ניתוחמתגאים באומת הסטארט־אפ, מקצים פחות למיזמי אקלים
ניתוח
מתגאים באומת הסטארט־אפ, מקצים פחות למיזמי אקלים
תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה יקוצץ בחצי, תוך פגיעה בסטארט־אפים ובמחקר אקדמי בתחומי האנרגיה המתחדשת. ההתחממות הגלובלית כמעט שאינה מעניינת את הממשלה הנוכחית, ויזמים בתחום מביעים דאגה לעתיד האקלים־טק הישראלי
ישראל רוצה לעמוד בחוד החנית של תעשיית האקלים־טק העולמית אך לא מקצה לכך כסף: תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה יקוצץ בכמחצית בתקציב המדינה הקרוב בהשוואה לשנתיים הקודמות. התוצאה תהיה לא רק סיוע לפחות סטארט־אפים ומחקרים אקדמיים, אלא גם ביטול של מכוני מחקר בתחומי אגירת האנרגיה והיתוך גרעיני. יזמים בתחום זועמים על ההחלטה לפגוע דווקא בתקציבי החדשנות, ואומרים כי ״מדובר במכה לתחום״.
ב־2022 הקצה משרד האנרגיה כ־120 מיליון שקל ליחידת המדען הראשי, וסכום דומה הוקצה גם ב־2021. כעת תתוקצב היחידה ב־65 מיליון שקל – הפרש של 40% בהשוואה לשנתיים החולפות, בעוד הסכום שיוקצה למענקים עבור מיזמי סטארט־אפ בשלבים ראשוניים עשוי להיות נמוך ב־30% בהשוואה לשנתיים האחרונות. הקיצוץ התקציבי ביחידת המדען מעמיד בסכנה את פעילותם של מכוני מחקר שעל הקמתם הוכרז בחגיגיות בחודשים האחרונים. בין היתר, מדובר במכון להיתוך גרעיני שעבורו נדרש תקציב של 30 מיליון שקל לחמש שנים ובמכון לאגירת אנרגיה שלהקמתו ופעילותו התחייב משרד האנרגיה להקצות 100 מיליון שקל על פני חמש שנים.
יזמים בתחום האנרגיה זועמים על החלטת הממשלה לפגוע דווקא בחדשנות באנרגיה, למרות ההצהרות החוזרות ונשנות בשנים האחרונות על כך שישראל תוביל את תחום הפתרונות הטכנולוגיים למשבר האקלים. ללא השקעה ממשלתית תתקשה הזירה לצמוח, בעוד קרנות הון סיכון לא ששות להשקיע במיזמים טכנולוגיים בסיכון גבוה, הדורשים לעתים שנים ארוכות של מחקר ופיתוח. לדברי אשל ליפמן, שותף עצמאי בקרן Extantia capital ומייסד שותף של קהילת האנרגיה הישראלית, ״משרד האנרגיה מייצר כר פורה לרעיונות חדשים למיזמים וחוקרים, ובמקביל מייצר את הרגולציה שתאפשר הכנסה של טכנולוגיות שיהיו מהפכניות בעתיד, גם אם הכלכליות שלהן עוד לא הוגשמה. ללא הגדלת התמיכה הממשלתית, המדינה מאותתת למשקיעים שהיא לא מעוניינת לתמוך בתחומים מורכבים, אלא רק בסייבר או בפינטק״.
ללא השקעה ממשלתית תתקשה הזירה לצמוח. קרנות הון סיכון לא ששות להשקיע במיזמים טכנולוגיים בסיכון גבוה, הדורשים לעתים שנים ארוכות של מחקר ופיתוח
לאורך השנים השקיע משרד האנרגיה בחברות דוגמת פינרג׳י, H2Pro, אויאיישן, אוגווינד ואפולו פאוור שזכו להצלחה בהמשך דרכן. תקציבי המדען הראשי בשנתיים האחרונות נסמכו, בין היתר, על חשבון עתידי של מס הפחמן, שאותו הציגה הממשלה הקודמת. הליכי החקיקה לא הושלמו, והכוונה לחוקק את מס הפחמן אינה עומדת על הפרק. בנוסף, לפי מידע שהגיע לידי "כלכליסט", במשרד האוצר טענו שתקציב יחידת המדען מהווה כפילות לתקציב רשות החדשנות, ולכן כל התקציבים הנדרשים לסטארט־אפים יגיעו מהרשות עצמה, ולא ממשרדים אחרים. אלא שתקציב רשות החדשנות, העומד על כמיליארד שקל בשנה, לא גדל במשך עשור ונשחק לאורך השנים. זירת ההייטק בישראל צמחה בזמן שתקציבי הרשות נשחקו, והיא נדרשת לתקצב סטארט־אפים בתחומים רבים, לא רק בתחום האקלים.
