצלמות ביומטריות במרחב הציבורי, שאושר היום בוועדת השרים לחקיקה. חקיקה כזו גם יכולה לעודד השקעות בתחום הבינה המלאכותית מצד חברות שמקיימות פעילות מו"פ משמעותית בישראל, ולתמרץ אותן להרחיב או ליצור פעילות משמעותית בתחום.
יש דרכים רבות, ולא מפתיעות או מתוחכמות, להפוך את ישראל למעצמת AI. הן דורשות עבודת עומק יסודית, וחשיבה אסטרטגית רחבה וארוכת טווח. אבל אלו תהליכים שמצטלמים הרבה פחות טוב מפגישה מתוקשרת עם האיש הכי עשיר בעולם.
