כלכליסט-טקאיציק בנבנישתי מציג: הבריחה הגדולה מ־NSO
כלכליסט-טק
איציק בנבנישתי מציג: הבריחה הגדולה מ־NSO
פרישת איציק בנבנישתי מתפקיד מנכ"ל NSO, שבועיים אחרי מינויו, מעידה בעיקר על מצבה הרעוע של החברה. הספינים פחות משכנעים, והממצאים נגדה ברורים מתמיד. מתישהו גם הלקוחות יבינו שכדאי למצוא ספקית רוגלות עם פרופיל נמוך יותר
אומרים שעכברושים הם הראשונים לנטוש ספינה טובעת. אבל מה קורה כשמי שנוטשים אותה הם לא העכברושים, אלא הקפטן בכבודו ובעצמו? כנראה שזה זמן טוב לפתוח בריצת אמוק לכיוון סירות ההצלה, ולקוות שיהיה לך מספיק זמן לעלות על אחת מהן לפני שכולם יהיו מתחת למים.
החלטתו המפתיעה של איציק בנבנישתי לפרוש מתפקיד מנכ"ל NSO — שנחשפה ב"כלכליסט" ביום חמישי שעבר, כשבועיים בלבד אחרי שמונה לתפקיד (וב־NSO יתעקשו להבהיר בנקודה זו שהמינוי לא נכנס לתוקף, ולכן בנבנישתי לא מונה בדיוק אלא רק הוכרז; מעין דרך עקומה ומיותרת למזעור נזקים) — סיכמה את מה שהיה אולי השבוע הגרוע ביותר בתולדות מפתחת תוכנות הריגול הישראלית; ורק כמה חודשים אחרי שהחברה התמודדה עם חשיפות פרויקט פגסוס זו לא אמירה קלת משקל.
1 צפייה בגלריה
משרדי NSO בערבה. עם חקירות ברחבי העולם, אין סימנים שהמצב הולך להשתפר בקרוב
(צילום: רויטרס)
זה התחיל ביום רביעי לפני שבוע וחצי כשמחלקת הסחר של ארצות הברית החליטה להוסיף את NSO (לצד קנדירו הישראלית) לרשימה השחורה של חברות שפוגעות בביטחון הלאומי וביחסי החוץ של המדינה. זאת על סמך ראיות שלפיהן NSO מפתחת ומספקת תוכנות ריגול לממשלות זרות, שעושות שימוש בכלים על מנת לתקוף באופן זדוני אנשי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, אקדמאים ועובדי שגרירויות.
ביום שני שעבר חטפה החברה מכה משולשת. ראשית, בדמות דו"ח של Front Line Defenders, שמצא את רוגלת פגסוס של החברה על טלפונים של שישה פעילי זכויות אדם פלסטינים, חלקם עובדים בארגונים שבהחלטה שנויה במחלוקת הוגדרו על ידי ישראל כארגוני טרור. הפרסום הוביל לספקולציות שלפיהן הכנסת NSO לרשימה השחורה קשורה לפרסום הדו"ח, וכן שישראל הכריזה על הארגונים כגופי טרור כצעד מקדים לפרסום במאמץ להלבין את השימוש שנעשה בפגסוס.
בשעות הערב של יום שני החליט בית משפט פדרלי לערעורים לדחות את בקשת NSO להפוך הכרעה של ערכאה נמוכה יותר, וקבע שהתביעה שהגישה נגדה מטא (לשעבר פייסבוק), בטענה שפגסוס פרצה לסמארטפונים באמצעות ווטסאפ, יכולה להמשיך ולהתקדם. השלב הבא הוא שלב גילוי ראיות, מה שעלול להציב את NSO במצב שייאלץ אותה לחשוף מידע חשאי.
זמן קצר לאחר מכן דיווח משרד התובע הכללי במקסיקו על מעצר אזרח בחשד שהיה מעורב בשימוש בפגסוס על מנת לרגל אחרי עיתונאי מקומי במטרה "להגביל, לערער ולפגוע בחופש הביטוי שלו". וביום חמישי, בסמוך לחשיפה על פרישת בנבנישתי, הודיעה משרד החוץ הפלסטיני שתוכנת פגסוס נמצאה על טלפונים של שלושה בכירים במשרד.