ההחלטה ההיסטורית הפכה להיסטוריה
ביוני אשתקד אישרה הממשלה החלטה לקידום של חדשנות בתחומי אקלים בכ־3 מיליארד שקל עד 2026. אלא שבעת העברת ההחלטה שכונתה ״היסטורית״ בממשלה, לא בוצעה כל הקצאה תקציבית, ובממשלה הסבירו כי סכומים למימוש התוכנית ייצבעו ויוקצו ב־2023. על עיקר מימוש התוכנית מופקדת רשות החדשנות, אך היא לא קיבלה מהממשלה שקל תוספתי אחד לביצועה, ונאלצת לתקצב את התחום בתקציבה הדל, שלא גדל במשך עשור. הרשות לא צובעת סכום מוגדר למימוש החלטת הממשלה או להשקעה במיזמי אקלים ואנרגיה, אף שמדובר בנושא המוגדר כנושא דגל בתחומה. אף שהממשלה התחייבה להקצות 3 מיליארד שקל לתחום, כעת מתברר כי חלק מהסכום תלוי בתקציבי הוריזון של האיחוד האירופי, שיוקצו לסטארט־אפים שיצליחו לעבור את משוכת ההגשות והאישורים, ככל שיהיו כאלו.
1 צפייה בגלריה
המדען הראשי במשרד האנרגיה גדעון פרידמן. תקציבו ירד ב־40%
(צילום: אפולו פאוור שלומי אמסלם, לע"מ)
ההשקעה במיזמי אקלים־טק בשוק הפרטי גדלה בשנים האחרונות. בשנה שעברה הושקעו בתחום בישראל כ־1.5 מיליארד שקל על ידי קרנות פרטיות. ברשות החדשנות השקיעו ב־2022 כ־150 מיליון שקל במיזמים, חממות, מאגדים ונושאים הקשורים לאקלים, סכום זהה לזה שהושקע ב־2019, ונמוך בהשוואה ל־2020 ו־2021. הרשות הקצתה מענקים לכ־40 סטארט־אפים בתחום האנרגיה, לעומת כ־50 חברות ו־60 מחקרים אקדמיים בתחום מיזמים שבהם השקיע המדען הראשי במשרד האנרגיה.
לדברי ליפמן, ״זה נכון שרשות החדשנות עושה את תפקידה ומגדילה את התמיכה שלה בתחום - אבל יש מקומות שהמסלולים שלה לא מכסים תחומים והמדען הראשי של משרד האנרגיה כן - ולכן, ריבוי דעות וריבוי הזדמנויות הם חשובים. תחום האנרגיה הוא תחום שבו המענקים נדרשים בגלל העלות הגבוהה בפיתוח חומרה, זמני המכירה הארוכים והתמודדות עם רגולציה - ולכן תמיכה של המשרד הרלבנטי כל כך חשובה. התמיכה המשקוללת בתחום האנרגיה והאקלים בישראל קטנה משמעותית מבמדינות מפותחות אחרות.
העולם מתקדם, ישראל נשארת מאחור
ישראל אינה עומדת בהבטחות שלה והיא רחוקה מלהדביק פערים מול המדינות המתקדמות בעולם, המשקיעות ממון רב במיזמים להפחתת פליטות גזי החממה ובמאבק באחד המשברים הגדולים שידעה האנושות. בארצות הברית החליט הממשל להשקיע 370 מיליארד דולר במעבר לאנרגיה נקייה, ותוכניות האיחוד האירופי מקצות כ־280 מיליארד יורו למעבר לכלכלה מאופסת פחמן.
לפי האקדמיה למדעים, בתוך כעשור ירדה ישראל מהמקום השני למקום ה־12 במדינות ה־DCEO בשיעור ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח ביחס לתמ"ג
גם תחום המחקר והפיתוח בישראל אינו עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם. לפי דו"ח מצב המדע של האקדמיה הלאומית למדעים, שיעור ההוצאה הלאומית הישראלית על מחקר ופיתוח אקדמי ירד בצורה חדה בעשור האחרון בהשוואה למדינות ה־OECD. בתוך כעשור ירדה ישראל מהמקום השני למקום ה־21 במדינות ה־OECD בשיעור ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח ביחס לתמ"ג.
באוצר אומרים בתגובה שתקציב משרד האנרגיה גדל, וכי אפשר לתקצב את מכוני מחקר. עם זאת, יצוין כי רוב התוספת מיועדת לחיבור מפעלים לגז, וכי תקצוב מכוני המחקר יבוא על חשבון הסטארט־אפים.
