קרן Red Dot Capital Partners מגייסת 250 מיליון דולר
קרן Red Dot Capital Partners מגייסת 250 מיליון דולר
רד דוט קפיטל פרטנרס השלימה סגירה ראשונה של קרן שלישית, המיועדת להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמת, עם הכנסות של 1-5 מיליון דולר. לקרן התחייבויות משקיעים של מעל 200 מיליון דולר, והיא בוחנת השקעות ראשונות בכל התחומים מלבד רפואה וביוטק
קרן הון סיכון Red Dot Capital Partners השלימה סגירה ראשונה של קרן שלישית, המיועדת להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמת. לקרן התחייבויות משקיעים של מעל 200 מיליון דולר, והיא כבר בוחנת השקעות ראשונות.
הקרן משקיעה בחברות עם הכנסות של 1-5 מיליון דולר, בכל התחומים מלבד תחומי הרפואה, מכשור רפואי, פרמצבטיקה וביוטק. הסגירה הראשונית של הקרן הסתיימה בשבועות האחרונים כאשר הקרן משאירה עוד פתח להמשך הגיוס.
השותפים בקרן רד דוט הם יורם אורון (שותף-מייסד), יניב שטרן (שותף-מייסד), ברק סולומון (שותף מנהל), אטד פלד ודניאל ארדון ברץ. בין משקיעי הקרן נמנים משקיעים מדרום מזרח אסיה ויפן, אירופה וארה"ב.
הקרן הראשונה של רד דוט, בסך 151 מיליון דולר, גויסה בשנת 2016 וביצועיה ב-5% העליונים של קרנות הון סיכון בעולם לשנתון זה לפי PitchBook ו-Cambridge Associates. הקרן השנייה בסך 217 מיליון דולר גויסה בשנת 2020 ומשקיעיה כבר ראו החזרים ראשונים. בנוסף לקרנות הדגל, מנהלת רד דוט קרן Opportunity בסך 76 מיליון דולר, שגויסה ב-2022 עבור השקעות המשך בחברות פורטפוליו בלבד.
בין ההשקעות הבולטות שנעשו מהקרנות הקודמות נמנות החברות: Global-e שהונפקה בנאסד״ק בשנת 2021 ונסחרת כיום בשווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר, Armis שנרכשה על ידי Insight Partners וקרן ההשקעות של גוגל בכ-1.1 מיליארד דולר, Granulate שנרכשה על ידי Intel ב-650 מיליון דולר Coralogix, Travelier, Quantum Machines, Paragon, Trigo, Ctera, EverC, Supplant.
בשיחה עם כלכליסט אומר יניב שטרן: "עשינו סגירה ראשונית של מעל 200 מיליון דולר, שהמטרה של הקרן היא 250 מיליון דולר. אנחנו קרן צמיחה מוקדמת שנכנסת בדרך כלל בשלבים של 1-5 מיליון ARR, בשלבים בין A מאוחר ל-C מוקדם, ובסבבים של 20-40 מיליון דולר. מבחינתנו לחברה צריכה להיות נוכחות אמיתית בארץ, נניח מרכז פיתוח בארץ. זה שיש שני יזמים ישראלים בוואלי זה לא הופך את החברה לישראלית מבחינתנו".
שטרן אינו פוסל גיוס כסף מגופים מוסדיים מקומיים ורואה לזה גם חשיבות רבה לשוק המקומי "בקרנות הקודמות אף פעם לא גייסנו כסף מישראל כי התמקדנו במשקיעים מחו"ל, היה חשוב לנו מאוד הערך הנוסף שמשקיעים זרים נותנים מחוץ לישראל. אנחנו מנהלים שיחות עם משקיעים מוסדיים מישראל ומאוד נשמח אם הם יחליטו להצטרף. התהליך שהחלה הממשלה מעניין אותנו מאוד וכל כסף שייכנס לתעשייה חשוב". שטרן מתכוון לכך שממשלת ישראל החליטה לאחרונה לתמוך בהשקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות והקצתה לכך מאות מיליוני שקלים.
לדברי שטרן לא היה פשוט לגייס את הקרן בימים אלה: "גם במצב הכלכלי הגיאו-פוליטי לאנשים יש קשיי נזילות אמיתיים. למשל, פרייבט אקוויטי לא מחזיר כספים, בונצ'ר קפיטל האקזיטים הושהו. לכן הרבה משקיעים שתכננו לקחת את הכספים ולהשקיע מחדש למעשה מוגבלים. דבר נוסף היא האטרקטיביות של קרדיט שהייתה בשוק תקופה ארוכה, בגלל הריביות הרבה משקיעים העדיפו לשים את הכסף באפיק הזה. גם ענין אי הוודאות בישראל בשנה האחרונה השפיע. ההבדל המשמעותי שאני רואה הוא בין יזמים שיש להם ניסיון בהשקעות בישראל ובין משקיעים שחושבים פעם ראשונה להשקיע פה ולקבל חשיפה לשוק. כמובן מי שלא מכיר את ישראל אז החששות שלו מאוד גבוהים, לעומת מי שמשקיע פה כבר תקופה ארוכה ויודע שיש עליות וירידות".
"מי שמכיר את האקוסיסטם, המדינה והאנשים בארץ, יודע שזה ביזנס שנמדד בשנים. הם מסתכלים בראייה ארוכת טווח על מה ישראל יכולה להציע, גם ברמת ההחזרים וגם ברמת גיוון ואיזון הפרוטפוליו של המשקיע. אני חושב שיש הרבה גוונים וטעמים פה באקוסיסטם. בתוך האזור שאני נחשף אליו אני רואה צמיחה בדיל פלואו, יש כמה חברות שיש להן פעילות מעניינת ואנחנו מסתכלים עליהן ברצינות עכשיו. רואים יזמים שעברו תהליכים של יעול, ורואים גם המון תיקונים בשוק שבעיקר מושפעים מהשוק הגלובל. מתוך השוואה לפעילות של החברות הציבוריות ורה-קליברציה כתוצאה מאקזיטים. אנחנו רואים סביבנו גם דאון-ראונד קורים, שזה תהליך נורמליזציה של השוק, כי חברות דחו תקופה ארוכה את הגיוס והצורך בכסף עדיין קיים".