בעיית עומק
פרישת בנבנישתי קשורה ישירות לאירוע של הכנסת NSO לרשימה השחורה. בין אם החליט שהתמודדות שכרוכה בכניסה לרשימה לא תואמת את סט הכישורים המנהליים שלו ואת איך שדמיין לעצמו את התפקיד, ובין אם היה זה הטריגר שגרם לו להבין שהכניס ראש בריא למיטה חולה — החליט בנבנישתי מיוזמתו לפרוש מהחברה עוד לפני שהתיישב רשמית על כס המנכ"ל.
ב־NSO, אגב, מספרים סיפור אחר, שלפיו היה זה המייסד והמנכ"ל הנוכחי, שלו חוליו, שהחליט לא לעזוב את התפקיד, מכיוון שרצה להתמודד עם כניסת החברה לרשימה, ובנבנישתי הנעלב בחר בתגובה לעזוב. למי להאמין? די להגיד שלצד אחד יש אמינות בעייתית, בלשון המעטה, ועניין מובהק לבצע סחריר לכל הסיפור.
אבל זה על פני השטח. פרישת הבזק של בנבנישתי מסמלת בעיית עומק שהחברה סובלת ממנה ואשר נמצאת במסלול האצה אקספוננציאלי. במשך שנים עושה NSO מאמצים עילאיים לטפח תדמית של חברה שנלחמת במחבלים ולוכדת פדופילים. זה עבד לה רק בערך. היו מספיק אנשים, חוקרים ועיתונאים, שאף פעם לא קנו את זה. אבל היו גם לא מעט אנשים שהתבלבלו מהספינים של החברה, וגם אם לא קנו אותם לגמרי, היה בהם די כדי לגרום להם לחוסר החלטיות לגביה. החודשים האחרונים – ההשפעה הרחבה והמתמשכת של פרויקט פגסוס, ממצאי ההמשך שאיששו אותה, החלטת מחלקת הסחר שהיא בגדר כתב אישום נוקב נגד NSO – הורידו הרבה אנשים מהגדר.
הספינים של החברה פחות משכנעים מפעם, הממצאים נגדה ברורים יותר מתמיד, ועם חקירות שונות ברחבי העולם אין סימנים שהמצב הולך להשתפר בקרוב. מתישהו אפילו הלקוחות הנאמנים ביותר יבינו שזה לא שווה את זה, ושאולי הגיע הזמן למצוא ספקית רוגלות עם פרופיל פחות בולט. NSO אולי לא מתה, אבל כדאי לשמור לה במקום במכשיר ההנשמה.
איש איש לנפשו
מסורתית, הקפטן יורד עם הספינה. כשהוא הראשון לקפוץ ראש למים הקפואים, זה איתות לכך שאפילו הוא חושב שאין מה להציל, שזה הזמן לברוח הכי מהר שיש. איש איש לנפשו. השאלה עכשיו היא מי עוד NSO תיקח איתה בדרך למטה. האם העובדים ששם החברה יופיע בקורות החיים שלהם יתקשו בעתיד למצוא תעסוקה בחברה מחוץ לתחום הסייבר ההתקפי? האם תעשיית הסייבר הישראלי בכללה תספוג פגיעה תדמיתית רק בגלל הקישור העקיף ל־NSO?
ואולי דווקא הפגיעה הקשה תנחת על ישראל ברמה המדינית? NSO לא היתה יכולה לפעול כפי שפעלה ללא התמיכה הסמויה והגלויה של ישראל דרך משרד הביטחון, שמינפה את פעילות החברה במדינות שאיתן אין לישראל קשרים רשמיים (ושלא בדיוק מצטיינות בהגנה על זכויות אדם) כדי לקדם מטרות מדיניות, ביטחוניות, מודיעיניות ועסקיות.
וישראל לא היתה רק שותפה חשאית אלא גם לקוחה נאמנה. האחריות שלה לפגיעות שבוצעו באמצעות פגסוס לא פחותה מזו של NSO, ואם האחרונה תשלם מחיר צריך לגבות אותו גם מהראשונה. אין סיבה לחשוב שישראל תגלה מספיק אחריות כדי לבצע בדק בית בנושא. יכול להיות שמי שבסופו של דבר יגישו לה את החשבון יהיו המדינות שרואות את עצמן בין נפגעות פגסוס.
