דו"ח רשות החדשנות: הממשלה לא משקיעה מספיק בהייטק, אחוז הערבים והחרדים נמוך מדי
דו"ח רשות החדשנות: הממשלה לא משקיעה מספיק בהייטק, אחוז הערבים והחרדים נמוך מדי
על פי דו"ח "תמונת הההיטק 2022", ישראל היא עדיין סטארט-אפ ניישן, אבל הצרות הולכות ומצטברות: המדינה במקום האחרון בשיעור ההשקעה הממשלתית בענף, אוכלוסיות שלמות אינן משתלבות בו ורוב החדשנות מיוצאת לחו"ל. חשוב מאוד לטפל בכשלים לפני שיהיה מאוחר מדי
רשות החדשנות הפיצה היום את הדוח המקיף שלה לשנת 2022 ומתוכו עולות מספר בעיות שיש בהן כדי להדאיג מאוד על תעשיית ההייטק המקומית. על פי הדוח ישראל מחזיקה במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו״פ ביחס לתמ״ג. ב-2019 ישראל חצתה לראשונה את רף ה-5% במדד זה וב-2020 הנתון כבר עמד על 5.44%. מנגד, ישראל מדורגת במקום האחרון מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ מתוך כלל ההוצאה בתחום. בשנת 2019, פחות מ-10% מכלל מההוצאה למו״פ, השקולה לכ-0.5% תוצר, מומנה על ידי הממשלה.
דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות אומר לכלכליסט: "יש לנו פרופיל מאוד ייחודי עם השקעה הכי גבוהה במו"פ' אבל הממשלה משקיעה מעט מאוד. כולנו מסכימים שהמצב טוב, אבל לא לעולם חוסן. מדינות אחרות משקיעות הרבה כסף בחדשנות. יכול להיות שהשוק הפרטי מפצה על כך, אבל אני לא רוצה לגלות עוד כמה שנים שנהיה מאחור. ההייטק הוא עדיין הקטר של הכלכלה ויהי אסון בלי תעשיית ההייטק"
בעיה קשה נוספת היא חוסר היכולת לשלב חרדים וערבים בתעשיית ההייטק במספרים משמעותיים. למרות השקעות של מאות מיליוני שקלים לאורך השנים בשני המגזרים, ההייטק הישראלי עדיין לא מגייס נציגים מכלל המגזרים באוכלוסייה ושינויים בגיוון ההון האנושי בהייטק נשחקו. נצפתה ירידה של 6% בכמות העובדים החרדים בהייטק - ירידה של 700 מועסקים/ות שנבעה מיציאה של 1,200 נשים חרדיות מהתחום – וגידול צנוע של כ-200 עובדים בלבד במספרם של הערבים המועסקים בהייטק.
למעשה, ההייטק שומר על מעמדו כענף שהצמיחה בו היא בעיקר של גברים המשתייכים לאוכלוסייה היהודית (שאינה חרדית) ובמרכז הארץ. באופן כללי, ההייטק שומר על ההומוגניות שלו כענף יהודי: פחות מ-2% מהשכירים בו הם ערבים. עובדים בו בעיקר גברים שאינם חרדים, הנשים מהוות פחות משליש מהשכירים בענף, וחרדים וחרדיות תופסים בו 3% בלבד. על פי הדוח, בהייטק הישראלי מועסקים כיום כ-360 אלף עובדים, מתוכם כ-240 אלף הם גברים יהודים. "למרות השקעות של הממשלה והרשות בשנים האחרונות לא רואים פריצה מבחינה דמוגרפית", אומר בין. "אנחנו רוצים שכל אזרחי המדינה ייהנו מפריחת ההייטק, אבל חייבים לפעול. רשות החדשנות היא בסוף השרשרת. המדינה חייבת לדאוג לחינוך טוב וליותר מתמטיקה ואנגלית".
בנוסף לכך, רוב החדשנות הישראלית לא מגיעה למדינת ישראל. חברות ההייטק לא ממהרות לייצא את הטכנולוגיה שלהן אך קשיים ביורוקררטיים רבים מונעים מהן לפעול כאן. אפילו בתחומי האקדמיה, עיקר העבודה הוא עם גופים זרים. על פי הדוח,"ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בתחום שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה על פי מדד ה-Global Innovation Index (GII), אולם רק 15% משיתופי הפעולה של האקדמיה עם התעשייה הם מול חברות ישראליות. קרוב למחצית משיתופי הפעולה הם עם מיקרוסופט ו-IBM. העמקת שיתוף הפעולה בין חברות הטכנולוגיה הישראליות הצומחות לאקדמיה יחשוף את החברות גם למקור כוח אדם איכותי וגם לידע מתקדם ויאפשר להן להעמיק את היכולת שלהן להמשיך להיות חדשניות ותחרותיות בשוק הגלובלי.
בעיה מרכזית נוספת היא הריכוזיות של ההייטק הישראלי. על פי הדוח, 56% מההשקעות בהייטק הופנו בשנה החולפת לאחד משלושה תחומים: תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר (25%, 17% ו-14% בהתאמה). בנוסף, לפי נתוני CrunchBase ישראל גרפה 21.7% מההשקעות בסייבר בעולם. "מדינת ישראל מאוד מרוכזת בתוכנות ארגוניות וסייבר, ואם לא יהיו השקעות בתחומים אחרים אולי נקלע למצוקה. ישראל מתדרדרת במדדי חדשנות רבים והחדשנות לא נכנסת למדינה. המעבדה שממציאה חדשנות עבור העולם לא משתמשת בהם. שירותי הפינטק שאנחנו ממציאים מעט מאוד מהם מיושמים בישראל וכך גם בתחבורה, בריאות ומזון", אומר דרור בין.
מהדוח עולה ששנת 2021 היתה בבחינת מהפך בשוק ההייטק המקומי. אחד מסימני התאוששות של ענף ההייטק ב-2021 הוא העלייה בכמות המצטרפים החדשים: אם בשנת 2020 מספר העובדים בענף ההיי-טק עלה בכ-14 אלף איש בלבד, הרי שבשנת 2021 הגידול היה כפול מכך ועמד על כ-27 אלף עובדים. כשבוחנים את התפלגות עובדי ההיי-טק, בין סוגי החברות השונים שבהן הם מועסקים, ניתן לראות כי למרות הדימוי של ישראל כ״סטארט-אפ ניישן״, כ-8 אחוז בלבד מהעובדים בענף מועסקים בחברות המוגדרות סטארט-אפים. למעשה, רוב העובדים מועסקים בתעשיות הביטחוניות, שהן המעסיק הגדול בענף. אחריהן נמצאות חברות הצמיחה 21 אחוז חברות ה-IT עם כ-20 אחוז מהעובדים והחברות הרב-לאומיות 18 אחוז.
